בג"ץ הוציא לפני זמן קצר צו על תנאי המורה למדינה לנמק, בתוך שבוע, מדוע לא יבוטל מינויו של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה – ובמקום זאת הוא ימונה ליו"ר זמני עד לאישור מינוי הרמטכ"ל בלבד.
קודם לכן הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב מיארה כי היא מסרבת לקבל את הצעתו של השופט סולברג למנות את מזוז ליו"ר זמני בלבד. מיארה נימקה את התנגדותה להצעה בכך שהיא מחטיאה את המטרה היסודית הניצב בבסיסי החלטת הממשלה הקובעת כהונה קשיחה לתפקיד זה, אשר מטרתה לנתק את הזיקה בין חברי הוועדה לדרג הממנה.
שרת הפנים, איילת שקד הגיבה להחלטת בג"ץ: "בכוונתי לפנות לראש הממשלה ולדרוש שעמדת הממשלה תהיה כפי שהמלצתי, שמינוי מזוז יהיה רק עבור אישור מינוי הרמטכ״ל. טוב שהשופט סולברג שם סוף לסטנדרט הכפול של המותר ואסור בממשלה יוצאת. השופט מני מזוז הוא לא ילד חורג של הנורמה הכללית בתקופת מעבר. וכעת המשימה ברורה: לחזור למושכלות של חוק היסוד ולפיו קיים סטנדרט אחיד שבו כל ממשלה רשאית למנות כל מינוי בכל זמן, גם בתקופת בחירות".
כזכור, לאחרונה אישרה היועצת המשפטית למנות רמטכ"ל חרף ממשלת המעבר, ולאחר מכן אישרה אף למנות יו"ר לוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, במטרה לאפשר את מינויו של הרמטכ"ל. מדובר בוועדה שבוחנת את טוהר מידותיהם של שבעה בכירים ביותר בשירות המדינה טרם מינויים.
ארגון "לביא" אף הגיש עתירה לבג"ץ נגד מינויו של השופט בדימוס מני מזוז ליו"ר הוועדה, ובמקביל הממשלה אישרה את המינוי. [1]