אִם לִבְּכֶם חָפֵץ לְהִתְרַחֵב
אִם דַּעְתְּכֶם מְחַפֶּשֶׂת לְהִתְיַשֵּׁב
הַכְנִיסוּ אֶת הַמַּפְתֵּחַ לַסְּוִיץ' וּצְאוּ
סַיְּרוּ בִּרְחוֹבוֹת הֶעָרִים וְהַבִּיטוּ
אַתֶּם תִּרְאוּ אוֹתָם
הַיּוֹם וְגַם מָחָר

אוֹחֲזִים בְּיָד אַחַת בַּמִּזְוָדָה
וּבְיָד אַחֶרֶת בַּגְּמָרָא
הָעֵינַיִם בּוֹרְקוֹת
הַפָּנִים מְאִירוֹת
מְחַיְּכִים
נִרְגָּשִׁים
צוֹעֲדִים
בְּטוּחִים

נָכוֹן, הַיָּדַיִם הַלָּלוּ עַד אֶמֶשׁ
אָחֲזוּ בְּמָשׁוֹט בְּקָיָאק בַּיַּרְדֵּן
אֲבָל עַכְשָׁו בְּלֵב אֲחוּז רֶגֶשׁ
הֵם מוּכָנוֹת לַשְׁטׇיְיְגֵעְן

כָּכָה עִם הַבֹּהֶן מוּנֶפֶת אֶל עַל
עִם עַקְשָׁנוּת מְרַגֶּשֶׁת שֶׁלֹּא יִשְׁטֹף שׁוּם גַּל
אֶת זֹאת תִּרְאוּ רַק הַיּוֹם אוֹ מָחָר!

כִּי בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּכְפַּל פֹּה כִּי טוֹב
הָרְחוֹב לֹא יְבַקְּשֵׁם עַד יְחַתֵּם חֹדֶשׁ אֲדָר
הֵם סְפוּנִים יִהְיוּ בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה.
נוּ, לִבְּכֶם עַכְשָׁו נוֹתַר אוֹתוֹ דָּבָר?