יו"ר ש"ס, אריה דרעי שוחח עם אבי מימרן במהדורה המרכזית, על דמותו של מרן הרב שך זצ"ל, לרגל עשרים שנה לפטירתו: "אין ספק שהרב שך היה החוליה המקשרת בין עולם התורה באירופה שחרב לבין עולם התורה שהתחיל את דרכו מחדש כאן בארץ ישראל עם החזו"א והרב מבריסק", אמר דרעי. "בנאומים הגדולים שלו, הוא עיצב את השקפת העולם שלנו של בחורי הישיבות ואחרי זה של כלל ישראל ועולם התורה".
דרעי סיפר: "בתשמ"ג הועבר חוק בתמיכת 'אגודה' שבעצם הדיחו את מרן הרב עובדיה זצ"ל מהרה"ר. באותו שנה היה בחירות בי-ם, וש"ס רצה לראשונה במקום המונופול של 'אגודה'. בתשמ"ד היה בחירות לכנסת, וכולם ניסו למנוע להקים רשימה של ספרדים, אז הבנו את הפונטציאל. בשביל לחבר בין המנהיגים היינו צריכים את הרב ש"ך. הקרקע הייתה בשלה בזכות הגי של הרב, והקמנו את ש"ס".
הוא הוסיף: "כולנו חשים הכרת הטוב גדולה מאוד למרן הרב שך, וחכם שלום דואג להזכיר את זה בכל נאום שלו. היום רואים שעולם התורה הספרדי הפך להיות יותר גדול מעולם התורה הליטאי והחסידי גם יחד, כל זה קם בתמיכתו של הרב שך".
עוד סיפר יו"ר ש"ס: "בתחילת הדרך, אני הייתי כל שבוע פעם פעמיים אצל מרן הרב שך ויום יום אצל מרן הרב עובדיה, כל הזמן שאלו אותי איך יכול להיות שאין כל שבוע מלחמות עולם בין ההשקפות. עד שהפנמתי והבנתי שמדובר בשני ענקי רוח שכל מטרתם לשם שמים ללא נגיעות והתורה מדברת מתוך גורנם. תורה יש רק אחת ולכן הם מכוונים כל פעם לדעה אחת".
"כשהייתה העלייה מאתיופיה, הרב עובדיה פסק שהם יהודים, והיו רבנים שפסקו לגייר בחומרא. יו"ר ש"ס דאז פרץ צידד בדעת הרב עובדיה, וצעקו אצל הרב ש"ך איך ייתכן?. עליתי לביתו, סיפרתי לו סיפור שלא היה קשור לעלייה, שלא אספר פה. הר"י אמר: "אתה בטוח? ככה בלי שום נגיעות?". ואז השתכנע".
עוד אמר דרעי בריאיון: "המלחמה בדת לא הסתיימה. אבל הריסת כל הרבנות, הכשרות והגיור, ועוד ע"י אנשים 'דתיים' – לא הייתה. לפעמים אני כמעט מתייאש, ומתגעגע לגדולי הדור שכבר לא איתנו. שיטוו לנו דרך ברורה – אצלם לא היו מעיזים כאלו דברים. אפילו שולמית אלוני לא העזה ככה".