הסופר החרדי הוותיק, מתארח באולפן שיחה אישית עם אבי רוזן מנכ"ל קבוצת קול חי ומדבר על 40 שנות יצירה ספרותית.

על החלום הראשון: "הייתה לי אינטואיציה – תחושה פנימית שיום יבוא ואני אכתוב ספרי עלילה" על תחילת הדרך: "כתבתי מכתבים לאחי שהתחתן ועבר לגור בחו"ל והוא לקח את המכתבים שלי לכולל, להראות לחברים…"

על הבית בו גדל: "גדלתי בשטעטעלך של ירושלים – בבתי מונקאטש. הייתי תולעת ספרים מגיל קטן. קראתי כל דבר שראיתי".

על החוויה של מלחמת ששת הימים כילד… פרוץ המלחמה, הפגז שנפל ליד הבית שלהם, שקי החול שהעמידו בפתחים והרגע בו התפרץ מישהו וצעק: הכותל בידינו… "לא אשכח את השמחה הגדולה. המבוגרים פרצו בבכי של התרגשות וכולם פרצו בריקוד".

פתח גלריה במסך מלא

"בשיעורי חיבור וסגנון לא הייתי מצטיין במיוחד ולא חיברתי את החיבורים הכי יפים בכיתה". המאמר הראשון שלו שהתפרסם בעיתון המודיע. "באתי לעורך דאז כולי חיל ורעדה…". החיבור המיוחד שלו לחסידות לעלוב. "גדלתי במשפחה מיוחסת בלעלוב וכל כולי חלק מלעלוב. זכיתי לקרבה מיוחדת לאדמו"רים".

על הפריצה הגדולה שלו עם סיפור המתח הראשון 'קשר גורדי' שפרסם תחת השם הספרותי שלו – מ.ארבל: "פתאום יום אחד זה פרץ בהשראה שמיימית בלי הסבר… פתאום הרגשתי שמה שהתבשל בתוכי הרבה זמן – מקבל סדר וסיפור מסודר עם התחלה אמצע וסוף".

על השלב בו העדיף להסתתר ושלא ידעו מיהו הסופר האלמוני, עד לרגע בו הבן הגדול שלו גילה במקרה שאביו הוא מ.ארבל… איך נוצרת עלילה? מתי מגיעה ההשראה? והאם יש סיפור שהוא מתחרט שהוא כתב?

וגם, לראשונה הוא חושף רגע דרמטי בו נדרש מרן הגרי"ש אלישיב להכריע על המשך הקריירה של הסופר מ.ארבל…