סגירת מעגל: מבקר המדינה 2021 // אריאל שרפר | דעה

    אריאל שרפר No Comments on סגירת מעגל: מבקר המדינה 2021 // אריאל שרפר | דעה

    כשנתיים אחרי שהחל שוב בכתיבה ופרסום של טור אישי כל יום חמישי "מבקר-המדינה" הלא רשמי של אתר קול-חי אריאל שרפר חוזר בזמן לבדוק מה השתנה מהטור הראשון עד הטור הנוכחי והאחרון | שרפר גם נזכר במהדורת החדשות הראשונה ששידר בקול-חי רגע לפני שיגיש בקרוב את המהדורה האחרונה, ויצא מחדר החדשות לדרך חדשה | טור פרידה ותודה

    אריאל שרפר צילום: טליה קניג
    22:01
    28.03.24
    המהדורה המרכזית No Comments on השרה מירי רגב: "לא מאמינה שהחרדים יפרשו מהממשלה"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    "ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם"

    את המשפט הידוע הזה מברכת המזון נהגה סבתא שלי ע"ה להדגיש לנו בכל פעם מחדש כדי שנבין ונפנים שלא מספיק רק למצוא חן אלא גם צריך שכל טוב בכל מעשינו שאנו משתדלים ומתפללים שיהיו רצויים בשמיים ובארץ.

    כשכותבים בכל שבוע טור שעוסק בביקורת- יש מצב שהדברים לא ימצאו חן בעיני כולם ולכן חובה להקפיד מאד על ניסוח ראוי ומכבד ולחשוב טוב לפני כל משפט שעלול להתפרש בהרבה מובנים אך עדיין להצליח להעביר את המסר שהכותב חושב שהקוראים צריכים לחשוב עליו(על המסר- לא על הכותב כמובן).

    הכותרת הראשונה של טור מבקר המדינה שהחל להתפרסם מחדש בחודש אב תש"פ(23.7.21 למניינם) הייתה "שלטון הצחוק" והנושא הראשון שזכה לביקורת היו הפגנות המחאה דאז ברחבי הארץ בעיקר מול מעון רה"מ בירושלים שזכו לכינוי "מחאת בלפור" שבמהלכן התעמתו מפגינים עם שוטרים ואף תקפו אותם ואח"כ טענו סנגוריהם שהשוטרים הם שנהגו באלימות מוגזמת. ההשוואה בביקורת הייתה לנהגים החוצים קו הפרדה לבן בכביש מהיר באין רואה ועוברים על החוק כשזה מתאים להם- אבל כשהם נתפסים הם מנסים להגן על עצמם בדרכים חוקיות תוך כדי ניצול פרצות בחוק המושם לצחוק.

    נכון לכתיבת שורות אלה הליך החקיקה והשלטון בישראל הם ממש לא נושא מצחיק ויש יותר מדי אנשים שהדברים עושים להם חשק לבכות בשל העובדה שהכנסת הפכה לזירת מלחמה מתמשכת בין הקואליציה לאופוזיציה כשהחוקים נראים לא ממש חשובים ורבים מהם נופלים בין כסאות המליאה הלא תמיד מלאה ובעיקר בהצבעות על חוקי האופוזיציה והנפגעים הם האזרחים שומרי החוק שנאלצים להסתדר בלי חוקים שהיו עשויים להיטיב עמם אם רק הייתה עליהם הסכמה ואחדות זמנית בין שני חלקי המליאה המרוחקים זה מזה יותר מתמיד.

    גם הפגנות אינן דבר שבשגרה ונדמה שלימין יש עוד הרבה מה ללמוד מאנשי השמאל בכל הקשור לארגון הפגנות ומחאה שזוכה לסיקור קבוע בתקשורת שיש הטוענים שבזמן שלטון השמאל-מרכז היא סלחנית בהרבה מכפי שהייתה בשנים שהימין ובנימין הנהיגו את המדינה ולכן אין עימותים מתוקשרים בין מפגינים לשוטרים ואם כבר יש זה נגמר בחדרי החקירות או בהסדר בבית המשפט ולא ממש מעניין אף אחד מעבר לצדדים המעורבים והרבים.

    האם עדיין למרבה הצער יש כאלה העוברים על החוק ועושים ממנו צחוק? כן

    האם הציבור מביע מחאה המונית על תופעות כאלה ולא מוכן לקבל אותן? לא

    האם יש תקווה שזה ישתנה? כן

    האם זה באמת ישתנה? לא, אבל בשביל שלא תאבד תקוותנו נאמין שאולי.

    אולי זו התשובה הכי טובה כי היא מוכיחה שאנחנו לא תמיד יודעים הכל ויש לנו עוד הרבה מה ללמוד ואם נבחרי הציבור יתרגלו להשתמש בה וגם לא יפחדו להוסיף לה את צמד המילים המעיד על ענווה "בעזרת השם"- אולי מחר יהיה יותר טוב.

    נושא נוסף מהטור הראשון בסיבוב השני של "מבקר המדינה" באתר קול-חי היה תהיות הציבור על דרך קבלת ההחלטות במצבי חירום ועד כמה המידע המפורסם בכלי התקשורת השונים מביא לאנשים הרגילים את התמונה השלמה או רק חלקים ושברים ממנה ורוב הפרטים נשארים חסויים ומתגלים רק כמה שנים אחר-כך בוועדות חקירה באו בעדויות במשפטים מתוקשרים שיצאו מהקשרם.

    מסקנת המבקר בנושא הייתה בזמן חירום הדמיון עובד שעות נוספות ומשלים לכל אדם בדרך אחרת דברים שלא שמע בחדשות או שחשב ששמע אבל פירש לחומרא קולא או לחוכא ואיטלולא(וזה בדרך מה שקורה למפרשי החדשות שבורכו בדמיון פרוע).

    וכך נכתב בטור זה על המצב לפני כשנתיים: "בעיקר בזמנים בהם המציאות עולה על כל דמיון ולא בהכרח לטובה ונדמה שאין דין ואין דיין אין מלך ויש ליצן ואין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמיים – יש להביט על המציאות בעין טובה כתלמידי אברהם אבינו, לדמיין עולם בלי חולי טעויות מלחמות ותרחישים מפחידים במיוחד ולהמשיך בציפייה ליום בו יהיה השם אחד ושמו אחד."

    ובאמונה שצדק שלמה המלך כשכתב "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שנעשה ואין כל חדש תחת השמש" הרי שהדברים נכונים כיום ובכל זמן וכדאי לזכור ולהזכיר אותם לעצמנו מדי פעם ובמיוחד כשצריך חיזוק חיובי דחוף.

    הנושא האחרון והחשוב ביותר בטור הראשון לסיבוב השני של "מבקר המדינה" באתרא קדישא קול-חי היה שמירת השבת בהקשר לשירו המוכר והטוב של מרדכי בן דוד "רק שבת אחת" המתאר יהודי שמתפלל בכותל בערב שבת ומייחל לכך שאם רק ישמרו כל ישראל שבת אחת בלבד תבוא הגאולה האמיתית והשלמה.

    לצערי הרב גם בימים אלה יש שיכורים מכוח ושררה האובססיביים לחילול שבת המוני שלא לצורך בהפעלת מערך תחבורה לציבור שלא שומר על חוקי התורה אך מה שאותם עקשנים ופופוליסטים המנסים להתחנף לציבור מסוים אינם יודעים שרובו מכבד את השבת ושומריה ולא מעוניין להעביד בפרך ביום המנוחה נהגים רבים שיסייעו לו לנוע בכבישי הארץ מנקודת חלול שבת אחת לאחרת. נתונים מחקריים שנאספו בשנים האחרונות מעידים שרבים מאלה שאינם דתיים או מסורתיים שובתים בשבת גם אם לא בשל מצוות התורה אלא בהבנה אנושית בסיסית שאותה הסביר משה רבנו לפרעה שהעביד את בני ישראל בפרך כל השבוע שגם עבדים צריכים יום חופש אחד ולכן צריך לתת ליהודים לנוח בשבת וכך היה.

     

    הטור הזה נכתב רגע לפני חנוכה וזה זמן טוב להיזכר ש-"הזהיר בנר הוויין לו בנים תלמידי חכמים"- ומפרש רש"י: שבזכות נר ושבת חנוכה בא אור התורה- והשילוב של נרות שבת חנוכה ותלמידי חכמים המאירים את העולם מקבל ביטוי חזק ביותר בציטוט מספר התניא (שכידוע צוין השבוע בחסידות חב"ד בארץ ובעולם "חג הגאולה" ב-י"ט בכסלו, לציון שחרורו של מחבר ספר התניא ומייסד חסידות חב"ד רבי שניאור זלמן מליאדי מהכלא הרוסי)- "מעט אור גשמי דוחה הרבה מהחושך שנדחה מאליו וממילא"- וזה בדיוק מה שצריך לחשוב כשמדליקים נרות חנוכה ורואים את האור.

    עד כאן סגירת המעגל עם הטור הראשון- ומכאן שיתוף זיכרון נוסטלגי ואחריו תודה ופרידה.

    "השם שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך"( פסוק שהוא בבחינת "תפילת הדרך לשדרן")

    במסגרת ההכנות לאירועים והשידורים לרגל תאריך הראוי לציון לשבח שבו ימלאו 25 שנה לתחילת שידורי "רדיו קול-חי"- זכיתי השבוע לשמוע מחדש אחרי 14 שנה את מהדורת החדשות הראשונה ששידרתי בקול-חי בצהרי יום שישי והנושאים שדוברו בה בתמצות היו(לפי סדר עריכתם): מקרה טרגי של טביעת תינוק בן 9 חודשים באמבטיה בביתו שבירושלים, יידוי אבנים על אוטובוס סמוך לעיר חרדית, ירי רקטות קסאם ופצצת מרגמה מרצע"ז לעוטף-עזה, מחלוקת פוליטית על יציאה למבצע צבאי נרחב ברצועת-עזה, ושריפת קוצים גדולה בנגב. לאחר הידיעות החדשותיות הובאו זמני השבת פרשת בהעלותך ולאחר מכן התחזית עם צפי לעומס חום כבד והסיומת הקבועה דאז של כל מהדורת חדשות: "עד כאן מחדר החדשות של רדיו קול-חי".

    בתום ההאזנה החוזרת לחדשות העבר הגעתי למסקנה שאכן מה שהיה הוא שיהיה ואין כל חדש- אך יש שינויים משמעותיים כשלמשל בימים אלה הידיעות הפותחות אינן ביטחוניות או חלילה טרגדיות אלא דווקא בריאותיות בשל מגפת הקורונה שלמרבה הצער גם כיום כשנתיים אחרי שהטור הזה החל להיכתב מחדש בגללה עדיין קיימת ונוכחת בכל מקום בעולם ובארץ אמנם המצב אופטימי יותר אך המומחים כבר חוששים מתחילתו של גל חמישי למרות שאזרחים רבים קיבלו שלושה חיסונים וילדים מקבלים בימים אלה חיסון ראשון. שמעתי גם הרבה התרגשות בקולי במהדורתי הראשונה- כי כנראה הבנתי אז כמה כוח יש לתקשורת בכלל ולרדיו בפרט.

    אומרים שעם כוח גדול באה גם אחריות גדולה וכך הרגשתי בכל פעם שהוצאתי לאוויר מהדורה חדשה בהגשתי מאותו יום שישי לפני י"ד שנים ועד היום כשבקרוב האחריות הגדולה הזו תוסר מעלי בידיעה אישית שהגשתי את מהדורת החדשות האחרונה- ואצא מהאולפן לדרך חדשה באותה התרגשות בה שידרתי את המהדורה הראשונה.

    ומכיוון שדרכי המשותפת והטובה עם קול-חי מגיעה לסיומה- גם הטור הזה מסתיים ולא יתפרסם באתר קול-חי החל מיום חמישי הבא עלינו לטובה ומדין הכרת הטוב זה הזמן לכתוב תודה- בראש ובראשונה לכם הקוראים ולפעמים גם המגיבים שבזכותכם ובשבילכם דברי הביקורת והחומר למחשבה נכתבים ומתפרסמים מדי שבוע בתקווה שמשהו מהדברים עשה שינוי לטובה.

    התודה והברכה לכל האנשים הטובים והראויים לציון שסייעו לטור הזה:

    לעורך אתר קול-חי יהונתן שורק שאישר את המשך פרסום הטור בשמחה ובתמיכה וסייע לו לקבל את הזמן והמקום כדי שהדברים יראו והמסרים החשובים יעברו

    לעורך האתר לשעבר אפרים דוד שהחזיר את הטור לאתר אחרי הפסקה של יותר משלוש שנים בתחילת משבר הקורונה ובהזדמנות זו אאחל לו בהצלחה רבה בעבודתו החדשה והחשובה

    לכל עורכי האתר שטפלו בהעלאת הטור ופרסומו ובעיקר ראויים לתודה מיוחדת ארי טננבוים היקר והמוכשר (שיצא לדרכו החדשה זמן קצר לפני), ישראל רובין המשקיען, מוטי סבן המצוין ועוד רבים וטובים. תודה לכם שגרמתם למילים שלי להיראות טוב.

    מדין הוקרת הטוב אני מציין בתודה את יוסי חיים ברוך הכישרונות כותב מוכשר ואיש שלוקח את הצחוק ברצינות ששכנע אותי לכתוב טור וגם היה לו חלק בבחירת שם הטור רב-המשמעות(טוב שם משמן טוב) ובאווירה הכללית של ביקורת חיובית והומור מקורי.

    תודה מיוחדת למנכ"ל קול-חי אבי רוזן ולמנהל החדשות והתכניות בצלאל קאהן על שנתנו את ברכת הדרך לטור זה בראשית דרכו-ולכל משפחת קול-חי. אתם תמיד אתי.

    אסיים בברכתי שהיא בבחינת "אמרי שרפר" לדרך צלחה:

    "וכל העוסקים בצרכי שידור באמונה- הקב"ה ישלם שכרם"-

    ואם אפילו רק אחד או שניים מדברי הביקורת הבונה שכתבתי כאן מדי יום חמישי נקלטו והשפיעו עליכם לטובה- והיה זה שכרי.

    ועד כאן טור "מבקר-המדינה 2021" של אתר קול-חי!!!

    רוצים לבקר את המבקר? [email protected]

     



    0 תגובות