איש התקשורת, אבי גרינצייג, קרוב משפחתו ותלמידו של מרן רשכבה"ג הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל, דיבר  ב'מהדורת הבוקר' עם בצלאל קאהן על דודו זקנו: "אני קרוב כמו כל אחד מעשרות תלמידיו, הוא היה שם בשביל כולנו; תמיד מתעניין תמיד דואג"

"יש תדמית שנוצרה על דמותו שהיה קר רוח, מקבל החלטות בצורה רציונלית והגיונית. אבל הדבר המיוחד שהוא חי חיי אושר, תמיד מחויך, מפזם מנגינה מיוחדת. הוא לא היה מסוגף, הוא נהנה מהפשטות"

"היה לו מודעות בכל רגע נתון על כל תלמיד בישיבה, מה מצבו ומה הוא צריך. הוא הקפיד למסור שיעור לשיעור א, שכל תלמיד ידע שהוא תחת עינו של ראש הישיבה. לפעמים שהיינו באים אליו עם שאלות הוא היה מתעכב ומעיין עד שענה. זאת למרות שזו שאלה של ילד בן 16, הוא התאמץ לתת את התחושה שהשאלה טובה. התחביב שלו היה חינוך"

"אם אני יכול לאפיין את שיטת לימודו זה ללמוד "מה שליבו חפץ", זה איזשהו שינוי פרדגימה בחינוך התורני. גם בנוער הנושר כולם נחשפו. הוא היה איש חינוך. הוא היה כותב הקדשות בר מצווה בצורה אחידה כדי שחלילה הילדים לא ישוו ומישהו מהם יפגע אם נכתב פחות מילים וכו'. הוא גילם בהתנהלותו את 'האדם השלם".

האזינו