מה שקורה אך שווא 

אם תשאלו אותי (וגם אם לא) לדעתי יש שני פירושים עיקריים לשאלה "מה קורה?". 

הפירוש הראשון- שאלה של אדם שנפלה עליו תרדמה לא צפויה ליותר מדי שעות ובקומו הוא רוצה לדעת מה נשתנה מעבר לארבע אמות של חלומות כיוסף המבקש את אחיו כדי לדעת מה שלומם בתקווה שלא יגיע אל הבור. השואל בתמימות "מה קורה?" זקוק למידע בסיסי האם בזמן שישן שלא באשמתו קרה משהו שמצריך את התערבותו, ואולי זו הסיבה שהרבה אנשים חוטפים את הנייד מהשידה ברגע שהם קמים כדי להיווכח במו עיניהם שהעולם הסתדר בלעדיהם במשך הלילה ולקום בשמחה במטרה להמשיך את המצב המבורך הזה עד הערב. 

הפירוש השני- שאלה בתדהמה וזעזוע עמוק הנובע מחוסר הבנה או אמון במידע שהאדם הממוצע נחשף אליו ברוב שעות היממה ולא מצליח להסביר לעצמו למה זה מתרחש ולפעמים גם צובט את עצמו חזק לצורך שכנוע עצמי פיזי שאינו בעיצומו של חלום בלהות מתמשך, שהיה מעיר אפילו את יוסף בצעקות, ומספק לאחיו באוהל עוד סיבה לשנוא אותו… 

כמי שיכול להעיד על עצמו שלא יוצא לו לצבור יותר מדי שעות שינה לאחרונה אני מרשה לעצמי להעיד דבר נוסף בגילוי נאות לכל שבזמן האחרון אני משתמש הרבה יותר מדי בפירוש השני לשאלת השאלות "מה קורה?!" בתמיהה ותדהמה כי באמת שאני לא מבין במה אנחנו עוסקים כל היום על פי התגובות לכותרות הראשיות והשוליות שהופכות בלי הסבר מניח את הדעת לשיחת היום והשבוע בידיעה ברורה שיש דברים הרבה יותר חשובים לעסוק בהם ונדמה שמי שאמור להחליט עליהם נטפל לטפל במקום לעיקר שאותו הוא עוקר מהשורש עד שירקיב וייזרק לסל המחזור. 

הנה נושא אחד בלבד שגרם לי השבוע לשאול הרבה יותר מדי פעמים "מה קורה?!" : 

מה קורה למשרד לשירותי הדת שהחליט לנסח מחדש את חוקי הכשרות בישראל, בלי שאף אחד מהעוסקים בצרכי ציבור באמונה, כלומר הרבנות הראשית והמשגיחים בקשו לעשות זאת, תוך כדי רמיסה ברגל גסה של מסורת ארוכת שנים בשל משאלות-לב של מגלומן מאוהב בעצמו ושונא-דת שקיבל במתנה מפתחות לכל הקופות המלאות במדינה ומיד הכין לעצמו רשימה של כל נושאי הדת שחייבים שינוי לטובת בחירתו מחדש, בעזרת השם כמובן.

מה קורה ליושבת ראש ועדה לשירותי דת מישראל ביתנו שתחומי עבודתה מעניינים אותה וקשורים לחייה באותה מידת סבירות שאפרים קמיסר ישדר בגלגל"צ וברוב חוצפתה מסכמת את עבודת הועדה בראשותה(שבמהלך דיוניה אכלה סנדוויץ' בכשרות נעדרת) במשפט ממצה אחד הטוען בעזות מצח ונחרצות שהכוח והמונופול של הרבנות בוטלו ולא יהיו עוד. 

מה קורה פה?! באיזו זכות אוכלת הטרפות הזאת מעזה לבטל את סמכות הרבנות הראשית לישראל בהבל פיה הטרף ובהתעלמות בוטה וחצופה מכל מה שנאמר בוועדה שעניינה אותה כשלג דאשתקד באוקראינה כי כל מטרתה לרצות את הבוס הגדול ששם אותה בראשות הועדה כדי להכעיס, להתריס, ולהתסיס? 

מה קורה לה?! למה היא לא מבינה שבעקבות הכרזתה בחיוך מדושן עונג על ביטול סמכות הרבנות היא נותנת לגיטימציה חופשית לבטל כל סמכות שלא מתאימה לאנשים מסוימים! 

יבואו קבוצת אזרחים בעלי הון ויגידו שרשויות המס הן מונופול שצריך לבטל את כוחו ולכן מהיום הם לא משלמים מיסים.

יבואו אזרחים האוהבים לעבור על החוק ויגידו שהכנסת היא מונופול מסוכן ולכן מהיום הם מצפצפים על החוק ואם יבוא שוטר לעצור אותם-ירביצו לו כמובן- כי הם לא מכירים בכוח שלו והחליטו על דעת עצמם לעשות רפורמה במשטרה.

ומה תגיד הח"כית הלא כשרה על נהג שעלה לארץ מבריטניה והחליט שלא מתאים לו לנסוע בצד ימין של הכביש כמו כולם ולכן עשה רפורמה לעצמו ועבר לנתיב השמאלי בלי להתחשב במכוניות שבאות מולו? 

בהחלט הגיוני שהיא תחשוב שכולם משוגעים וצריך לעצור אותם בהמוניהם בשיטת פוטין- אבל אין סיכוי שכל התיאורים המופרכים האלה לא יגרמו לה לחשוב שהיא לא בסדר גמור בהכרזתה שנגמר הכוח לרבנות הראשית לישראל בתחום הכשרות. 

הרי רק זה הנושא הבוער על הגריל הלא כשר שצריך לעסוק בו כרגע- כי אין עוד בעיות במדינה הזאת!!! 

אבל בוא נעזוב את תחום הכשרות(כי נראה שעל פי החוק החדש אין לנו הרבה ברירה) כי הרכבת עם נהג הקטר הדורסני עיוות ליברמן כבר יצאה מהתחנה מזמן בדרכה להחריב כל חלקה טובה של יהדות נאמנה בארץ הקודש(ואם זה היה תלוי בו הרכבת גם הייתה נוסעת בשבת ועוצרת בדרך במרכזי קניות עם צוות צילום כמובן) ונשאל את עצמנו "מה קורה?!" על עוד כמה דברים: 

מה קורה לחברה שלנו שהפכה אלימה, חסרת סבלנות, ונטולת כבוד הדדי ואהבת-חינם? 

מה קורה לכנסת שלנו שהפכה זירת התגוששות, גן ילדים, במת צעקות ומעבדה לאבדן ערכים? 

מה קורה לפוליטיקה שלנו שהפכה לתעשייה אינטרסנטית המשרתת בעיקר את עצמה? 

אם היה מישהו אחד אמין שיכול להסביר כל מה שקורה- אולי לא היינו מגיעים למצב הזה מלכתחילה אך לצערי אין כיום נביאים ומה שנשאר לנו במקום הסברים זה תזכורת למשפט קטן ומעודד:

"כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד".

ומי שמאמין בטוב שעושה הבורא- לא שואל "מה קורה?!". 

מנחת חתול

אחת התכונות המבורכות של בני ישראל היא לקחת נושא קטן וזניח בגודל זבוב ולהפוך אותו לפיל. או לחתול. 

השבוע רעשה הארץ כולה ובעיקר הרעישו ברשת כל הציניקנים באשר הם על ידיעה קטנה שעסקה בהגדלת תקציב רווחה לטיפול בחתולים ב-12 מיליון שקלים.

אז נכון שחתול זו חיה אהובה על הרבה אנשים שחלקם רואים בה חלופה למשפחה ברוכת ילדים, ונכון שהחתול זו חיה שהמצרים אוהבים משום מה ובתנ"ך במכות מצרים נאמר שלבני ישראל לא יחרץ כלב לשונו ואפרופו האייטם הקודם על הרפורמה בכשרות גם נכתב שבשר טרפה יושלך לכלב ולא לחתול אז יתכן שיש כאלה הסבורים שאיננו עם החתול אלא דווקא בעד יריבו הנצחי ההולך על ארבע שכנראה בעליהם מתכננים כבר את מחאת הכלבים על קיפוח ואפליה על רקע גזעי מעורב או ירושלמי(ע"ע כיכר החתולות). 

זכורה לי חוויה מהילדות שלסבתי ע"ה הייתה שכנה טובה וחכמה מאד שהייתה נוהגת להאכיל את חתולי הבניין לפחות פעמיים ביום ותמיד ראיתי בכך מעשה של חסד גדול לבעלי החיים חסרי הבית למרות שהיו לא מעט הולכי על שתיים שלא הבינו את הטעם בדאגה להולכים על ארבע וחלקם גם הסתכלו על מי שהאכיל אותם בעין עקומה- וחבל כי מוטב להסתכל על העולם בעין טובה ולדון כל אדם לכף זכות וכל חתול לכף חובה של מזון מתאים ולעיתים גם יקר שזה מפחיד. 

למרות ההבנה את אלה הזועקים על התנכלות לא מוצדקת לבני אדם בהעלאת מיסים על כלים חד פעמיים חיוניים ויין לקידוש בזמן שיש הקלות ותקציבים מוגזמים לרווחת החתולים צריך לזכור שרק לפני כמה שבועות קראנו בתורה על נוח איש צדיק תמים שהציל את כל בעלי החיים ובמשך 40 יום כולם חיו יחד במבנה צף אחד בלי להרגיש שהמזון של בני האדם בא על חשבון האוכל של החיות בתיבה שלבטח היו שם גם חתולים. וצריך לזכור שביציאה מתיבתו נוח הקריב קורבן מנחה והתפלל שלא יהיה עוד חרון-אף ומבול. אז אל תכעסו על החתול. 

מקל שקד 

השרה איילת שקד התראיינה לרוב הערוצים 

השרה איילת שקד תירצה הרבה תירוצים 

השרה איילת שקד הוקלטה משתלחת בלפיד 

השרה איילת שקד עשתה סולחה עם יש עתיד 

השרה איילת שקד סובלת מכאבי בטן ומתלוננת 

האם השרה איילת שקד היא המקל בגלגלים של בנט? 

ימים יגידו…

"אמרי שרפר" והשבוע: מטבעות לשון על כלכלה וצרות אחרות… 

בנקאי שמגזים בעמלות: עו"שק מורשה 

חוק שעושה סדר בבלגן הכלכלי:  חוק האי-סדרים 

מחזיק חזק שקל אחד ביד:  מטבע-לחוץ 

העלאת עמלת המרת מטבע זר: מט"ח-כבד 

דיון רווי כעס על התקציב: וועדת הקצפים

ברכה שבוטלה לפני הדיון על אישור תקציב: לשם (כספי) יחוד 

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]