מדובר על סדר תפילות מכל השנה עפ"י נוסח האריז"ל", עם "פירוש המלות עפ"י כוונת האריז"ל", שני חלקים, מאת האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי בעל התניא. קאפוסט, תקע"ו. זאת מהדורה ראשונה של מאמרי הסידור (סידור עם דא"ח). דפוס רבי ישראל יפה, מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן, שלא הופיעו במהדורות שקדמו לה.

מאמרים אלו נאמרו רובם בליל שבת, לפני בניו וכמה מבחירי תלמידיו, ונכתבו והובאו לדפוס ע"י בנו רבי דובער שניאוריו [שניער], המכונה "האדמו"ר האמצעי" מליובאוויטש. סידור זה מכונה אצל חסידי חב"ד בשם "סידור עם דא"ח" [דברי אלוקים חיים].

חלק מהמאמרים נכתבו ונערכו ע"י רבי דובער בסגנונו בתוספת הסברים והרחבות, וחלק מהמאמרים נכתבו כלשונו המדויקת של אביו, ללא תוספות משלו, "דברים כהוויתן בלי תוספת ומגרעת". בהקדמתו מפרט רבי דובער על צורת הכתיבה של מאמרי אביו.

חלק גדול מהמאמרים שנדפסו בסידור הם מאמרים על הזהר שנאמרו על ידי הרב בעל התניא בקביעות בליל שבת. על מאמרים אלו כותב בנו: "אשר נראה בעליל לכל עיני ישראל, אשר רוח הקודש הופיע עליו בהגלות נגלות אורו בסתרי סודות ורזין דאורייתא" (הקדמה לביאורי הזהר, קאפוסט, תקע"ו).

בשער החלק הראשון נדפס: "סדר תפילות מכל השנה, עפ"י נוסח האריז"ל כפי אשר נדפס מקודם, בתוספת הגהה מדויקת בדקדוק היטב, ובתוספות מרובה דבר חדש אשר לא היה מעולם, פירוש המלות על פסוקי דזמרה, משוכלל ומיוסד עפ"י כוונת האריז"ל… וכוונת ק[ריאת] ש[מע] בכללה, ועניני התפלה בכלל, וענין ציצית ותפילין ובר[כת] המז[ון] ומילה וחתונה…".

בשער החלק השני נדפס: "…פירוש המלות מהשמי[ם] מספרים עד נשמת… וכוונת המקו[ה], ועניני שבת… ר[אש] ח[ודש]… מועדים…".

המדפיס והמגיה רבי ישראל יפה מחשובי תלמידיו של האדמו"ר הזקן. התכתב עם רבו בענייני עבודת ה' בעמקות גדולה. בערוב ימיו עלה לארץ ישראל והתיישב בחברון. נכדו רבי חיים יוסף דוד אזולאי (מתלמידי ה"צמח צדק") כתב עליו: "אדם גדול בתורה, חסיד גדול, מהחסידים הראשונים המקורבים של אדמו"ר בעל התניא".

האדמו"ר הזקן מסר את אחת ממהדורות הסידור להדפסה בידי רבי ישראל יפה, עם הוראות בעל פה ובכתב. אחיו של האדמו"ר הזקן, מהרי"ל מיאנוביץ, בעל "שארית יהודה", כתב אליו בעניין הדפסת הסידור: "אתו החכמה והמדע, והוא שמע בעצמו מכבוד רבינו נ"ע כמה דברים, וגם יש בידו חבילות חבילות הגהות מכתיבת יד קדש אשר כתב אליו". מתוך כך מובנת החשיבות של נוסח הסידור במהדורה שלפנינו, שעל אודותיה כתב רבי ישראל יפה בשער: "בתוספת הגהה מדויקת בדקדוק היטב".

סידור תפלה בעריכתו של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי נדפס לראשונה כבר בחייו במספר מהדורות, בשקלוב ובקאפוסט. אחיו של האדמו"ר הזקן, רבי יהודה ליב (מהרי"ל) מיאנאוויטש בעל "שארית יהודה", כותב אודות עריכת הסידור: "כי מלבד שבירר וליבן הנוסח עפ"י כוונה הרצויה להאר"י ז"ל, עוד זאת דרש במשפט המלות להעמיד עפ"י דקדוק אמת". האדמו"ר הרש"ב מליובאוויטש כותב על כך: "כידוע אשר כ' שנה עסק בהנוסח, ובכל שנה היה מסדר נוסח אחר, עד הפעם העשרים יצא מזוכך ומבורר ומנוקה". האדמו"ר הזקן עצמו התבטא על סידורו: "הסידור הגהתי כסידור של אנשי כנסת הגדולה".

על פי מסורות שקבלו צאצאיו האדמו"רים, סידורו נערך ע"פ "ששים סדורים מנוסחאות שונות" (מסורת אחרת אומרת: "ל"ב נוסחאות"), שעמדו לנגד עיניו, מהן שמונה נוסחאות של סידורי האר"י. את נוסח סידורו ערך על בסיס "נוסח הספרדי פורטוגאזים", בשילוב רוב שינויי הנוסחאות מהאר"י, חוץ מאותם מקומות בהם חולק האר"י על "הפוסקים הנמשכים אחר הגמרא". מסידורי האר"י שנדפסו בימיו העדיף את סידור רבי שבתי, תלמיד הבעש"ט (קוריץ, תקנ"ד).

בנוסף לנוסח התפלה הכניס האדמו"ר הזקן אל סידורו פסקי הלכה רבים, בהם חטיבות ופרקים שלמים: הלכות ציצית ותפלין, "סדר הכנסת שבת", "הלכתא רבתא לשבתא", "סדר נטילת ידיים לסעודה", "סדר ברכת הנהנין". בהלכות אלו פוסק פעמים רבות באופן שונה ממה שפסק בשלחן ערוך שלו. בסידורו נוטה להכריע ע"פ הראשונים או המקובלים, בעוד שבשלחן ערוך נוטה לפסוק כדעות האחרונים, ובראשם ה"מגן אברהם".

אחד השינויים המפורסמים בסידורו, בו חזר ממה שפסק בשלחן ערוך שלו, נוגע לזמן השקיעה: בשלחן ערוך הכריע לאחר את זמנה כדעת רבינו תם, ואילו בסידורו (ב"סדר הכנסת שבת") הכריע להקדימה כדעת הגאונים. במקום שפסקי הסידור סותרים את פסקיו בשלחן ערוך, נהגו חסידי חב"ד לנהוג כפסקי הסידור, משום שאת "הסידור כתב זמן רב אחר השו"ע" (כעדות נכדו בעל ה"צמח צדק" בחידושיו על מסכת שבת, פרק ז, סוף ד"ה "תוספת", וכן ראה בשו"ת "דברי נחמיה", אורח חיים, סימן כא), וזוהי משנתו האחרונה.

נוסף על הנוסח וההלכות, הכניס המחבר לסידורו שני מאמרי חסידות שכתבם במיוחד לסידור. הראשון הוא מאמרו "הקול קול יעקב" (את מאמרו זה הדפיס שוב בתניא מהדורת שקלוב תקס"ו, בסוף הספר), והשני הוא "הערה לתיקון חצות".

כאמור, הדפיס האדמו"ר הזקן את סידורו בחייו במספר מהדורות, כשכל מהדורה יוצאת משוכללת מקודמתה בהוספות ותיקונים בנוסח ובהלכות. בכמה מקומות בחיבוריו ובכתביו הוא מפנה לסידורו. ואולם, המהדורות שנדפסו בחייו לא שרדו עד לימינו.

לאחר הסתלקות האדמו"ר הזקן בשנת תקע"ג, נדפס סידורו בשני כרכים, בקאפוסט תקע"ו. נוסח התפילה שבמהדורת קאפוסט, ברובו הגדול הוא ע"פ המהדורה האחרונה שנדפסה בחיי האדמו"ר הזקן, למעט חלקים שנשארו ע"פ המהדורות הקודמות לה, בעיקר בענייני ניקוד.

במהדורת קאפוסט תקע"ו, לצד נוסח התפלה, נדפסו לראשונה מאמרי האדמו"ר הזקן שנאמרו בפירוש מילות התפלה ע"פ קבלה וחסידות. מאז ועד לימינו נדפס הסידור בלמעלה ממאתיים מהדורות (מיעוטן עם המאמרים על הסידור). מספר חבורים ומחקרים נכתבו על סידור זה, הראשונים שבהם הם: "שער הכולל" מאת רבי אברהם דוד לאוואוט אב"ד ניקולייב, ו"פסקי הסידור" מאת רבי חיים נאה.