לאחר ששופטי בג"ץ הורו למדינה לנמק מדוע ביטול סבסוד מעונות היום לילדי האברכים לא יכול להידחות לשנת הלימודים הבאה, המדינה הודיעה לבג"ץ כי ביטול הסבסוד של מעונות יום לאברכים יידחה לראשון בינואר.

כזכור, לפני הוציאו שופטי הבג"ץ צו על תנאי נגד החלת ביטול סבסוד מעונות היום לילדי אברכים החל משנת הלימודים הנוכחית והורו למדינה לנמק מדוע ביטול הסבסוד לא יחול רק משנת הלמודים הבאה, באופן שיאפשר להורים להיערך לכך.

בדיון קבלו העותרים על אי השיוויון שבביטול הסבסוד לאברכי כוללים, בעוד שלימודים אחרים שאינם מכווני תעסוקה כן זכאים לסבסוד וכן על עיתוי ההחלטה, שניתנה במהלך שנת הלימודים במערכת החינוך החרדית ולא אפשר זמן להיערכות.

העותרים אף טענו כי ביטול הסבסוד עלול להוביל לפגיעה בתעסוקת הנשים החרדיות ולעזיבת מקומות העבודה.

בפתח הדיון, הסביר עו"ד שמואל מקלב, בא כוח העותרים כי "התמיכות האלה הן בסיס, לא אקסטרה". באופן חריג אפשר השופט פוגלמן לעותרים לטעון בשני קולות, על אף הנוהג בבית המשפט העליון שרק עורך דין אחד מכל עתירה – עומד וטוען.

עו"ד יונתן פלדמן פירט: "יש שני עניינים, הראשון הוא העיתוי – כשאנחנו כבר במהלכה של שנת לימודים והשני הוא הפגמים שנפלו בהחלטה עצמה".

לדבריו "שנת הלימודים החרדית החלה ב-9/8. התבחינים פורסמו ב-19. עשרה ימים לאחר תחילת שנת הלימודים. תוך כדי משחק. ההורים ששלחו את הילדים למוסדות החינוך הסתמכו על כך שהמדינה מכירה בלימודים בכולל".

בהמשך אמר: "אנו סבורים שנפלו פגמים גם בעצם קבלת ההחלטה, כאשר המהותי הוא פגיעה בשיוויון. עד כה הלימודים בכולל הוכרו כלימודים בסבסוד. לימודים אחרים אשר אינם מוכוונים לתעסוקה וכן מוכרים, בעינינו אינם שונים". בנוסף, הוא אמר: "אנו טוענים כי הלימודים הללו כן מוכוונים לתעסוקה".

לדבריו "מערך ההוראה בעולם הישיבות, בנוי על אותם תלמידי ישיבות ולא ניתן לעסוק בהוראה בישיבה בלי ללמוד בישיבה. לכן אנו סבורים שהלימודים האלו גם מובילים לתעסוקה".

עוד טען פלדמן: "ביטול הסבסוד עלול להוביל לפגיעה בתעסוקת הנשים ולעזיבת מקום העבודה. אישה חרדית תיאלץ לשלם חצי ממשכורתה עבור ילד אחד ומשכורת שלמה עבור שני ילדים. זה יוביל בוודאי לעזיבת העבודה על ידי אותן נשים".

הוא טען כי ביטול הסבסוד לא ישיג את המטרה של שילוב החרדים בשוק התעסוקה: "מסקר שבוצע עלה כי רק 2% השיב כי יעזבו את הכולל בעקבות ביטול הסבסוד. הטענה כי הסבסוד הוא תמריץ שלילי וביטול הסבסוד יוביל אותם לשוק העבודה היא חסרת בסיס".

עוד אמר: "בשנים האחרונות יש גידול מתמיד בתעסוקת חרדים, הדבר הזה יוביל לפגיעה בכך".

השופטים העירו: זה דבר שצריך להיבדק בדיעבד, אין כרגע אינדיקציה לכך שזה לא יוביל ליותר תעסוקה בקרב אברכים

בהמשך טענו העותרים לפגיעה בזכות ועל כך השיב ראש ההרכב, השופט פוגלמן, כי "לאדם אין זכות מוקנית לקבל סובסידיות ולכן זו לא פגיעה בזכות".

עו"ד מקלב עלה לטעון שוב: ,אנשים משלמים כרגע שכר לימוד מלא, כל המדינה בת ערובה בגלל ההחלטה בנוגע לילדים האלה. כרגע לא ניתן להגיש בקשות לסבסוד בכלל".

עוד הוסיף: "רשימת המקצועות לא התפרסמה עד היום. אנחנו שלושה חודשים אחרי תחילת שנת הלימודים. ההחלטה הזו אומרת 'להורים לכו תחפשו לעצמכם עבודה אחרת מהיום להיום'". הוא ציין כי "ב-2013 עשו את זה בהדרגתיות. המדינה צריכה לחשוב האם אפשר להחליט החלטה כזו בכזו דרסטיות".

"הסבסוד הזה הכרחי לחופש העיסוק של אותן נשים. זה כמו החלה רטרואקטיבית של תקנות. היא פוגעת במטרות עצמן שלשמן התקנות".

לאחר מכן עלה לטעון עו"ד זלמן בלאק, מהעתירה השנייה בעניין ביטול הסבסוד (הדיון היה בשתי עתירות שאוחדו): "היום בבוקר קיבלנו הודעה מטעם המשיבה. אנחנו רואים שם שבכדי להיות זכאי לסבסוד בשנה הנוכחית היה על האב לעבור בהצלחה מבחן ברבנות. בעצם, המדינה עצמה דורשת מרווח של 6-7 חודשים כתנאי לקבלת סבסוד ולכן אנחנו טוענים כי אי אפשר לבוא ולשנות את המשחק תוך כדי משחק".

עו"ד נטע הורן מהפרקליטות השיבה: "אנחנו סבורים שדינן של העתירות להידחות, הן תוקפות מבחני תמיכה שהוציא משרד הכלכלה שאמון על הנושא.

בשנים האחרונות הייתה להן תכלית שונה. המבחנים הנוכחיים תכליתן עידוד יציאת שני בני הזוג לעבודה. הרקע לזה הוא ניסיון לבחון בחינה ממשוכת מבוססת מחקרים – איך מסייעים לבני ובנו המגזר החרדי להשתלב בשיעור גבוה יותר בשום התעסוקה.

שיעור תעסוקת הנשים במגזר הוא טוב מהמצופה ומהיעדים, אבל שיעור הגברים האו 10 אחוז פחות. מדובר במהלך של יותר מעשור של המדינה לנסות להביא להשתתפות מרובה יותר של בני המגזר החרדי בשוק התעסוקה. ישנם גם תמריצים חיוביים, כגון מרכזי הכוונה תעסוקתית".

עם זאת, היא הוסיפה: "המדינה מכירה בערך של לימוד תורה לשמה, יש אמצעים שונים שבהם המדינה תומכת בהם ומאפשרת את אורח החיים הזה מתוך הכרה בו, אבל המבחנים האלו נועדו לעודד תעסוקה ולכן ההחלטה של הממשלה הנוכחית היא לא להכיר בלומדי תורה לצורך הסבסוד".

בעניין התיזמון היא השיבה: "זה לא שונה מהאופן שבו עניין הסבסוד התנהל בשנים עברו. הסבסוד תמיד מגיע מאוחר יותר".