ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון נפטר במהלך השבת בבית החולים שיבא והוא בן 85.

אריאל שרון או בשמו המקורי אריאל שיינרמן נולד לשמואל ולדבורה שיינרמן בכפר מלל בה' באדר תרפ"ח, העשרים ושישה  בפברואר 1928,

בשנת ארבעים וחמש הצטרף שרון ל"הגנה", במלחמת העצמאות שירת כמפקד מחלקה ונפצע בקרבות לטרון. לאחר החלמתו השתתף בקרבות רבים, ואט אט התקדם בסולם הדרגות בצה"ל. מקצין מודיעין של פיקודי מרכז וצפון עד להקמת יחידת מאה ואחת המיתולוגית, יחידת הקומנדו הראשונה בצה"ל, שהוקמה כדי לבצע פעולות תגמול נגד התקפות הפדאיון שיצאו מרצועת עזה ומהגדה המערבית.

שנתיים לאחר מכן יחידה זו התמזגה עם גדוד הצנחנים 890, ששרון מונה למפקדו,

במבצע קדש פיקד שרון על קרב המתלה זה היה קרב עקוב מדם ושלושים ושמונה חיילים נהרגים בו, ביקורת רבה מוטחת ביחידה ובמפקדה על אופי הקרב, קידומו בצבא הוקפא  בשל הביקורת הרבה על קרב המתלה, המתנגד העיקרי לו היה משה דיין שטען כי שרון אינו ממושמע,

עם זאת בשנת שישים שתיים מונה שרון למפקד חטיבת השריון ושנתיים לאחר מכן הוא טיפס בסולם הדרגות ומונה למפקד פיקוד הצפון ושנה לאחר מכן קיבל דרגת אלוף. במלחמת ששת הימים, פיקד שרון על אוגדה 38 שהוצבה בגזרה הדרומית, בשנת שישים ותשע מונה לאלוף פיקוד הדרום, ונטל חלק מרכזי במלחמת ההתשה. בתקופה זו ניסה שרון ליזום התקפות על האויב ולא להשתמש בטקטיקת ההגנה,

אזור הדרום ידע אז פעולות טרור רבות מרצועת עזה, ושרון הזרים לאזור כוחות צבאיים שכללו יחידות מובחרות שלחמו פנים מול פנים בטרוריסטים, הוא נהג בהם ביד קשה, הרס בתים, וביצע חיסולים ומעצרים רבים, שרון המציא אז את שטת המקל והגזר, על פי שיטה זו אוכלוסייה שקטה ולא פוגעת זכתה לעידוד ופיתוח, על אופי פעילות זו ספג שרון ביקורת רבה מהשמאל בישראל, אך עם זאת חמש עשרה שנה ידע האזור שקט.

ביוני שבעים ושלוש פרש שרון מצה"ל והכריז על הקמת מפלגה מאוחדת של הימין.

אך במהרה פרצה מלחמת יום כיפור ושרון נקרא אל הדגל הוא לחם באזור סיני, ובמלחמה זו התגלו חילוקי דעות קשים בינו לבין ההנהגה והפיקוד הבכיר בצבא, שרון מיוזמתו נלחם במצרים בכמה גזרות והוא לא נשמע להנחיות הניתנות לו מלמעלה,

במהלך הקרבות צלחו כוחות צה"ל את התעלה דבר שהכריח את מצרים לבקש הפסקת אש.

הזירה הפוליטית

לאחר המלחמה שב שרון לפוליטיקה והצטרף למפלגה הליברלית, שהייתה שותפה עם תנועת החרות ב"גוש חרות ליברלים", הוא יזם יצירת גוש ימני גדול יותר ופעל להקמת הליכוד.

בדצמבר שבעים ושלוש  נבחר לכנסת השמינית מטעם הליכוד ושנתיים לאחר מכן התמנה ליועץ לענייני ביטחון לראש הממשלה דאז יצחק רבין.

בסוף שנת שבעים ושש  לקראת הבחירות לכנסת התשיעית, הקים מפלגה בשם "שלומציון", שזכתה בשני מושבים בכנסת, והתמזגה עם תנועת החרות. שרון התמנה לשר החקלאות בממשלת בגין ופעל להקמת התנחלויות ביהודה בשומרון ובגליל, אבי ההתנחלויות קראו לו אז, כנראה לא ידעו כמה אב יודע ויכול להכאיב.

בממשלתו השנייה של בגין בשנת שמונים ואחת קיבל שרון את תיק הביטחון ופיקד על פינוי חבל ימית, הפינוי הראשון של יהודים מארצם.

באותה שנה נפתחה מלחמת לבנון הראשונה שכונתה אז מבצע שלום הגליל בעקבות פעילות של מחבלים בדרום לבנון שאיימו על תושבי הגליל,

כוחות צהל נשארו בלבנון למשך שלוש שנים ונאבקו יום יום עם כוחות אש"ף. בישראל קמו מתנגדים רבים למלחמה זו בעקבות האבדות הרבות שספג צה"ל בשהייה בלבנון.

ההדחה

בתקופה זו ערך הארגון הלבנוני "הפלנגות הנוצריות" טבח במחנות הפליטים הפלסטיניים סברה ושתילה, מטרת כניסת הארגון למחנות הפליטים הייתה לטהר אותם מרוצחים אך לאחר יומיים התברר כי בטבח נרצחו כשמונה מאות בני אדם,  טבח זה גרר מחאות בישראל ובעולם. שרון הואשם במחדלים הללו – אך הדף את הטענות נגדו.

 וועדת חקירה ממלכתית המליצה כי שרון לא יוכל לשמש יותר כשר הביטחון. שרון סירב להתפטר אך הודח מתפקידו ונותר כשר ללא תיק.

אז תבע ידידו העיתונאי אורי דן את המשפט המפורסם: "מי שלא רצה אותו כשר ביטחון יקבל אותו כראש ממשלה".

לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת שמונים וארבע  החליט שרון להתמודד על ראשות תנועת חירות והליכוד מול יצחק שמיר, ראש הממשלה המכהן.

 שרון הפסיד בהתמודדות זו, ובממשלה הבאה כיהן כשר המסחר והתעשייה,

בדצמבר שמונים ושבע רכש שרון בית בבית ויטנברג ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, הוא אמר אז 'אני אכריח את הממשלה לאבטח יהודים בעיר העתיקה'. שלוש שנים מאוחר יותר התפטר שרון מהממשלה באירוע המתוקשר שכונה אז ליל המיקרופונים במרכז הליכוד, במהלכו סיכל שרון את ההצבעה על התכנית המדינית שהציג שמיר

בשנת תשעים, עם הקמת ממשלה צרה בראשותו של יצחק שמיר, התמנה לשר הבינוי והשיכון.

שרון התגלה גכבולדוזר בתחום הבניה. באותם שנים עלו לארץ מאות אלפים מברית המועצות ומשרד השיכון פעל לבנייתן של מאה ארבעים וארבעה אלף דירות,

בתקופת ממשלת נתניהו הראשונה מונה שרון לשר התשתיות ושנתיים לאחר מכן מונה שרון לשר החוץ, וגיבש יחד עם נתניהו את הסכם ואי.

בשנת תשעים ותשע הביס אהוד ברק את נתניהו והתמנה לראש הממשלה. נתניהו שלקח פסק זמן מהחיים הפוליטיים מנה את שרון ליורשו, ושרון הפך ליושב ראש האופוזיציה.

שנה לאחר מכן עלה אריק שרון להר הבית דבר שגרר אחריו מהומות שהובילו לפריצתה של האינתיפאדה השנייה.

דברים שרואים משם

שנה וחצי שימש ברק כראש הממשלה כד שבבחירות 2001 הביס אותו שרון בקמפיין הסבא הזקן והטוב עם ה"שלום וביטחון". בממשלה זו כיהנו שמעון פרס ובנימין בן אליעזר כשרי חוץ וביטחון.

וגל פיגועים חריג הוביל את שרון לפתוח במדיניות החיסולים. אולם האינתיפאדה המשיכה ובפסח אותה שנה נהרגו עשרות בני אדם בפיגוע במלון פארק בנתניה.

שרון החליט לעשות סדר ופתח במבצעי  חומת מגן ודרך נחושה לטיהור קיני הטרור ביהודה ושומרון, אז גם הוקמה גדר ההפרדה.

לקראת הבחירות לכנסת השש עשרה בשנת 2003, וכראה בעקבות חקירות שניהלה המשטרה נגד אריאל שרון על חשד לטוהר המידות, התחיל אביר הימין וההתנחלויות לשנות כיוון ולפזול לכיוון השמאל. שרון אמר:תמורת שלום לדורות אני מוכן לעשות גם ויתורים כואבים.

לפני הבחירות התפוצצה פרשת סיריל קרן שהוגדרה מאוחר יותר מעל דוכן הכנסת על ידי ח"כ לשעבר צבי הנדל "כגודל החקירה – גודל ההתנתקות". ח"כ שלעבר יוסי שריד תיקן את המשפט שהפך לאמרת כנף "כגודל החקירה – גודל העקירה".

באותם בחירות השיגה מפלגת הליכוד בראשותו של שרון ניצחון מוחץ כאשר הוא הכפילה את כוחה מתשעה עשר מנדטים לשלושים ושמונה.

שרון הקים את ממשלת שינוי-ליכוד שהיתה הראשונה מאז מהפך שבעים ושבע שלא כללה בתוכה חרדים.

שרון מינה את נתניהו לשר אוצר והעניק לו גיבוי בעת שקיצץ את התקציבים המיועדים למשפחות ברוכות ילדים.

ההתנתקות

בנאום בכנס הרצליה בסוף שנת 2003 הודיע שרון לראשונה על תכנית ההתנתקות, התנתקות ישראלית מגוש קטיף וצפון השומרון.

שרי האיחוד הלאומי התנגדו לתכנית ופוטרו על ידו, מתנגדיו טענו כי מטרת תכנית ההתנתקות היא השתקת חקירות השחיתות נגדו.

במקביל להעלאת רעיון ההתנתקות, המשיך בקו קשוח ולוחמני כנגד הטרור, והורה, על חיסולם של מנהיגי חמאס, אחמד יאסין ועבד אל-עזיז רנטיסי.

באותה תקופה נכנסה מפלגת העבודה לממשלה ובעקבות התנגדות עזה של חברי הליכוד לדרכו הוא הקים את מפלגת קדימה,

תכנית ההתנקות יצאה לדרך ואלפי בני אדם פונו מבתיהם ועברו למבנים ארעיים ולבתי מלון חלקם עד היום ללא בית קבע.

אזור הדרום הותקף באלפי רקטות וטילים שנורו מאזור גוש קטיף שפונה, ומומחי ביטחון רבים תקפו את התכנית, "את המגן האנושי של המדינה הוא עקר", טענו רבים.

מרן הראשון לציון הגאון הרב עובדיה יוסף זכר צדיק לברכה יצא חוצץ נגד תכנית ההתנתקות ובדרשת מוצאי שבת אמר מרן "הקדוש ברוך הוא ייתן לו באנה ייפול ולא יקום".

ב-18 לדצמבר 2005 לקה שרון באירוע מוחי קל, ופונה לבית חולים הדסה עין כרם. שם היה אמור לעבור צנתור. בני משפחתו טענו כי הוא מתלוצץ עם רופאיו.

כעבור זמן קצר, ב-4 לינואר 2006, עבר שרון אירוע מוחי שני וחמור, ושקע בתרדמת, סמכויותיו הועברו לממלא מקומו אהוד אולמרט.

הפרק האחרון

במהלך שמונה השנים האחרונות הועבר שרון מבית החולים הדסה עין כרם לתל השומר, משם לביתו בחוות השקמים ובחזרה לבית החולים תל השומר, שם בימים האחרונים חלה הידרדרות חמורה במצבו בשל אי ספיקת כליות, עד שנפטר, שמונה שנים מאז שקע בתרדמת.