הועדה לביקורת המדינה דנה במצוקת קרקע לקבורה, ובפרט בערים הגדולות. יו"ר הועדה ח"כ אמנון כהן ציין כי " התברר שקבורה-בקומות עולה פי שלוש מקבורה רגילה. לא ייתכן משמשרדי הפנים והדתות מתחמקים מגיבוש מדיניות ברורה, וקביעת מדדים ארציים לצפיפות הקבורה. המצב יוצר אנרכיה, בו כל ועדת תכנון מקומית עושה דין לעצמה".

כהן הוסיף כי בגלל מצוקת שטחי קבורה באזור המרכז, החליטה הממשלה לצופף את כמות הנפטרים ל 750 קברים לדונם. חברות-הקדישא, פיתחו שיטות קבורה חדשות, החוסכות בקרקע. אחת מהן, "קבורת הסנהדרין" אושרה ע"י הרבנות הראשית ושומרת על כבוד הנפטרים, הנקברים במבנים מסודרים ומכובדים – אמנם מקובלת על חלק מהציבור, אך רבים אחרים רואים בה גזירה שקשה לעמוד בה.

כהן מוסיף כי "כעת רשויות התכנון מאלצות את חברות הקדישא, לבנות בניני קבורה ולצופף עוד יותר את מספר הקברים לדונם (עד 3,000 קברים לדונם ועד 10 נפטרים לקבר). ואולם דו"ח כלכלי חדש, מקצועי ובלתי תלוי, של הכלכלן שמואל סלאבין, חקר את הנושא והוכיח ששטח הקרקע הנדרש לקבורת שדה המסורתית הוא קטן יחסית. הדו"ח קובע שאין הצדקה כלכלית להשקעות הגבוהות בבניה הרוויה, ושחברות הקדישא לא יעמדו בהוצאות הללו והן עלולות לפשוט רגל וכל הנטל הכלכלי יוטל על הממשלה בעלות מאות רבות של מיליוני שקלים".

"מתברר שקבורה-בקומות יקרה הרבה יותר, ויש לשקול קבורת-שדה במרחק סביר מהעיר, במקביל לקבורה-בקומות שבערים הגדולות".

עו"ד זאב רוזנברג, מנכ"ל פורום מנהלי החברות-קדישא הוסיף כי "המפגש עם המשפחות קשה ביותר, ואיש איננו מבין מדוע הוא צריך לקבור את אביו בקומה רביעית. הקבורה בקומות היא גזירה שמביאה למצבים אבסורדיים". סמנכ"ל משרד הדתות, משה דגן הודה כי אכן אין מדיניות חד משמעית של משרד הפנים ולכן כל ועדת תכנון מחליטה לעצמה. "האחריות אמנם עלינו אך לא כל הסמכויות בעניין אצלנו, ואנו במו"מ עם משרד הפנים על גיבוש מדיניות. באופן עקרוני ככל שמדובר בישוב כפרי צפיפות הקבורה תקטן – וככל שהישוב עירוני וגדול יותר, הצפיפות תגדל. בימים אלו מסמך העקרונות שלנו יועבר לוועדת השרים לענייני קבורה. יש לנו השגות ומחלוקות על חלק מהנתונים והמסקנות של דו"ח סלבין, אך העיקרון שבמרכזי הערים תהיה קברוה רוויה ובפריפריה תקטן הצפיפות הנדרשת משטח הקבורה – מקובלת".

עו"ד ישראל מימון, לשעבר מזכיר הממשלה ונציגה של חברה-קדישא בתל אביב הוסיף כי " קבורה רגילה מבחינת עלויות הקרקע וההשקעות בתשתית, זולה בהרבה מקבורה-בקומות. 35 אלף מקומות הוכנו באיזור ת"א, ואנו קוברים כ 8000 בשנה, כלומר בתוך ארבע וחצי שנים יסתיימו מקומות הקבורה".

שמואל סלבין, מנכ"ל האוצר לשעבר ומכין הדו"ח הוסיף כי "בקבורה רגילה עולה ההשקעה בשטח כ- 2400 ש"ח, ואילו קבורה-בקומות 7400 ש"ח, ולכן מבחינה כלכלית קבורה-בקומות היא בזבוז משאבים ממלכתי משווע. מדינת ישראל הקטנה, ללא יהודה והשומרון היא 21 אלף קמ"ר, מתוכם רק 1050 קמ"ר בנויים, ומתוך אלף קמ"ר אלו, רק 0.73% הם בתי קברות, כלומר יש מספיק מקום לכולם. לציבור רחב מאד קשה מאד לקבל את טכניקת הקבורה-בקומות, ואסור ליצור מצב בו בעל אמצעים ייקבר קבורה רגילה, ואילו השכבות החלשות ייקברו בקומות. בנייני אדירים כאלו, מלבד ההשקעה הראשונית ואחזקתם, גם יימשכו אליהם חסרי-בית ופעילות עבריינית, והדבר גם יגרום ביזיון וכאב לב למשפחות, וייאלץ את הרשויות להציב שמירה מתמדת במקום. עלות השמירה תגולגל שוב על הציבור. הפיתרון הוא שבערים המרכזיות תהיה קבורה-בקומות, ואילו בפריפריה, במרחק סביר מהעיר, תהיה אפשרות של קבורה רגילה".

נציג משרד הפנים, אילן שם טוב, הגיב כי שטחים נרחבים בנגב לא פותרים מצוקת קרקע לקבורה לתושבי ירושלים או תל אביב. "אחריות התכנון הוא לאזן בין דרישות הציבור לבין ראיה עתידית של מכלול שיקולים כמו שטחים פתוחים, תשתיות ופארקים לרווחת הציבור. השטח של מדינת ישראל מוגבל ועלינו לדאוג שהנכדים שלנו לא יעמדו בפני חוסר מקום קבורה. אין מדובר בחיסול של קבורת השדה, בפריפריה אנחנו לא דורשים אותה צפיפות כמו במרכזי הערים".

ח"כ יעקב אשר הוסיף כי ״בסמוך לערים הגדולות יש שטחים שאפשר להפוך לבתי קברות, ולאפשר קבורה בקרקע. קבורה בקומות היא נגד רצון ציבור רחב ביותר – ויש לכבד את המתים כמו את החיים״.

הרב אליהו שלזינגר, רבה של שכונת גילה, הוסיף בדיון כי "גם ציבור חילוני בירושלים לא מוכן לקבל קבורה-בקומות, הציבור מתקשה להגיע להר הזיתים – וגם שם המקום עומד להיגמר. חוסר הקצאת מקום בארץ לקבורה רגילה, משפיע על רצון לא להקצות קרקע לבתי קברות יהודיים גם בגולה".

יורם עבודי, נציג רשות מקרקעי ישראל, הוסיף כי בימים אלו מפתחים בית קברות חדש לגוש דן באזור ברקת, במחצבה נטושה ואמור לשרת את גוש דן בכ-350 אלף מקומות קבורה, למשך כשלושים שנה.

בסיום הדיון, קרא יו"ר הוועדה למשרד הדתות להביא לממשלה בהקדם את התחשיב הכלכלי של קבורת שדה לעומת קבורה רוויה, כשתחשיב זה יכלול עלות תחזוקה, שמירה, אבטחה ותקורה של קבורה רוויה. כמו כן קרא כהן למשרד להציע חלופות לקרקעות בשולי הערים ובפריפריה.