מעבר לאתר המותאם



    הקשר בין פסיקות בג"ץ בשבוע החולף \\ הרב מרדכי דוד נויגרשל

    הרב מרדכי דוד נויגרשל Comments Off on הקשר בין פסיקות בג"ץ בשבוע החולף \\ הרב מרדכי דוד נויגרשל

    הקשר בין החלטת הבג"ץ בענין המועמדת תומכת הפלשתינאים מטעם מפלגת העבודה להחלטת הבג"ץ בדבר המושג המכונה "גיור רפורמי"

    צילום: אבי חן – סוכנות הידיעות חדשות 24
    13:45
    22.04.21
    ארי טננבוים No Comments on הקורץ \\ ידידה מאיר מנסה להבין את הסלחנות

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות מוקלטות

    גם בפייסבוק

    היום ברדיו

    [daily-schedule schedule=1]

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    שופטי הבג"ץ נעצו בחגיגיות רבה את אחד המסמרים האחרונים בארון המתים של המדינה היהודית. כיוון שהתגובה הציבורית, כולל החרדית, לא חידדה את הנקודה דיה ונוצר רושם כאילו להחלטת הבג"ץ יש איזושהי השפעה על חיינו היהודיים ועל היהדות עצמה, כדאי לשים לב לכמה עובדות יסוד ולהעמיד הדברים על דיוקם.

    שופטי הבג"ץ לא דנו בשאלה מיהו יהודי. אפילו הם, בגאוותם המרקיעה שחקים, ובנאמנותם לסיסמתו של מר אהרן ברק "הכל שפיט" או "מלוא כל הארץ משפט", מבינים שהגדרת המושג "יהודי" כמו גם תקפותו של גיור וצורתו אינה במסגרת סמכותם, וכי באותה מידה שאם יחליטו מהו תרנגול ישימו עצמם ללעג ולקלס, כי גם אחרי החלטותיהם רק תרנגולים ימשיכו להיות כאלה, כך אין הם יכולים במחי החלטה והקשת מקלדת להחליט מיהו יהודי.

    הם החליטו מה כולל המושג "יהודי" המופיע בחוק השבות.

    מעט היסטוריה:
    בכל מדינה ומדינה תהליכי ההתאזרחות ארוכים ומייגעים וכוללים קריטריונים רבים, שרבים מאד אינם עומדים בהם. כשמדינת ישראל קמה, היה כאן מיעוט יהודי ורוב ערבי. כיצד ניתן להקים "מדינה יהודית" שתהיה גם דמוקרטית כשאין רוב יהודי? יש להביא הרבה יהודים, וליצור רוב יהודי במו ידיים. אך פעולה כזו אינה מוסרית ואינה חוקית, וכי יעלה על הדעת להביא למדינה מסוימת המוני אנשים וליצור רוב באופן מלאכותי ולהפוך את קערת השלטון והחוקים על פיה? יצרו אפוא הגדרה חדשה שביסודה היא נכונה. והיא: אנחנו, יהודים בכלל ויהודי העולם בפרט, איננו מתיישבים חדשים בארץ ישראל. אנחנו היינו כאן מאז ומעולם, לא עזבנו מרצוננו, אילצו אותנו לעזוב, ועתה אנו שבים, אנו ממשיכים את היהודים של פעם.

    כך נולד המושג "חוק השבות" שבמסגרתו כל יהודי בעולם מקבל אזרחות אוטומטית ללא כל תהליך ביורוקרטי או אחר. לעתים קבלו יהודים את תעודת הזהות הישראלית שלהם בטרם דרכה רגלם על אדמת ארץ ישראל. והכל מתוך ההגדרה האמורה – אנו שבים! אנו המשך ישיר של אבותינו שהיו כאן מכבר!.

    ברבות הימים התעוררו ספקות מי כלול באותה הגדרה. ועל כך דנים שופטי הבג"ץ כמו גם המחוקקים בכנסת, חדשים לבקרים.

    שנים ספורות אחר קום המדינה שלח דוד בן גוריון שאלה לכחמישים חכמים יהודיים ברחבי העולם, הוגי דעות רבנים פילוסופים אנשי מדע ואישים מפורסמים, מה לכתוב בחוק השבות, כלומר למי ניתן את הזכות לאזרחות אוטומטית. הוא העלה שלש אפשרויות:
    1. לכתוב "יהודי" ולהעניק למושג את הגדרתו ההלכתית המקובלת מימים ימימה – מי שנולד לאם יהודיה או שהתגייר כהלכה.
    2. לכתוב "יהודי" ולהעניק למושג משמעות מודרנית ורחבה יותר
    3. לכתוב מושג חדש.
    המשיבים, שרובם לא היו דתיים, התפלגו. רוב מוחלט בחרו באפשרות הראשונה ואמרו כי יש לכתוב "יהודי" במשמעות ההיסטורית המקובלת. רק שנים מתוך החמישים – יהודה בורלא וחיים הזז המליצו על האפשרות השניה… לאמור: לכתוב יהודי ולהגדיר את המושג בצורה חדשה בהתאם לנסיבות החדשות.

    אני הייתי מציע דווקא את האפשרות השלישית: להמציא מושג חדש. נניח, ישראלי, מדוע אפשרות זו לא עלתה כמעט על הפרק? כיון שאם נשמיט את המושג "יהודי" מחוק השבות, השמטנו את הבסיס המוסרי היחיד לקיומה של המדינה, והפכנו את כל אזרחי המדינה לליסטים ששדדו את האדמות האלה כשהציפו אותם בפליטים מכל המדינות. לכן נשמתו של חוק ההתאזרחות הישראלי היא שאנו "שבים" כלומר, ממשיכים את אלה שהיו כאן ועזבו על מנת לשוב…

    ואולם, לכתוב בחוק השבות "יהודי" כדי להדגיש את היותנו המשך ישיר ליהודים שהיו כאן אז, אך להגדיר את המושג באופן שמנתק לחלוטין את הכלולים בו מאלה שאליהם אנו כביכול שבים, יש בכך רמאות זולה שאין לה מקום בקרב אנשי תרבות.

    בלי להיכנס כלל לויכוח אודות משמעותו של מה שמכונה "גיור רפורמי" הרי ברור הדבר שהוא שונה ממה שהיה מקובל בזמנו (הרי עצם המושג "רפורמי" משמעותו הענקת צורה חדשה…) וממילא אין כאן המשכיות של מה שהיה אז, וממילא אין מקום להחל את המושג יהודי בחוק השבות עליהם. אלא אם כן לא מתרגשים מהרמאות שבדבר.

    כלומר, מלבד שהבג"ץ שבר כאן שיא חדש של ביזוי עצמי כשבמו פיו החליט כי קיומה של המדינה בשקר יסודו, הבג"ץ השמיט בהחלטתו את הבסיס מתחת הגדרת המדינה כמדינה יהודית וממילא את הבסיס המוסרי היחיד לקיומה של המדינה בכלל. הפועל היוצא ההכרחי הוא שפלשתינאים צודקים, לא רק בתביעותיהם על חברון ובית לחם אלא גם על ירושלים ותל אביב.

    מכאן נבין מדוע כל תומכי הרפורמים הם גם תומכי הפלשתינאים ומדוע במפלגת העבודה נכנסו זה בצד זה ראביי רפורמי ותומכת הטרור הפלשתינאי. שכמובן הותרה לבוא בקהל הפוליטיקאים הראויים על ידי אותו בג"ץ.

    כאמור, החלטת הבג"ץ היא פגיעה במושג "יהודית" שבצרוף "מדינה יהודית" ועם זה פגיעה אנושה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים, אך אין זו פגיעה ביהדות או ביהודים.

    ואם תשאלו אבל זה פוגע גם בנו שהרי צריך לפתוח ספרי רישום וכו'. הרטוריקה הזו מיותרת כי הדבר נחוץ זה מכבר, שהרי מושגי האישות נמצאים כאן במהומה נוראה ממילא. וכמו שיהודים בארצות הברית מתחתנים בלי אישורי יהדות של המדינה וכך היה לאורך כל ההיסטוריה, כך ימשיך גם במדינת ישראל. צריך רק לפרסם שמה שכתוב בתעודת הזהות "יהודי" אין לו כל קשר למציאות ומדינת ישראל הצליחה לבזות את מסמכיה בכך שאיש לא יתן מעתה אמון לשום דבר רשמי שהם כותבים.

    לדון עתה על משמעות התהליך הריק מתוכן שנקרא "גיור רפורמי" זו נתינת מתנה לרפורמים וסיוע ליצירת האוירה כאילו הבג"ץ קבע שהגיור שלהם גיור הוא וכאילו יש בסמכותו של הבג"ץ לקבוע דבר שכזה.



    0 תגובות