ועדת החוקה התכנסה היום (ראשון) לדיון בחוק יסוד: השפיטה, כנוסח יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן.

יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) פתח את הדיון הראשון בחוק יסוד: השפיטה ובירך את פרופ' אומן, חתן פרס נובל, "שהגיע לפה כי בדיוני "חוק סער" הוא התייצב אז בוועדה ומומחיותו בתורת המשחקים מאוד רלוונטית למה שלצערי אינו כלל משחק, ביחסי הכוחות בוועדה לבחירת שופטים, שאולי היה ראוי לקרוא לזה יותר "דילמת האסיר".

בהתייחסו לפס"ד בעניין אריה דרעי אמר כי הוא לא משפיע על דיוני הוועדה שכן התכנית הנוגעת למערכת המשפט הונחה הרבה לפניו. "כשהנחנו את התכנית שלנו בציונות הדתית התייחסנו לנושא מינוי שופטים בלי לדעת מה יהיה פסה"ד וכך גם שר המשפטים לוין כשהציג את תכניתו. אפשר להתווכח ולדון בנימוקים השונים אך זה לא ישפיע. אנחנו באים לעשות מעשה חשוב מאוד של השבת הריבונות לעם שלא תלוי בהחלטה כזו או אחרת של בימ"ש. עם זאת קיבלנו תזכורת כשאנחנו עוסקים בחוקי יסוד כשגירסא דה-ינקותא נשכחה קצת מפי אלו היושבים בכס המשפט. חוק יסוד הממשלה קובע אחרת. זו סוגיה משטרית מן המעלה הראשונה ואין בה כל חדש".

את דבריו קטעה נוכחת באולם שקראה: אנחנו מחאת הסטודנטים זה ביטול בוטה של הפרדת הרשויות ולא נסכים שתיקחו לנו את העתיד.

לאחר שהוצאה מהאולם המשיך היו"ר ח"כ רוטמן: "ניסיונות ההשתקה… הדמוקרטיה הישראלית כלואה במרתפי ביהמ״ש העליון בחדר מרופד ולא שומעים את צעקותיה כי החדר הזה מרופד בהמון דפים של פסקי דין. באנו לפה לשחרר את הדמוקרטיה הישראלית ולהחזיר את הריבונות לעם ואנחנו לא מתרגשים מצעקות כמו ששמענו עכשיו או במקומות אחרים".

בהתייחסו להחרמת דיוני האופוזיציה אמר: "אני מבין לליבם, היו צריכים קצת ימי חופש ונמתין להם בסבלנות, אולי מרוב שצעקו ברחובות שלא נותנים להם לדבר אין להם כוח לצעוק איפה שמתקבלות ההכרעות. זה מאוד סמלי, כשהיינו באופוזיציה הם לעגו וצעקו על חברי הכנסת מהאופוזיציה שלא הגיעו לוועדות כשהם קבעו הרכבי ועדות משפילים שלא הביאו לביטוי את גודל המפלגות. נתנו להם את החלוקה ההוגנת, אני אישית כעסתי על יו"ר ועדת הכנסת וטענתי שהוא נותן הרבה יותר ממה שקיבלנו אבל קיבלתי את דעתו שיש לתת מקום בשל אדיבות של מנצחים. אבל הם לא הבינו עדיין שיש אדיבות של מפסידים. קיבלתי טענות שנתתי ביטוי יתר למתנגדים לעמדתי וכנראה כשאין טיעונים או כשלא מתחילים הטיעונים הם בחרו שלא לבוא. צר לי על כך ואני מניח שנבין בהמשך מה עומד מאחורי ההתנהלות התמוהה של האופוזיציה. המסמך של הייעוץ המשפטי אמור להיות מונח על שולחן הוועדה ביום ראשון הבא. אין הפתעה בלו"ז הדיונים שנקבע בידיעתם והסכמתם, אבל ההצגה לתקשורת כנראה חשובה יותר. אני שב וקורא לכם לבוא להשמיע עמדתכם. זו תופעה מעניינת שאנשים חוששים להביע דעתם, אולי כי יגלו שהציבור יותר חכם ממה שהם חושבים שהוא".

לאחר מכן, פירט היו"ר רוטמן את עיקרי הצ"ח: "ההצעה היא להשאיר את הוועדה במספר של 9 חברים כשנציגי לשכת עוה"ד יצאו מהוועדה ותהיה לנו ועדתה המורכבת משלושת הרשויות- מחוקקת, מבצעת ושופטת בחלוקה של שלושה כשהחלוקה תהיה נשיא עליון ושני שופטים בדימוס שייבחרו בהסכמת הנשיא והשר. את הווטו אנחנו מורידים והוא לא מופיע בכל מקרה בחוק היסוד. התיקון יחייב עריכת תיקונים משלימים בחוק בתי המשפט אך כרגע נעסוק בעקרונות שבחוק היסוד.

"סעיף 2 מדבר על עילת הסבירות ונוקט גישה בשונה מהנוסח שהתפרסם מטעם שר המשפטים שמנסה לבטלה בכל הערכאות, כאן אנחנו הולכים עם גישת השופט סולברג שאומרת שכאשר עוסקים בפסקי דין של נבחרי ציבור מתעוררת בעיה של הכרעה דמוקרטית.

"סעיף נוסף עוסק בביקורת השיפוטית- זו עמדתה העקבית של הכנסת בהציגה אותה בפני בימ"ש העליון ולפיה לבימ"ש עליון אין סמכות לבטל חוקי יסוד.

"סעיף 15 ב' עוסק במנגנון ההתגברות וביקורת שיפוטית בעניין תוקפו של חוק. מתי בימ"ש עליון יכול לבטל חוקים. ההצעה שלי מדברת על 15 שופטים פה אחד כדי לשמר את הביקורת השיפוטית על מקרים קיצוניים ביותר ואז שיקול הדעת של המחוקק אמור להיות זה הקובע בענייני חקיקה. בנושא חו"י בימ"ש לא יכול דון כלל. אף אחד לא היה מוכן לקבל שבימ"ש אמריקאי יפסול תיקון לחוקה כמי ששואב את כוחו ממנה. בכל הנוגע לחוקים רגילים שצריכים לסתור חו"י אם הדבר שנוי במחלוקת, סימן שיש צדדים לכאן ולכאן ולפחות לשיטתי אין הצדקה שנעדיף את הרוב והמיעוט בבימ"ש על פני זה של הכנסת. אפשר לדון בסוגיה של מה קורה כשהכנסת אומרת מראש שחוק יהיה במעמד חו"י ושלא יתערב בו וכוללת זאת כאמירה מפורשת בחוק ובפרוצדורה הקבועה כאן".

ח"כ טלי גוטליב (הליכוד): "למה שלא נקבע שיש סוגיות מובהקות שבימ"ש לא יהיה מוסמך לדון בהן וכך נמנע את הפרקטיקה ההזויה והשגויה במקום פתרון קוסמטי. בימ"ש עליון קורא עלינו תיגר כשהרשות המחוקקת מחוקקת וחושב שהוא יכול להחליט מה מוסרי ולא מוסרי, וכך נמצא עצמנו כל פעם מתקנים טלאי על טלאי. פס"ד דרעי זה בדיוק הצפצוף של העליון על הכנסת. לא ייתכן שהם יתערבו בדברים בלתי שפיטים פוליטית. שאת הפוליטיקה ישאירו לנו.

עוד אמרה: "נשיאת ביהמ״ש העליון מעזה להפר כללי אתיקה של שופטים. אסור ע״פ כללי האתיקה לשופט לדבר על עניין שמצוי בלב הוויכוח הציבורי. בנוסף, אסור לנשיאת ביהמ״ש העליון להעמיד את עצמה במצב שהיא תהיה בניגוד עניינים. בהיבט ראשון- היא מביעה דעה על עניין שממתין להחלטה בבג״ץ ומביעה את דעתה. האחר- היא תידרש ביום מן הימים לעתירות שתוגשנה, אם תוגשנה, בעניין הרפורמה שאנחנו מכוננים כאן. היא יוצאת לעם ישראל ומפחידה מפנינו מסרים שגויים ובמסרים סמויים שהם על גבול האיום כמו: מה יקרה אם תבוטל עילת הסבירות, שופטים לא יוכלו להגיע לספק סביר בפלילי. אולי היא רצתה לשלוח כאן מסר למישהו על הסיכוי שלו לקביעת ספק סביר. אני קוראת גם את הסבטקסט שאין לקבל אותו והנשיאה חיות המשיכה בהתנהגות שאני רואה אותה כבלתי נתפסת ושלחה את הנאום שלה לכל השופטים במדינת ישראל ודיברה עם 11 השופטים לפני שהם צריכים לרשום פס״ד, שמונח על המדוכה. בעיקר קיבלנו הצצה לעובדה שהרשות השופטת לא פחות ממצפצפת על הרשות המחוקקת. אנחנו מחויבים להזכיר לעם ישראל שאנחנו הרשות המחוקקת ובטח נדאג לזכויות אדם. שואלים אותנו מה יקרה אם נחוקק חוק שיחתור תחת הדמוקרטיה עצמה. מה שהיועמ״שית עושה ביומיים האחרונים כשהיא מעזה לספר שהיא אולי תוציא מישהו כאן לנבצרות אחרי שבג״ץ אישר אותו. מי שמזכיר לנו שהוא פוגע בהפרדת הרשויות ובכוח הרשות המחוקקת זה הפקידות השלטונית שמעזה לשלוח מסרים דרך התקשורת. הרפורמה הזו לא רק שהיא לא פוגעת בדמוקרטיה, היא באה לשמור על רצון הרוב ועל חקיקה מכבדת".

ח"כ משה סעדה (הליכוד): "אני מצר על כך שנציגי האופוזיציה מחרימים את דיוני הוועדה. יש חשיבות ואחריות מצדם להגיע. אנחנו שומעים ברחובות התלהמות קשה, זה החל בנשיא ברק שכינה שר משפטים עבריין, המשיך בנשיאה שדיברה על ריסוק וחרגה מתפקידה, האמירות המתלהמות הללו מגיעות מלמעלה לשטח ויש לכך משמעות. כך אישה פשוטה שבאה להפגין השוותה את רה"מ להיטלר ואי אפשר לזלזל בזה. אני מוחה על התנהגות הנשיאה שמקבלת החלטה בעניין פוליטי של דרעי, יש משמעות בתקופה של הכרעות פוליטיות לכך שהיא נפגשת עם שרת המשפטים לשעבר ומובילת המחאה ציפי לבני. במקום מתוקן הייתי שומע גינוי מקצה לקצה, שזה דבר אסור, היא צריכה להחליט להמשיך להיות נשיאה ולשמור על כבוד הבית והחוקים, דווקא כנשיאה עליה לנהוג לפי הכללים ואם היא לא עושה זאת עליה להתכבד ולפרוש, ואם תרצה, להציג מצע פוליטי. אני קורא לכולנו למחות על התנהלותה וקורא לחברי האופוזיציה להגיע לכאן כי אין לנו ארץ אחרת ורק כאן יתקיים השיח".

ח"כ יונתן משריקי (ש"ס): "יושבת פקידה בכירה מאוד עם צד הפוליטי מובהק שמנהל מאבק ובוחנת איתו מה נכון ומה השיקולים שעליה לקחת. ברור שמה שמוביל אותנו הוא למנוע מקרים כאלו בהם לוקחים לידיהם סמכויות לא להם בצורה בולטת כ"כ. חבל שחברי האופוזיציה לא כאן כשעד כה נוהלו דיונים מעמיקים".

פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל: "הזכירו את פרופ' פרידמן שנשא נאום בכורה כשנבחר לחבר אקדמיה ובו אמר שאחד התפקידים של בימ"ש עליון הוא לחוקק. בימ"ש שופט וגם מחוקק. פרופ' השופט אהרון ברק היה עדיין נשיא העליון ונכח במפגש הזה וכידידו שאלתיו האם אתה מקבל את זה שבימ"ש מחוקק? ואמר שכן, שגם חז"ל היו גם שופטים וגם מחוקקים. אני רוצה לומר לברק היום מכאן שזה נכון לגבי חז"ל אבל אנחנו לא תיאוקרטיה אלא דמוקרטיה. אנחנו גם לא ג'אודיצוקרטיה. כוח המשילות אינו בידי בימ"ש. זה מראה את גישתו לנושא שהנחיל לבאים אחריו".

בהתייחסו להרכב הוועדה למינוי שופטים אמר: "טוב שמוציאים את חברי לשכת עוה"ד מפני שבנושאים ערכיים ואידאולוגיים ופוליטיים כמו שדנים בהם בבימ"ש היום וזה מקובל, הרי לא מוצע שיפסיקו לדון בכך, עוה"ד לא יותר טובים ממהנדסים או רופאים, למה שהם ימליצו על שופטים לנושאים ערכיים? מה שלא טוב הוא שהשאירו את השופטים ובפרט את נשיא/ת בימ"ש העליון ועוד נתנו לו וטו. זה צריך להיות בהסכמה. השופטים בדימוס צריכים להיות בהסכמת הנשיא וזה נותן לו כוח אדיר. אני בעד הוצאת כל השופטים. יש 36 ארצות ב-OECD ואם נוציא את ישראל, ביותר משני שליש מהן אין שום חלק לשופטים במינוי השופטים. זו הפרה של הפרדת הרשויות כשכל הבעיה שלנו היא שהשופטים ממנים עצמם. אולי מחלישים את הכוח של שופטי העליון אך לא ביטלו זאת. צריך להוציא לגמרי את שופטי העליון ורצוי גם שופטים אחרים אבל בוודאי נשיא העליון לא צריך להיות שם. בנוסף, לא כתוב איזה רוב צריך וזה דבר מהותי".

בהתייחסו לעילת הסבירות אמר: "אני תומך בהסרתה כעילה להחלטות בימ"ש. אומרים שאהרן ברק אומר קחו את הסבירות, עדיין יש את המידתיות. הבעיה היא שאת ההגדרה עדיין יפרש בימ"ש".

על פסקת ההתגברות אמר: "אני לא אתכם בזה, אני חושב שכמו שצריך איזונים ובלמים במינוי שופטים, צריך גם איזונים ובלמים על הכנסת. נראה לי שכשהכנסת עושה דברים לא ראויים, עצם העובדה שקיים הבלם הזה יכול להשפיע לטובה על הכנסת לא לחוקק. מה שטוב בהצעה על השולחן, זה שיהיה הרכב של כל שופטי העליון. ביטול חוק של הכנסת זה משהו חשוב מאוד וזה מצריך הרכב כזה ולא שלושה שופטים שיכולים להחליט 2 נגד 1 לבטל חוק של הכנסת. אבל גם כאן אני חושב שלדרוש פה אחד אנונימיות – זה מוגזם. זה גם כן יוצר לחצים לא טובים. אם אדם אחד מתוך ה 15 יהיה עליו לחץ והוא באמת חושב בעצמו שזה לא ראוי לבטל, זה מצריך אומץ מיוחד. אני בעד 12 או 13 מתוך 15. שיהיה משהו משמעותי.
אני נגד פסקת ההתגברות של 61 ח״כים. אני בעד האפשרות של בימ״ש לבטל חוקים, אבל לא חוקי יסוד. מה שקרה בחוק הלאום שאמרו אנחנו יכולים לפסול אבל אנחנו לא פוסלים… לא חוקי יסוד".

ד"ר אביעד בקשי, ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת: "מממצאי מחקר שערכנו ב-2019, עולה כי מבין 38 מדינות ה-OECD, ביחס לבימ"ש עליון- 26 מדינות בוחרות את שופטי הערכאה העליונה אך ורק ע"י נבחרי ציבור. בארה"ב זה נשיא המדינה באישור הסנאט. בגרמניה בבימ"ש לחוקה- שני בתי הנבחרים, ככלל במשפט האנגלו-אמריקאי הולכים אך ורק על בחירה בידי הרשות המבצעת.

"אין מנוס מכך שמערכת משפטית תכריע גם בסטנדרטים, במרכיב אידאולוגי ערכי בשאלות של זכויות אדם, ונדרשים מבחני מדתיות כלשהם, גם בסביבת משפט שמרני. צריך להיות לכך שיקוף לערכי החברה. לא מדובר על כך שבבימ"ש יכהנו חברי מרכז או פוליטיקאים.

"בשיטה הנוכחית אנחנו מקבלים תחושה שיש פה הליך פוליטי וגם כזה שאינו מייצג את ערכי הציבור. ההצעות של השר לוין ושל יו"ר הוועדה רוטמן הולכות משמעותית בכיוון הנכון. הן מובילות ממצב בו לשופטים יחד עם עוה"ד יש זכות וטו למצב בו ההכרעה המרכזית מתקבלת ע"י נבחרי ציבור.

"אני לא מחפש לסגור את הדלת בפני ביקורת שיפוטית. במהפכה החוקתית קיבלנו את כך שבימ"ש העליון יכול לפסול חוקים. האמירה הייתה שחוקי היסוד מעל לכל. עכשיו קורה מהלך שבימ"ש מתחיל לדון בחוקי יסוד והמשמעות היא שהוא שליט עליון. אין כאן ריבונות העם אלא ריבונות בימ"ש. בעולם המערבי אין כלל את המחשבה הזו שאת החוקה עצמה יבקר בימ"ש והכי דחוף ברפורמה לומר שאין ולא תהיה סמכות לדון בחוקי יסוד".

פרופ' מנחם בן ששון, נגיד האוניברסיטה העברית פנה ראשית ליו"ר הוועדה ח"כ רוטמן: "גולת הכותרת של עבודת הוועדה בכנסת ה-17 הייתה ניסיון לחוקק חוקה בהסכמה רחבה, כיוזמה של ח"כ מיקי איתן שאותה ניסיתי להשלים. מהלך כמו שעשית נהוג היה להעלות בוועדה שלנו לאחר הכנה עם הייעוץ המשפטי ותוך הסכמה עם חברי הסיעות השונות. צר לי על הדרך".

עוד אמר: "בשנים האחרונות מורמות בקלות הידיים לשנות את חוקי היסוד. איש לא העז בכל אותן פעולות של כתיבת חוקה ושינוי חוקי יסוד לפגוע במהות הדמוקרטיה שלנו שנשענת על יסודות ברורים של הפרדת רשויות. הרשות השלישית היא של אנשי המקצוע השופטים. בכנסת הזו רשומות כבר פעולות והכרזות להטעיות קשות של הדמוקרטיה לעבר שלטון שמסרב לבחון, לאזן ואפילו לא לשקול לבלום את כוחו, כוחה של הקואליציה.

"ספר החוקים החדש של הקואליציה הנוכחית נפתח בחוק שמכשיר אזרח שהורשע בדין ונושא עונש מאסר לכהן בתפקיד שר ממשלה. אחריו חוק המפר את האיזון בין האיש הפוליטי השר לבין המקצוען הביצועי – המפכ״ל. ומחרה ומחזיק אחריהם חוק היסוד הרגיש ביותר, חוק הכנסת.

עוד אמר: "השינוי הבוטה בוועדת התשעה למינוי שופטים- עד היום היו בה 5 אנשי מקצוע מיומנים וכיום מבוקש להחליף 3 מהם מאנשי הקואליציה כך שהחלוקה תהיה 5 אנשי קואליציה לעומת 3 אנשי מקצוע משפטיים. הרי אנו עוסקים בדיני נפשות. זה מבחן הכוח הבולם הבוחן והמאזן לכל נושא.

"תכלית מהלך השינוי המוצע בוועדה למינוי שופטים משולשת. ראשית להחליש את אנשי המשפט, אחריה נבחרי הציבור יעתיקו לוועדות המינויים את אנשי שלומם שאינם משפטנים, והשלישית החמורה זה להשליט את השלטון גם בזירה שנועדה לבחון, לאזן ולבלום את השלטון במסגרת שנחשבה קדושה במסגרת הפרדת הרשויות. זו הדבקה שיטתית בחיידק של שלטון טוטליטארי שהחלמה ממנו עלולה להעמיד את הזוכים בבחירות הבאות בפני אותה הזדמנות ומיהו איש השלטון שיוותר על הזדמנות כזו?"

בתשובה לשאלת היו"ר ח"כ רוטמן, האם כל המדינות שהוזכרו הן טוטליטריות אמר: "למדינות הללו יש חוקה או שני בתים או מערכת שאפשר לפנות בה לערכאת שלטון. לקבץ נקודות משיטות שונות כדי לבנות את החוקה שלנו זו לא שיטה".

בהתייחסו לכותרת הדיון "ציון במשפט תיפדה" אמר: "בחרתם כותרת שלקוחה מהפטרת חזון, מדברי הנביא שלאחריהם באים החורבן והגלות. יש להניח שראשי ועדה שבאו מציונות דתית אחרת מלומדת, לא היו עושים טעות כזו.

"ציון, במשפט תיפדה; ושביה, בצדקה" תזכרו בדבריו של הרמב״ם על 8 המעלות בצדקה ששלוש הראשונות מהן עוסקות בסיוע ולא בחילוק תלושי מזון. המאמץ שמושקע בחקיקה היום למהר ולהרוס את בניין הראשונים, במקום לאמץ את דרך הבניה הראשונית שלהם על דרך הגמרא, אתם עושים חילול השם במקום קידוש השם.

ח"כ גוטליב התפרצה לדבריו: "אני לא מוכנה לקבל את האמירה שחברי הכנסת עושים חילול השם".

ח"כ סעדה התייחס אף הוא לדברים: "שיבחת את השיטה הקודמת ולא מצאת בה שום פגם, האם לשופטים שפוגשים את נציג לשכת עוה"ד שמופיע בפניהם מדי יום, אין ניגוד עניינים מובנה? כמי שהיה שם שני עשורים אני יודע מה קורה, כי מחר אותו נציג של לשכת עוה"ד מכריע את גורל השופט בקידומו. השיטה עד היום שימרה את הכוח למנעד מצומצם של אנשים. למה הכמות של שופטים מזרחיים כ"כ קטנה. זה לא העסיק אותך? או את השופטים? איך ייתכן שאין ייצוג לקולות אחרים? שהגיע רק בלחץ הפוליטיקאים?"

פרופ' בן ששון השיב: "צריך לקחת את הדברים במהלך חקיקה אינטגרטיבי. אם היינו נפגשים ועוסקים קודם בחקיקה של זכויות הפרט, כפי שהתחלנו בחוקה שכתבנו, והיינו גומרים לבצר את מגילת הזכויות הייתי שקט יותר לגבי שינויי האיזונים המוצעים. אפילו שוויון בחוק הלאום החדש חסר. כשהצענו חוקה מלאה ניסינו להתמודד גם עם בעיית הייצוג וגם עם האחרות אבל אי אפשר לקחת אלמנט אחד ולבודדו".

ליו"ר הוועדה אמר: "לא שמעת את דעתי הפוליטית או בשום עניין של חקיקה מאז עזיבתי. היום אני כאן בגלל המשבר. אי אפשר לקחת שום סעיף לפני חקיקת מגילת הזכויות. יש דרך למצוא עוד 3 נציגים מקצועיים נוספים, במקרה הזה נניח מכללות ואוניברסיטאות שמלמדות משפטים, שייתנו לפי שיטת רוב 3 מוסכמים. בצורה זו הוועדה תקבל את איזונה. הבעיה באי מינוי מייצגים כשיש רוב לפוליטיקאים מקבלים תוצאות שגויות".

עו"ד נגה רובינשטיין: "אנחנו מאות רבות של עו"ד שחרדים ממה שמוצע, השילוב בהצ"ח ישבש את עולם המשפט באופן מלא. אנחנו לא מכירים דמוקרטיות בהן אין ביקורת שיפוטית אמתית, מה שנמצא פה הוא לא חיזוק ההפרדה אלא משילות של הקואליציה, של הממשלה. יש כאן רשות מבצעת שתשלוט באופן מלא על המינוי ושיקול הדעת של השופטים וגם על הכנסת. הרפורמה מאפשרת לשר לבחור את היועמ"שים ולהתעלם מעצתם כשזה לא נוח".

פרופ' מרגית כהן מהאוניברסיטה העברית: "אני מייצגת מעל 130 חברים בפורום המרצות והמרצים למשפטים, יש כאן פירוק של המבנה הדמוקרטי, מתן כוח מופרז לממשלה. אין יותר בלמים. תהיה פגיעה חריפה בהגנה על כל האזרחים".

עו"ד פנחס מיכאלי מנהל מחלקת החקיקה בלשכת עוה"ד: "ההצעה המונחת לפנינו מציעה להוציא את נציגי לשכת עוה"ד מהוועדה. עוה"ד הם אלו שמקבלים את השירות, והמבט הפרקטי שלהם בוועדה נדרש לדעת מי ראויים לקידום. הוועדה לבחירת שופטים ממנה מדי שנה עשרות שופטים רשמים בכל הערכאות, רובם עוסקים בפרקטיקה ולא בעניינים המסורים לשופטי העליון. סעיף 53 א מסדיר את נושא ניגוד העניינים בוועדה. האם בשל כך נמנע את המבט הפרקטי שיש לו שיעור גדול אפילו לעיתים יותר משופט העליון שלא מכיר את שופט השלום?".

הרב יעקב יהודה יקיר, ראש ביהמ"ד תורת המדינה: "התבקשנו מיו"ר הוועדה להציג את מבטו של המשפט העברי- משפט התורה נותן לגיטימציה משטרית רק להכרעות הציבור. כל ביקורת ערכית או נורמטיבית אחרת אין לה את אותו מעמד. כשבוחנים את התייחסות הפוסקים בראשית התנועה הציונית כגון הרב קוק ביחס לסמכות הציבור שומעים את העיקרון שהשלטון בעם ישראל נוגע לסנהדרין כמוסד המחוקק ע"פי התורה, תמיד משפט התורה מחפש הרמוניה בין משפט הסנהדרין והמלך. אנחנו מכירים יכולת של הציבור לתקן תקנות או של גילדה מקצועית, והתלמוד אומר שבמקום בו יש אדם חשוב, מן הראוי שהתקנות הללו יקבלו אישורו. מן הראוי שיהיה אדם חשוב הדואג לצרכי הציבור שיראה שהציבור אכן יוצא מורווח מהתקנות".