בצער עמוק ביגון וכאב רב ליוו המונים בראשם גדולי תורה ויראה למנוחות עולמים את האשה הכשרה הצדקנית מרת שולמית פראדל וייס ע"ה, שהחזירה את נשמתה ליוצרה בדמי ימיה ביום חמישי כ"א אב, לאחר שנות סבל ויסורים בהם נזדככה ונתעלתה בקבלת דין שמים באמונה תמימה.

המנוחה ע"ה נולדה בי"ח בחשון תשל"ח בבני ברק לאביה יבדלחט"א הגאון רבי יצחק זאב זמורה מגדולי מרביצי התורה בבני ברק, ולאמה תליט"א בתו של המחנך הנודע הגה"צ רבי משה הלוי טורק זצוק"ל, בבית גדול זה ספגה את יסודות חייה הנאמנים לאהבת תורה וגמילות חסד.

בהגיעה לפרקה זכתה להינשא להרה"ג רבי מרדכי מאיר וייס, מפארי גידולי ישיבת "נחלת הלויים" ולימים מרביץ תורה בישיבת באר החיים במודיעין עילית. כל משאת נפשה תמיד הייתה סביב התורה, בכדי שבעלה שיבדלחט"א יוכל לשקוד על התורה ברוגע. בתקופת הקורונה הייתה מאושרת שבעלה ובנה למדו בבית, כאשר היא טורחת בכל יום להגיש בפניהם בתחילת לימודם מיני מתיקה .

כאשר בנה יחידה יבלחט"א עלה לישיבה גדולה, היה שב הביתה רק בשבת חופשית, ואף לא מקדים בליל שישי לאור בקשתה שאם יש שיעור בליל שישי בישיבה שלא יפסיד ח"ו, אלא ישוב בצהרי ער"ש לאחר ששבה מעבודתה בגן ותוכל לקבל אותו כמו שצריך וראוי לכבודו של צורבא דרבנן.

גם כשהתייסרה רבות בביתה, מיאנה להפריע לבעלה בהרבצת התורה, ואף כשהיתה חוזרת מטיפוליה הקשים מביה"ח בתשישות נוראה, כאשר דיברו בסביבתה בדברי תורה נעשתה חיונית ועירנית.

הפליאה בכיבוד הוריה בצורה מעוררת השתאות, פעמים רבות כשקנתה מוצרים דאגה לקנות גם להוריה שיבדלחט"א, כשנסעה בבין הזמנים לדירת נופש הקפידה לשכור חדר מיוחד שיהיה גם להוריה שיבלחט"א, היתה מתקשרת בכל יום לשאול בשלומם, וטורחת הרבה להגיע לבקרם, אף בראש השנה האחרון הגיע בעל תוקע לתקוע לה בביתה, ובאותה עת פינו אותה לבית החולים. ומתוך האמבולנס פנתה ואמרה לבעל תוקע 'אל תשכח לעלות לתקוע לאמי שתחי' ששוהה בביתי, כשכל כולה סבל ומכאוב.

אהבתה לשבת קודש, השתדלה לערוך את שולחן השבת מבעוד מועד כבר מיום חמישי כשמניחה כלים נאים במיוחד לכבוד השבת, ואף בימי חוליה לא נחה דעתה עד שראתה שהשולחן ערוך כראוי אף לסעודה שלישית.

תפילותיה בכל עת וזמן היו בכוונה וכמונה מעות. בימי חוליה הייתה מדרבנת את קרוביה ומכרותיה להתפלל וחיה באמונה תמימה כי הכל מאת השי"ת ורק התפילות יכולות להועיל.

החסד והנתינה היו טבועים בדמה, כשתמיד דאגה לאחרים. גידלה בעצמה ילדים זרים שלא יכלו לגדול בביתם, דאגה להם ממש כילדיה שלה חלקם נכנסו לביתה כאשר היא כבר היתה בעיצומם של יסוריה הקשים. תמיד חשבה על אחרים במה אוכל לעזור, ואף בימיה האחרונים, כשכבר לא יכלה להזיז את גופה, אמרה לשכנתה שיש לה משחק גדול חדש בביתה ומאחר שהיא בביה"ח שתיקח אותם בעבור ילדיה לבין הזמנים. בשבוע האחרון למרות שהיתה מסובלת ביסורים קשים ומרים, דאגה לאחת ממכרותיה שתוכל לצאת לנופש בבין הזמנים. כששמעה שחסר משהו או התקלקל מוצר חיוני לאחר ניסתה לראות ולברר כיצד תוכל לסייע.

כל העת היו ליבה ונפשה מסורים לשקוד על טובת השני. בשמחות הייתה מתיישבת ליד נשים בודדות וכדו' כדי לדובב אותם ולשמח את ליבן. בחודש תמוז האחרון השתתפה בשמחה משפחתית, כשכל כולה סבל ומכאוב השרתה אוירה של שמחה, ואף התבטאה במוצאי שבת בקו המשפחתי על השמחה הנפלאה שהיה, ולא הזכירה ולו ברמז על הטרחה הגדולה שהיתה לה בזה. מעולם לא התקנאה במה שיש לאחרים, אלא אדרבא תמיד שמחה בשמחת הזולת. ואף דאגה לבטא זאת לאחרים ולהביע את שמחתה.

היו לה באופן קבוע בביתה משחקים שרכשה בכדי לחלק לאלו הבאים לבקרה, ואף בביה"ח חילקה מה שיכלה למבקריה, ולסובבים אותה, תמיד דאגה לילדיה ובעלה שיבלחט"א שלא יחושו בצערה, כאשר בעלה יבדלחט"א ביקש שתלך לישון מוקדם מהרגיל ע”מ שיהיה לה כח בבוקר מוקדם לצאת לביה”ח, אמרה אינני רוצה שילדי ירגישו עצבות ויתכן שזה יעציב אותם.

זכתה לקדש שם שמים בהליכותיה הנעלות ואף בבית החולים. אירע וביקשה מרופאה לפני ניתוח שתברך 'שהכל' והיא תענה אמן, בתחילה סירבה הרופאה, אולם משלא הסכימה לניתוח נאלצה לברך, כן ביקשה בתחנונים מאחות בביה"ח שלא תאכל חמץ בפסח לרפואתה ומבטיחה לה מתנה, אחר הפסח סיפרה האחות שנמנעה מלאכול חמץ כל ימי הפסח שכן לא הייתי מסוגלת לאכול כי הרגשתי שבקשתה היתה מכל לבה הטהור, כן בקשה מבעלה שיקנה ברכון מפואר עבור אדם מבוגר שלא ידע שום דבר מיהדותו ומתוך רחמים אמרה לכה"פ שיקרא קריאת שמע קודם הסתלקותו מן העולם, כמן כן בקשה לקנות הגדה של פסח מצויירת לילדים עבור אשה מהקיבוץ שלא הצליחה להשפיע עליה להתחזק ביהדות וכשגילתה שיש לה נכד אמרה לבעלה שיבלח"ט אולי דרך הנכד שתקרא עמו ותראה לו את הציורים זה ישפיע גם עליה, ואכן כך סיפרה הסבתא שלימדה את נכדה על יציאת מצרים. תמיד דאגה לומר תודה ולהוקיר את רופאיה ועוזריה תוך שהיא מעניקה מתנות ומיני מתיקה מדי פעם,

לפני מספר חודשים ראתה בנות ישראל שהחלו להתדרדר רוחנית רח"ל. דברה עמם מתוך אכפתיות וכאב שבערו בה לכבוד שמים, לא אחת אירע שהתקשרה לאחד מרבני השכונה שיטפל במצבו הרוחני של נער. וכאשר ראתה שהחלו להתחזק היתה שמחה ומאושרת מאוד. שמחה בשמחת הזולת אף באותם שלא הכירה אישית, דוגמא לכך היתה בתקופה האחרונה כששמעה שנולד בשכונתה לאם צעירה רביעיית ילדים השאירה הודעה בקו המשפחתי, שמחה לבשר לכם על מקרה משמח.

בעבודתה כגננת החדירה יראת שמים בילדים, והעידו הורים שגם כעבור שנים רבות חקוק היה בליבותיהם מה שהחדירה להם באידישקייט. אהבת התורה וחכמיה בערה בקרבה כאשר כיבדה והעריכה תורה ולומדיה באופן המעורר השתאות, פרק מיוחד היה באמונת חכמים כאשר תמיד בקשה שיזכירו את שמה לרפו"ש, ואף שוחחה פעמים רבות עם גדולי וצדיקי הדור, ותמיד התבטאה שזה הדבר שנתן לה את הכח להמשיך להתמודד עם מצבה ומתוך שמחה.

שעות לפני הסתלקותה כשכבר איבדה את ההכרה וכמעט שלא הגיבה ובכל זאת כששמעה את השיר צמאה לך נפשי מתנגן על ידי סובבים, פקחה את עיניה וכשנשאלה אם היא אוהבת את השיר הנהנה בראשה. היתה טבועה בה כמיהה עצומה לבורא עולם.

בשעת הסתלקותה חלם בעלה שיבלח"ט שנופל מזרועותיו ס"ת ונקרע, תוך שהוא עוטפו במעילו. זכתה להסתלק לעולם שכולו טוב בימי בין הזמנים שבהם יש פחות ביטול תורה ושלא יפריע לבעלה יבדלחט"א באמירת השיעורים ובכולל ערב שכ"כ השתדלה בזה.

בהלוויה רוויית צער ויגון כשהמונים מלווים אותה מביתה הספידוהו רבני השכונה, רב שכונת אחוזת ברכפלד הגר"י זיכרמן עמד על נושא החיזוק בצניעות שהיתה מיוחדת בזה, דודה הגה"צ רבי אליעזר טורק, עמד על טהרת וטוב לבה המופלגים של הנפטרת, מרן המשגיח הגה"צ רבי אורי וייסבלום, רבו של בעלה יבלחט"א, עמד על כח האמונה שלה ומסירותה לתורה. אביה הגאון רבי יצחק זאב זמורה שיבלחט"א נפרד ממנה בבכי תמרורים והתחנן שתהא מליצת יושר על כלל המשפחה. בנה הר"ר אברהם יוסף, עמד על מסירותה ואהבת התורה שלה.

בבית העלמין ספד בעלה הרה"ג רבי מרדכי מאיר ויס שעמד על טהרתה ונקיות נפשה והודה לכל העוזרים והמסייעים בתקופת מחלתה הארוכה. כמו כן הגאון רבי רפאל גפן שליט"א מראשי ישיבת תורה בתפארתה הפליג על מסירות נפשה לתורה וחסד.

נטמנה בבית העלמין באלעד.

הותירה אחריה את הוריה החשובים, את בעלה הרה"ג רבי מרדכי מאיר ר"מ ישיבת באר החיים מודיעין עילית, בנה הר"ר אברהם יוסף מחשובי האברכים בכולל תורה בתפארתה בב"ב, ושתי בנותיה היקרות שיחיו שטרם זכתה להובילם לחופה.

בניחום האבלים השתתפו גדולי וצדיקי הדור ובהם מרן ראש הישיבה רבי אביעזר פילץ חבר מועצת גדולי התורה, מרן הגאב"ד, הגאון רבי מרדכי גרוס, מרן הגה"צ רבי שמעון גלאי ומרן הגה"צ רבי בנימין פינקל, ועוד בדבריהם אמרו כי מיתת אשה גדולה זו וייסוריה הם כפרה על הדור ועלינו ללמוד ממעשיה הנעלים וכח ההטבה שהיה בה, והוסיפו שבוודאי מצוה גדולה לסייע לקיים את בני המשפחה וברכו שכל העוזרים והמסייעים לזה יזכו לזיוגים הגונים פרנסה בשפע ברוחניות וגשמיות שנה טובה כתיבה וחתימה טובה.

בהוראת גדולי ישראל הוקמה קרן לטובת היתומים ב'קופת העיר' בשיתוף קרן החסד ברכפלד מספר טלפון 1800-39-47-47 קרן מספר 5336 ולבקשת הרבנים שליט"א כאו"א יקח ע"ע סכום של 30 ש"ח למשך 24 חודשים.

ת. נ. צ. ב. ה.