קיץ בא – אנחנו יוצאים עם הילדים לטייל בארץ ישראל. בין מעיינות המים לפעילות בטבע נמצא גם את החיות והעופות. יש לי בשורה עבורכם. מהיום אל תגידו לילדים: "זה הבן של הפרה" ו"זו אשתו של החמור", כי לשפה העברית יש מה להציע.

גם בקרב בעלי החיים יש לזכר ולנקבה שמות נפרדים ובמקרים רבים גם שמות ייחודיים לצאצאים.
‍‍
פָּרָה ופַר (או שׁוֹר), והצאצאים עֵגֶל ועֶגְלָה. כֶּבֶשׂ וגם אַיִל, כִּבְשָׂה וגם רָחֵל, והצאצאים טָלֶה וטַלְיָה וגם שֶׂה ושֵׂיָה.

הלאה: תַּיִשׁ ועֵז (ובלשון הילדים עיזה), והצאצאים גְּדִי וגְדִייה. חֲמוֹר ואָתוֹן, והצאצאים הם עַיִר ועִירָה. שמישהו יעדכן את בלעם על מה הוא רכב.

גָּמָל ונָאקָה (לא הוגים את האל"ף), וצאצאיהם בֶּכֶר ובִכְרָה.
‍‍
סוּס וסוּסָה, סְיָח וסְיָיחָה. תַּרְנְגוֹל ותַרְנְגולֶת, והצאצאים הם אפרוחים. אַרְיֵה ולְבִיאָה, והצאצא גּוּר אַרְיֵה. כן, אולי מכאן הגיעה שמה של משפחת גור-אריה המפורסמת בכמה חסידויות.

יוֹנָה ויוֹן. צְבִי וצְבִייה, וצאצאיהם עופר ועופרה. עופר הוא גם בנם של האַייל והאַיילה, ככתוב "עֹפֶר אַיָּלִים".
‍‍
בעלי חיים אחרים לא זכו לשם נפרד לזכר ולנקבה, וכשנוצר הצורך בצורה נפרדת לנקבה מוסיפים את הסיומת ־ָה, ולצאצאים נותנים שמות בצורת הקטנה: פיל ופילה, והצאצא הוא פילון או פילפילון. דוב ודובה, והצאצא הוא דובון או דובי.

שועל ושועלה. כלב וכלבה, והגור הוא כלבלב. ברווז וברווזה, והצאצא הוא ברווזון.

זבוב וזבובה. יַתּוּשׁ ויַתּוּשָׁה. נו טוב, איך שלא נקרא להם הם מעצבנים ובדרך כלל גם לא נקרא להם..

‍‍‍‍‍‍החומר באדיבות האקדמיה ללשון העברית

‍‍
‍