ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס השתתפה בדיון ועדת החוקה של הכנסת בעניין תקנות התו הירוק והארכת מצב החירום. "חזית אחת היא החינוך וחזית שנייה היא השמיים", אמרה פרייס כשכוונתה לתנועת הנוסעים בנתב"ג. "זה ראוי לדיון נפרד עם כל הגורמים הרלבנטיים, שנוכל לדעת אם אנחנו רגועים לגבי איך המדינה מתמודדת. התקדמנו באספקטים מסוימים, רגועה אני לא".

"בין הגל השלישי לרביעי דווקא מתוך מחשבה אפידמיולוגית, למדנו שהיכולת שלנו לפעול מהר היא מאוד איטית ולכן יש לשמור על מתח כלשהו של דברים הפועלים בתו ירוק".

עוד אמרה: "היום יש 3 יישובים אדומים ו-24 ישובים כתומים. אנחנו עומדים על כ-80-70,000 בדיקות בממוצע כיום. הגענו ל-1% מכלל הבדיקות שהן חיוביות. עדיין רואים שחוזרים מחו"ל עשרות מאומתים ביום, רובם לא מחוסנים וחלקם עם חיסון מעל חצי שנה וחלקם מחוסנים טריים בבוסטר או 2 חיסונים שטרם עברה חצי שנה".

"אחרי שיא של כמעט 10,000 מאומתים ביום אנחנו על ממוצע נע של כ-1000 מאומתים. זו לא הגדרה של מצב חירום, אך בעולם יש מצב חירום ואם לא נשמור אנחנו עלולים לסכן עצמנו שוב. בהרבה מדינות יש עלייה מחודשת בתחלואה הן מחוסר חיסונים, הן בגלל דעיכת החיסונים, והן בגלל הסיכון שיגיע וריאנט עוקף חיסון. אירופה למרות חיסוניות גבוהה נמצאת בעליה משמעותית. רואים זאת בתחלואה חוזרת גם בבריטניה שהיא מאוד מחוסנת ובכל מזרח אירופה עם גל שאנחנו חושבים שהוא דלתא, אך המדינות הללו לא מעלות ריצופים לאתרים בינ"ל כך שאנחנו לא יודעים לומר מה בדיוק קורה שם. הדבר הזה כן מעמיד את ישראל בסיכון לווריאנט מאוד מדבק שימשיך להדביק כשליש או רבע מהאוכלוסייה שלא מחוסן וזה יוביל לגל תחלואה גבוה".

בהתייחסה לחשיבות התו הירוק אמרה: "התחלואה הגבוהה נובעת לפי ההארכות בחו"ל לא רק כתוצאה מהזן החדש אלא גם כתוצאה מהסרת מגבלות ואחת הדרכים להפחית מגע בין אנשים הוא התו הירוק. בארץ אנחנו מאפשרים כניסה עם בדיקות ולוקחים על עצמנו סיכון שהבדיקות המהירות יהיו פולס נגטיב, אך זה חלק מהסיכונים של לחיות עם הקורונה".

"הצפי שלנו לראות ירידה מ-1000 מאומתים ולכן משרד הבריאות נערך להביא לממשלה תכנית ליציאה מהגל הזה בדיוק כמו בגלים קודמים בראיה כללית".

לשאלת יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב איך היא רואה את אתגר החיסוניות וכן את חיסוני הילדים השיבה ד"ר שרון אלרעי פרייס: "יש כ-700,000 שלא התחסנו מנה ראשונה, אוכלוסיות שלא הצלחנו להגיע אליהן. יש פרויקט חוסן לאזרח בשיתוף פקע"ר, להביא ניידות חיסונים עד לביתם של אנשים כדי להנגיש את החיסונים ולערב את רופאי המשפחה כדי להגביר אמון והסברה. יש עבודה רבה עם השלטון המקומי ופקע"ר להנגיש חיסונים בבתי"ס ועוד".

בהתייחסה לחיסוני הילדים אמרה: "אחרי שתהיה החלטה של ה-FDA שאנחנו מעריכים שיאשר את החיסונים, נערוך התייעצויות ונקבל החלטה. למדנו מנתוני חיסוני 15-12, שאושרו בתחילת יוני, וביוני היתה תחלואה נמוכה, וכאשר עלה הגל הרביעי הוא עלה מאוד מאוד מהר ויש להבין שאם רק אז מתחילים לחסן, הילדים לא יהיו מוגנים. צריך לקחת בחשבון שאת הילד הראשון שנחסן ייקח חודש עד שיהיה מוגן. אחרי האישור של ה-FDA, כל הנתונים יובאו ואני מניחה שנזמין את נציגי החברה להציג את הנתונים לוועדה ולקבל את ההחלטה עבור מדינת ישראל".