מעבר לאתר המותאם





    תהיה זמין: פרשת משפטים \\ הרב נהוראי משה אלביליה

    הרב נהוראי משה אלביליה No Comments on תהיה זמין: פרשת משפטים \\ הרב נהוראי משה אלביליה

    מדוע חשוב להיות זמין לחבר שצריך עזרה? ומה היה השיכור אומר כל בוקר לקב"ה?

    9:50
    17.05.22
    קובי פינקלר No Comments on "שובר גלים": 18 חשודים נעצרו הלילה ברחבי יו"ש | תיעוד

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    גם בפייסבוק

    היום ברדיו

    [daily-schedule schedule=1]

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    מה הכי מעצבן אתכם?

    חשבתם על זה פעם…?

    שמישהו עוקף ברמזור? או שבאת לקופה בסופר ואתה מגלה שההוא מלפניך עם שני עגלות כל אחת בלי עין הרע, מה שנקרא "בעגלא ובזמן קריב"?

    או שהמילים הבאות: "השיחה מועברת לתא הקולי"???

    ברוכים הבאים לעולם שנקרא "זמינות"…

    מה זה זמינות? ולמה היא כל כך חשובה במיוחד בבין אדם לחבירו?

    הבה ונראה:

    אומרת התורה הקדושה את הציווי החברתי לכל ישראל (כב,כא): "כל אלמנה ויתום לא תענון".

    וכותב רש"י הקדוש בשם המכילתא: "הוא הדין לכל אדם, אלא שדיבר הכתוב בהווה [דהיינו בדברים הקורים ביום יום] לפי שהם תשושי כח ודבר מצוי לענותם".

    והתעוררה שאלה על כך – מדוע אותו הדין של אלמנה ויתום הוא לכל אדם? ממילא הם הדברים מובנים, אבל לא מצאנו אדם שהאוכל שלו בבוקר זה להרע לאנשים, לחברים בעבודה, לאנשים באוטובוס, סתם כי ככה הוא אוהב הרי זה ממש לא נורמטיבי כלל וכלל ופחות מצוי? אם כן למה התכוונו דברי רש"י הקדוש ע"ה?

    אלא יש כאן יסוד נפלא ביותר בבין אדם לחבירו…

    ובכדי להבין את הדברים נקדים משנה:

    אומרת המשנה במסכת שמחות (פ"ח מ"ח, לפי גרסתו של בעל ה"נחלת יעקב"): "ועוד אמרו באבל רבתי כשנאחז רשב"ג ור"י בן אלישע גזרו בהן שיהרגו [מעשרת הרוגי מלכות] והיה ר"י בוכה, א"ל רשב"ג מפני מה אתה בוכה לשתי פסיעות אתה נותן בחיקם של צדיקים ואתה בוכה, א"ל אני בוכה על שאנו נהרגין כעובדי עבודת כוכבים וכמחללי שבתות וכמגלי עריות ושופכי דמים א"ל רבי שמא סועד היית או ישן ובאתה לך לשאול על נדתה ועל טומאתה וטהרתה ואמרת לה המתיני עד שאישן והתורה אמרה כל אלמנה ויתום לא תענון אם ענה תענה אותו וכתיב בתריה [כתוב אחרי כן] והרגתי אתכם בחרב".

    וגם במכילתא לפרשת השבוע (פרשה יח) מצאנו מעשה זה קצת בשינוי גרסא אך באותו עקרון: "כבר היה רבי ישמעאל ור' שמעון יוצאין ליהרג, אמר לו רבי שמעון לר' ישמעאל רבי! ליבי יוצא שאיני יודע על מה אני נהרג. אמר לו רבי ישמעאל לר' שמעון מימיך בא אדם אצלך לדין או לשאלה ועכבתו עד שתהא שותה כוסך ונוטל סנדלך או עוטף טליתך אמרה תורה אם ענה תענה אחד עינוי מרובה ואחד עינוי מועט. אמר לו ניחמתני רבי!, וכו'.

    בל נשכח שמדובר בתנאים!!!

    קדושי עליון ומחיי מתים, ועל מה הם נענשו? שלא היו זמינים לאנשים שבאו לשאול אותם שאלות בהלכה ובהנהגה???

    על זה, עונש כזה גדול להיות מעשרת הרוגי מלכות?

    כנראה שמכאן יצא המשפט שכולנו מכירים וצידדו בו רבים מבעלי המוסר: "בין אדם לחבירו זה אש"!!!

    לא רק לכל אדם כמו שכותב רש"י, במיוחד ליתום ואלמנה שלהם אין להם למי לבכות כשכואב!, אין למי לפרוק שיש קשיים בפרנסה, ליתום אין עם מי ללמוד כשיש מבחן חשוב בכיתה, ולכן בגלל זה אסור לענות אותם!.

    כי הנפש כל כך עדינה, כמו צמר גפן רך!, וכמה צריך להיזהר!.

    וגם, כשעוזרים למישהו מכל הלב, חושבני, שגם אדם צריך לאהוב את מה שהוא עושה, לא לעזור לחבר ולשמור את הפינה בלב, ולחכות עם מחשבה בסגנון של: "הנה עזרתי לו עכשיו בוא נראה מתי הוא יואיל בטובו לעזור לי!?".

    אלא צריך לעשות את זה באהבה אמיתית, כמו המעשה שהיה עושה השיכור..

    איזה שיכור?

    בואו ותשמעו את סיפורו של הרב אילן גוזל שליט"א, ראש בית המדרש "ילדי שגיא ויעקב" בעיר אשדוד (עלון משכן שילה, יתרו תשפ"ב):

    "קיבלתי הזמנה לחתונה שנערכה בעיר אשדוד, ובאותו ערב מסרתי שיעור ועשיתי עוד כמה דברים חשובים שהיו לי לעשות, נכנסתי לאולם האירועים בשעה מאוחרת, איחלתי מזל טוב לחתן, כיבדתי אותו במתנה ויצאתי מהאולם.

    ביציאה מהאולם הבחנתי ביהודי יקר ומתוק ששתה קצת משקאות לא קלים והלך בצורה לא ישרה. היהודי המתוק זיהה אותי ואמר: "כבוד הרב תברך אותי". בירכתי אותו בחום, והיהודי אמר: "כבוד הרב, אתה מוכן להסיע אותי לביתי?", שאלתי: "היכן אתה גר?" היהודי השיב: "קרוב לאולם החתונות". השבתי בחיוב והיהודי נכנס לרכבי.

    בדרך, היהודי החל לדבר, והבל פיו לא היה נעים בלשון המעטה. היהודי אמר: "כבוד הרב, אתה יודע מה אני עושה כל בוקר כשאני מתעורר מהשינה?", אמרתי לו: "נו, מה אתה עושה?" היהודי ענה: "כבוד הרב אתה תגיד לבד". אמרתי: "מה אתה עושה? מסתכל בשעון וחוזר לישון". היהודי ענה: "כבוד הרב אמרתי לך, אל תראה אותי ככה תחשוב על משהו רוחני". אמרתי: "אתה אומר מודה אני", והיהודי השיב בשלילה. "אתה קורא תהילים, נוטל ידיים, מניח תפילין, קורא את הפרשה…", ועל הכל הוא משיב בשלילה.

    לאחר עוד כמה ניסיונות עקרים שאלתי את היהודי: "נו, אז מה אתה עושה כל בוקר? תגלה לי". היהודי ענה: "כבוד הרב, כל בוקר כשאני מתעורר אני פותח את החלון וצועק בקול גדול: 'בורא עולם, אני אוהב אותך!' וחוזר לישון".

    צחקתי מדבריו של היהודי המתוק ואמרתי לו: "חיזקת אותי". היהודי ירד מהרכב והלך לעבר ביתו.

    וזה החיזוק של לומר תודה להקב"ה על כל מה שעושה עבורנו, לומר תמיד: "תודה אבא, על הכול. אני אוהב אותך".

    ומה אנו לומדים מזה? 

    שגם כשיש לנו משהו לעשות, וכרגע הגיע חבר שצריך את עזרתנו, לעמוד ולומר: "אבא, אני אוהב אותך תודה על הניסיון", וללכת ולעזור, לא רק לאהוב את הקב"ה ככה, אלא בכל עת שאפשר לעזור למישהו…

    נהיה זמינים שם בשבילו…

    שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

    ===

    המאמר נכתב לרפואתם והצלחתם של:

    בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

    מ"א יפה בת זוהרה תחי'.

    מו"א דוד בן שמחה הי"ו.

    בתושח"י.



    0 תגובות