להעמיד דברים על דיוקם: כשקוראים את החוק, רואים כי כולו בלון נפוח ומה שהיה הוא שיהיה, מלבד העובדה שאם בעבר מי שלא התגייס לצבא לא יכול היה לצאת לעבוד עד גיל מתקדם מאד, הרי כיום הכל השתנה והחבל המהודק השתחרר. זה ותו לא. ביחס לגיוס שיהיה כביכול בעוד ארבע שנים, הרי איש לא מאמין שניתן לתכנן משהו בעולמנו הדינמי לטווח כה רחוק. ובכל מקרה איש מבין הלומדים לא יגויס.

מדינת ישראל

מי באמת הפסיד מהחוק? – מדינת ישראל. שאינה עוד זכאית להקרא מדינה יהודית. שכן "אין ישראל אומה אלא בתורותיה". ומדינה שמצהירה כי לומדי תורה יושלכו לכלא הגם שזו הצהרה ריקה מתוכן, אינה "יהודית". בה בשעה שראש הממשלה מתעקש התעקשות מובנת על הכרת האויב הפלסטינאי במדינת ישראל כמדינה יהודית, הוא עצמו במחי יד שלל ממנה את הזכות להקרא כזו. והעולם אינו טיפש, במהרה כולם יבחינו ויאמרו, בצדק, טול קורה מבין עיניך.

הציונות הדתית

המפסידים הגדולים מהחוק, הם הציונים הדתיים ואין הכוונה לבני התורה שביניהם בלבד, הכוונה לכולם, לכל השאר, לאלה שהדקלרציה אודות יהדותה של המדינה בנפשם. איזו מין "אתחלתא דגאולה" היא זו שבה מצהירים רשמית כי לומדי תורה ייחשבו כעבריינים פליליים? איש מהם לא יוכל לומר שאין זה נוגע, שהרי כל הזמן הבטיחו כי הדבר מפריע להם מאד וימנעו זאת עד שהתברר שכופפו את ידיהם, (אם לא נתפתה לחשוב שהיו שותפים לתרמית).

המפסידים הנוספים הם אלה שכל זהותם היהודית מצטמצמת לכך שהם אזרחים למדינה יהודית. מעתה, עם אבדן השביב האחרון לצורתה היהודית הרשמית של המדינה, ניטלה מהם זהותם היהודית לתמיד.

שלטון חוק או אנרכיה

מפסידים נוספים: הדוגלים בשלטון החוק. ברגע שמדינה מחוקקת חוק שמלכתחילה ידוע כי מאות אלפים בזים לו ועשרות אלפים יפרו אותו. מדינה כזו שבה מאות אלפים מודיעים בראש חוצות שהחוק מענין אותם כמו השלג דאשתקד, מדינה זו הרסה את המושג "חוק" במו ידיה, כי מה שאומרים החרדים ביחס לחוק הגיוס, יגידו אחרים ביחס לחוקי מס הכנסה ולחוקים נוספים, והדרך לאנרכיה מוחלטת סלולה, ומעתה יהיה זה מאבק אכיפה – למי יהיה יותר כח, המוסריות שמאחרי חקיקת החוקים אבדה לנצח.

מפסידים נוספים: יהודי העולם הנבוכים עתה במאבקיהם נגד האנטישמיות המתחדשת בסערה בכל פינה, ועתה קיבלה חיזוק מבית: אם מדינת ישראל אוסרת לומדי תורה מדוע שלא יאסרו אבות המלים את בניהם? "הן בני ישראל לא שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה".

מי המרויחים?

בני הישיבות אינם כלולים ברשימת הנפגעים, אדרבא, אולי עתה סוף סוף לא ימשיכו להסית נגדם. לא אנשי "יש עתיד" היכולים להתהדר לפני קהל מצביעיהם כי עמדו בדיבורם, ולא הבג"ץ שאולי יצא ויותר מחצי תאוותו לליטרת בשר חרדים בידו.

זאת ועוד, אם עד עתה היו כאלה מבין בעלי היכולת שהתלבטו בדבר הצורך האמיתי בהקמת ה"קרן להצלת התורה", מרגע שנחקק החוק מבינים יותר ויותר את המצב לאשורו והקרן הולכת ומוקמת בהצלחה כך שאותה שנאה שהביאה הן לחקיקת חוק איסור לימוד תורה והן לגזילת כספי החינוך מאזנת את עצמה.

ונוסיף ונאמר: מלבד אבדן הזכות להיקרא מדינה יהודית האמור לעיל, יש משהו נוסף: מדינת ישראל הבינה מאז ומעולם שבנושאים הקשורים לתורה, היא ומערכות החוקים שלה אינם ברי אמירה. כל השנים השתדלו לא לגעת בנושאים אלה ולהשאיר הדברים בהסכמה שבשתיקה, כולם הבינו שבנושאים אלה שמורה המילה הראשונה והאחרונה לגדולי התורה. ברגע שכמה אישים חסרי הבנה הפרו את ההסכמה הזו, המתבקשת מאליה, וניסו להראות כי התורה היא תחת החוק ככל דבר אחר, בו ברגע חיבלו במרקם העדין הזה שבין חוקי המדינה לחוקי התורה.

גדולי התורה המתכנסים מודיעים בעצם התכנסותם כי המדינה וחוקיה אינם הליך קביל ביחס לכל מה שנוגע לתורה ולומדיה, רק לגדולי תורה הסמכות לקבוע בכל הקשור לחוקי התורה ולימודה. ובמאבק שבין חוקי האדם לחוקי האלוקים הפסדו של האדם וחוקיו עם כל האגרסיביות והגסות בהם ישתמש, ואם כל מנגנון האכיפה העומד לרשותו, מובטח מראש.

בני הישיבות יצייתו ל"מפקדיהם" גדולי התורה

הרב משה צבי נריה ז"ל, ראש ישיבות בני עקיבא, הנערץ על כל בני הצבור הציוני-דתי, כתב מאמר ארוך ומקיף על זכות בני הישיבות ללמוד תורה במקום להתגייס, ובין השאר כתב: "בני הישיבה רתוקים הם למקומותיהם ללימודם בפקודת מפקדיהם רבותיהם. על פי רבותיהם ויתרו על קריירה אישית ויתרו בהרבה מקרים על חיי שפע וקיבלו עליהם עול חיי צנע… כיון שכאמור לא על בני הישיבות התלונות חובה היא לנסות להבין לרוחם של המפקדים – ראשי הישיבות המרתקים מאות צעירים ואינם מוכנים לשחררם…" (הרב משה צבי נריה, בני הישיבות וגיוסם, גווילים תשכ"ח). הם הדברים שאמרנו. בני הישיבות לא יצייתו למישהו אחר אלא ל"מפקדיהם" גדולי התורה ואלה לא מתכוננים לכפוף ראשם אלא לתורה והוראותיה…

ושוב, אי אפשר בלי לפנות למנהיגי הציונות הדתית קצרי הרואי: אתם שהייתם חלק מגיבוש הצעד הזה לא מבינים שברגע שחוקי המדינה מנסים להשתלט על חוקי התורה הרי גם אם היום נגעו בדבר שאינו כה קרוב ללבכם מחר ימשיכו הלאה…