המדינה הגישה היום (חמישי) לבג"ץ תגובה לעתירת התנועה למשילות ודמוקרטיה שבה נטען, כי חרף הודעתו של ח"כ דרעי כי בכוונתו להתפטר מן הכנסת, המדינה מחויבת לטעון בפני בית משפט השלום הדן בעניינו הפלילי שדבק קלון במעשיו.

עמדת המדינה היא שקיום דיון תיאורטי בשאלת הקלון, בלא תפקיד ציבורי קונקרטי שאותו ממלא ח"כ דרעי או מבקש למלא בעת הזו, אינו תואם את הוראות החוק והפסיקה.

עוד הבהירה המדינה בתגובתה, כי ככל שח"כ דרעי לא יתפטר מהכנסת לפני הדיון בהליך הפלילי בעניינו, כפי שהודיע, הרי שנושא הקלון יהא מעשי ואז המדינה תטען לגופו של עניין כמצוות המחוקק.

בעקבות שאלו שעלו בעתירה, הפרקליטות מפרסמת את לוח הזמנים של הטיפול בתיק:

– ביום 31.3.16 הורה היועץ המשפטי לממשלה על פתיחה בחקירה פלילית. זאת, בעקבות תשתית ראייתית ראשונית שהוצגה בפניו לחשדות מורכבים ומסועפים, בין היתר, לביצוען של עבירות שחיתות שלטונית רחבות היקף במספר פרשות שונות ונפרדות. החקירה בוצעה במשותף על-ידי משטרת ישראל ורשות המסים ודרשה מאמץ חקירתי רב וזמן ממושך, בהתאם למורכבות החקירה.

– ביום 29.5.17 נחקר לראשונה ח"כ דרעי.

– ביום 21.11.18 הועבר חומר החקירה לפרקליטות מחוז ת"א מיסוי וכלכלה. היחידות החוקרות שהעבירו את המלצתן יחד עם ממצאי החקירה, לא מצאו ראיות לביסוס החשדות בדבר עבירות השחיתות רחבות ההיקף שבהן נחשד ח"כ דרעי מלכתחילה. עם זאת, המלצתן הייתה כי נמצאה תשתית ראייתית מספקת להוכחת ביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים, עבירות מס, הלבנת הון ועוד.

– ביום 30.7.19, לאחר ביצוע השלמות חקירה ובחינת התיק, המליץ פרקליט המדינה דאז ליועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום נגד ח"כ דרעי בגין ביצוע עבירות שונות ובהן עבירות מס והלבנת הון. יוסבר, כי המצב הראייתי בתיק ותמונת החשדות כלפי ח"כ דרעי השתנתה עד מאוד, וכבר באותו שלב לא דובר עוד בעבירות שחיתות שלטונית רחבות היקף.

– בהמשך, קיים היועץ המשפטי לממשלה סדרה של ישיבות לצורך לימוד כלל החומרים בתיק. התיק במתכונתו אז עורר שאלות עובדתיות ומשפטיות מורכבות, ונדרש ליבון ממוקד של שאלות שונות שהתעוררו.

– ביום 8.1.21, הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי גיבש החלטתו בתיק. אל בא כוחו של ח"כ דרעי נשלחה הודעה בדבר שקילת העמדתו לדין פלילי בגין ביצוע עבירות מס, ובה בעת, צוין גם כי לא נמצא בסיס ראייתי מספק להעמדה לדין פלילי בגין ביצוע של עבירות אחרות.

– ביום 24.2.21 התקיים בפני היועץ המשפטי לממשלה שימוע בעל פה, במסגרתו העלה בא כוחו של ח"כ דרעי את טענותיו, ולאחר השימוע העביר ב"כ של ח"כ דרעי טיעון משלים בכתב.

– ביום 23.12.21 הגיעו הצדדים להסכמה על הסדר טיעון, אשר נחתם לאחר משא ומתן ממושך. במסגרת ההסדר הוסכם כי ח"כ דרעי יודה בביצוען של עבירות מס, בשני אירועים שונים וייגזרו עליו מאסר על תנאי של 12 חודשים לתקופה של 3 שנים וקנס כספי של 180,000 ₪.

כזכור, ביום ראשון עתרה התנועה למשילות ודמוקרטיה לבג"ץ בעניין הסדר הטיעון שנחתם עם חה"כ אריה דרעי וכלל על פי הודעת היועמ"ש התחייבות של דרעי להתפטר מהכנסת.

בעתירה מבקשת התנועה להורות ליועץ המשפטי לממשלה לנמק מדוע לא יבוטל הסעיף בהסדר הטיעון הכולל את התחייבות דרעי להתפטר מתפקידו כאשר הסעיף "סותר את טובת הציבור באופן חריג ומהווה פגיעה ישירה בכ-316 אלף מצביעים, אשר בחרו באריה דרעי לייצג אותם".

עוד טוענת התנועה כי "הכללת ההתחייבות להתפטר מהכנסת בהסדר הטיעון מהווה שיקול זר מצד היועמ"ש ויוצרת את התחושה כי רשויות התביעה פועלות תוך שקילת שיקולים פוליטיים ולא משפטיים".

בעתירה נכתב כי "הכנסת ועיגון התחייבות להתפטרות מהכנסת לתוך סעיפי הסדר הטיעון… מעלה את הרושם שהיועץ המשפטי לממשלה ורשויות התביעה שוקלים שיקולים פוליטיים במסגרת המו״מ להסדר הטיעון… ומחלישה את האמון הציבורי במערכת אכיפת החוק".

בעתירה פירטה התנועה את השתלשלות כתב האישום שהוגש, אשר הגיע בסופה של חקירה ארוכה באופן חריג שנמשכה 6 שנים, תוך עינוי דין בלתי נסבל לחה"כ דרעי וכאשר מחשדות חמורים ביותר נותר "אפילו לא עכברון", כדברי היועץ המשפטי עצמו.

עו"ד זאב לב, היועץ המשפטי של התנועה אמר: "הסדר הטיעון הינו כלי משפטי לגיטימי, כל עוד השיקולים הנשקלים במסגרתו הינם שיקולים משפטיים הנוגעים לאינטרס הציבורי. שקילת שיקולים זרים ובלתי רלבנטיים, כמו שאלת התפטרותו של הנאשם מהכנסת, מזיקה ופוגעת בציבור ומזיקה אף יותר לרשויות התביעה עצמן, המתערבות במגרש הפוליטי באופן מזיק ובלתי ענייני".