ניסיון העקידה שמופיע בפרשה נפתח במילים, "ויהי אחר הדברים האלה והאלוקים ניסה את אברהם..".

בכל מקום שמופיע "אחר הדברים האלה", ישנו קשר וסיבה לדברים שהתרחשו בסמוך.
ואכן רש"י במקום מביא שני הסברים שמופיעים במדרש.

כשעיינתי לראות איזה פסוק מופיע ממש לפני וסמוך ל"אחר הדברים האלה", מצאתי את הפסוק, "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא בשם ה' א-ל עולם..".

האם ישנו קשר בין הקריאה ב"שם ה' א-ל עולם" לבין ניסיון העקידה?

אני חושב שכן.

אברהם אבינו היה הראשון שגילה את הקב"ה בעולם. אברהם אבינו היה הראשון שמבצע את המשימה של גילוי שמו של הקב"ה בעולם. כשכל האחרים מעדיפים להביט בהסתר של העולם, אברהם אבינו הוא היחיד שמגלה.

מכאן והילך מהניסיון הראשון ועד הניסיון התשיעי, אברהם נבחן האם הוא ממשיך בגילוי- האם הוא מקיים את דבר ה' באמונה ברורה.
אברהם נבחן תשע פעמים במבחן האמונה.

אברהם הוא הראשון שמסביר לעולם כולו כי מה שנראה להם עד עכשיו הוא לא בהכרח הנכון והאמיתי.

העולם נברא עם כסוי, כדי שאנחנו נסיר אותו.
אנחנו צריכים לגלות את כבודו יתברך בעולם.
העולם נברא בצורה של הסתר ומשימתנו לגלות.

המשימה שאברהם אבינו לקח על עצמו הייתה משימה כבירה.
הוא ביקש להבריא את כל העולם מהשיגעון.
כל העולם בעבר אחד והוא מהעבר השני.

כשאני חושב על זה, זה מזכיר לי את המעשה שמביא רבי נחמן מברסלב בספר "סיפורי מעשיות", שם הוא מספר על מלך שחלם לילה אחד, שמי שיאכל מהתבואה שתגדל בשנה הקרובה, ישתגע.

מיהר המלך וסיפר את חלומו לאיש הקרוב אליו, כדי לטכס עצה מה לעשות. אומנם, במחסנים יש עדיין תבואה ישנה, אבל היא תוכל להספיק רק למלך ולקרובו.

כך שהמצב שיוצר הוא, שכל בני הממלכה ישתגעו ורק הם יישארו שפויים.
באופן שכזה, טען המלך, כשכולם משוגעים ורק אנחנו השניים היחידים ששפויים,
אנחנו הם אלו שניראה כמשוגעים.

ישבו וחשבו עד שהמלך החליט. הם יאכלו מהתבואה החדשה ויהפכו למשוגעים יחד עם כולם רק שלפני כן, הם יכתבו על מצחם אני משוגע.. כך שלפחות מצחו של האחד יזכיר לחברו שהם משוגעים.

רבי נחמן מתאר את העולם כעולם של משוגעים.
המשוגע טועה בתפיסת המציאות.
הוא רואה את המציאות לפי העיניים של עצמו.
עד כדי כך שהנורמלי נראה לו כמשוגע.

רבי נחמן מתאר את העולם של הלא מאמינים כעולמם של המשוגעים.
המשוגע לא רואה את הנורמלי כמישהו עם דעה שונה
הוא חושב אותו כמשוגע.

כשהתורה מתארת את ביאת המלאכים לסדום היא אומרת "… ולוט ישב בשער סדום".

לוט הפוך מאברהם ,כשמו כן הוא.
לוט- מלשון הסתר.
הוא מסתיר את המציאות האמיתית של העולם.

לא סתם מתארת התורה שהוא יושב בשער סדום.
רש"י מביא ש"אותו היום מנוהו שופט עליהם".
הם חיפשו מישהו שיצדיק בשבילם את ההסתר.
שיעשה מהשיבוש חוק ומשפט.
ואכן מצאו את לוט – הסתר.

אברהם יושב פתח האוהל וכנגדו לוט יושב פתח השער.

כשהם הופכים את ההסתר לשיטה,
כשהם הופכים את השיגעון לדבר הנורמלי.
אז כבר נשלחים המלאכים להשמיד את סדום.

אותו היום מינוהו לשופט עליהם – ובאותו היום הגיעו המלאכים.

כשאברהם נוטע אשל בבאר שבע וקורא בשם ה א-ל עולם.
זו הפעם היחידה בתורה שמוזכרת המילה "עולם".

"עולם" משורש "עלם", כמו נעלם- היותו נסתר ( הרש"ר הירש)

העולם נקרא עולם משום שהוא ביסודו נעלם ונסתר.
צריך לגלות בו את הקב"ה.

וכאן מכריז אברהם אבינו בקול ,"ויקרא בשם ה' א-ל עולם"
הקב"ה הוא זה שמנהיג את מה שנראה כנעלם.

וכאן. בנקודה הזאת, כך אני חושב, נכנס הניסיון העשירי,
עקידת יצחק.

בעקידת יצחק הניסיון היה, לא להרהר אחר מידותיו של הקב"ה.
הקב"ה אמר "כי ביצחק יקרה לך זרע" , ועכשיו אומר לו " קח נא את בנך.."
בכל הניסיונות הקודמים היה הניסיון באמונה בדבר ה' – לראות ולגלות את הקב"ה בצורה ברורה.

אחרי שזה הושלם בקריאה " א-ל עולם", הגיע הנסיון האחרון.
לקיים את דבר ה' גם כשהדברים לא ברורים, גם כשהדברים נראים סותרים.

"…אחר הדברים האלה…" מדויק עם הפסוק שבא לפניו "…ויקרא בשם ה' א- ל עולם".זוכרים את המעשה שמביא רבי נחמן מברסלב ?

זוכרים את הפתרון שהציע המלך ?

הניסיון האחרון, ניסיון העקידה, הוא הפתרון שמביא רבי נחמן לבעיית השיגעון.

תדע שאתה משוגע.

גם אם אתה לא מבין, גם אם הכל לוט בערפל, גם אם הכל נראה לך הפוך.
גם אם אתה לא מצליח להשתחרר מהשיגעון.

עדיין…אם תדע שאתה משוגע…יש לך תקוה.

פשוט תאמין גם אם אתה לא מבין,
כי מה שעושה הקב"ה הוא לטובה.

לסיום, אניח בפניכם את הדברים שכותב בעל "פרי הארץ", הרב הקדוש רבי מנחם מנדל מויטפסק על ניסיון העקידה.

"אבל אברהם אבינו לא הרהר אחר האמונה בהשגתו את דבריו שהמה מהופכים, והתחזק באמיתות האמונה….כי אינו מבין דבריו יתברך יתברך והנהגתו כלל.

–

שבת שלום.
אפרים אפשטיין.

להערות והארות אפשר גם במייל
[email protected]