האם בצה"ל מנסים להקשות על חיילות דתיות לערור על החלטות ועדות פטור שלא לפטור אותן משירות ביטחון? מעדויות של 'מיועדות לשירות ביטחון' שהגישו בקשה לפטור מטעמי דת וסורבו, עולה כי בצה"ל לא מאפשרים להן להעתיק את פרוטוקול ועדות הפטור באופן מיטבי ומתירים לאותן בנות לעשות זאת באמצעות העתקה ידנית בלבד.

בנוסף, מעדויות אחרות עולה כי בצה"ל לא מאפשרים לצעירות שכן קיבלו פטור, לקבל את הפרוטוקול של דיון הוועדה בעניינן.

נתחיל מהתחלה: חוק שירות ביטחון מאפשר לצעירות בעלות אורח חיים דתי להגיש בקשה לפטור משירות ביטחון מ"טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי".

על פי סעיף 39 (ג) לחוק: "יוצא-צבא, אשה, שהוכיחה באופן שנקבע בתקנות לרשות שנקבעה על פיהן, כי טעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים אותה מלשרת בשירות בטחון, פטורה מחובת אותו שירות".

זאת, נוסף למסלול של פטור על פי סעיף 40 לחוק, שחל בעיקר על צעירות חרדיות (פטור מטעמי הכרה דתית).

החוק אף מאפשר לאותן צעירות, המגישות בקשה לפי סעיף 39 לערור על החלטת ועדת הפטור, אם זו החליטה שלא לפטור אותן מחובת גיוס. 

על פי סעיף 39 (ד): "יוצא-צבא, אשה, הרואה עצמה נפגעת על ידי החלטה של רשות כאמור בסעיף קטן (ג) רשאית, בתנאים ובדרך שייקבעו בתקנות, לערור עליה לפני ועדת ערר שימנה שר הבטחון".

על פי התקנות שהותקנו ליישום החוק, לאותן צעירות עומדת הזכות לעיין בפרוטוקול ועדת הפטור ואף להעתיק אותו. מדובר במסמך שעשוי לסייע להן בהגשת הערר.

על פי סעיף 7 לתקנות: "קבעה ועדת הפטור, לאחר שנהגה לפי תקנה 6, כי לא הוכח לה שטעמים שבמצפון או טעמים שבהווי משפחתי דתי מונעים את המבקשת מלשרת בשירות בטחון, תשלח לה הודעה בכתב כי ניתנת לה אפשרות לעיין בפרוטוקול הדיון ולבוא ולהשמיע את טענותיה לפני הועדה, אם תרצה בכך".

בסעיף 11 (ב) נקבע, כי: "יושב ראש ועדת הפטור יודיע בכתב את ההחלטה וההנמקה למבקשת ולפוקד, וכן יודיע למבקשת על זכותה לעיין בפרוטוקול הדיון בועדה, להעתיקו ולהגיש ערר כאמור בתקנה 12".

כעולה מעדויות של צעירות שבקשתן לפטור סורבה, לאחרונה החלו בצה"ל להערים קשיים על אותן צעירות המבקשות את הפרוטוקול לצורך הגשת הערר.

לטענתן, בצה"ל סירבו לשלוח להן את הפרוטוקול במייל או בפקס, ומלבד הקושי שהיה כרוך בתיאום להגעה פיזית למשרדי 'מיטב' (היחידה המופקדת על הליכי גיוס) על מנת להעתיק את הפרוטוקול – משהגיעו למקום, לאותן צעירות הובהר כי הן רשאיות לעיין בפרוטוקול ואף להעתיקו, אולם אך ורק בכתב יד. על פי אותן צעירות שהגיעו למשרדי מיטב על מנת להעתיק את הפרוטוקול, לא הותר להן לקבלו מודפס או לצלם אותו בטלפון האישי או בכל אמצעי טכנולוגי אחר, אלא אך ורק בכתב ידן.

יש לציין כי מדובר בנוהג חדש יחסית, ועד לפני מספר חודשים צעירות רבות שביקשו את פרוטוקול הוועדה שדנה בעניינן – קיבלו אותו סרוק ישירות לדואר האלקטרוני, ללא כל בעיה. כמו כן, ככל הידוע שינוי המדיניות נעשה ללא כל פרסום או התראה מוקדמת.

כך למשל אירע במקרה של של יעל (שם בדוי), צעירה השומרת על אורח חיים דתי ואחראית על טיפול באימה שעברה תאונת דרכים. עקב התחזקותה ותלות אימה בה, יעל הגישה בקשה לקבלת 'פטור מטעמים שבמצפון ומטעמים שבהווי משפחתי דתי' (לפי סעיף 39 לחוק שירות ביטחון). ועדת הפטור שדנה בבקשתה החליטה שאין לה 'טעמים של הווי דתי' המונעים ממנה להתגייס ודחתה את בקשתה.

כשיעל ביקשה לקבל את העתק פרוטוקול הוועדה לצורך הגשת ערר, היא נאלצה להמתין זמן ממושך ולאחר דין ודברים אופשר לה להעתיק את הפרוטוקול, אך ורק בכתב יד.

פנייה לצה"ל: לשנות את הנוהג

בא כוחן של שתיים מהצעירות ושל עמותת איחוד הישיבות העוסקת בנושא, עו"ד שמואל הורביץ ממשרד עורכי הדין נדב גדליהו, פנה לגורמים השונים בדרישה להחזיר את המדיניות הקודמת בעניין העתקת הפרוטוקולים ולאפשר לאותן צעירות להעתיק אותם באמצעים דיגיטליים.

עו"ד שמואל הורביץ

באדיבות המצלם

המכתב מוען לשר הביטחון, היועץ המשפטי לממשלה, ראשי ועדות הפטור לפי סעיף 39 לחוק שירות ביטחון, יו"ר ועדת הערר, הרמטכ"ל, הפרקליט הצבאי הראשי, מפקד יחידת מיטב ומחלקת ייעוץ וחקיקה לאגף כוח אדם בפרקליטות הצבאית.

במכתבו, מונה עו"ד הורביץ שבעה טעמים בגינם מדובר לטענתו בהתנהלות בלתי ראויה.

הנימוקים 

הטעם הראשון, לדברי עו"ד הורביץ הוא לאור הפרשנות התכליתית המקובלת של הוראות החוק. הוא כותב כי הפרשנות הדווקנית לפיה המונח 'להעתיקו' מתייחס להעתקה פיזית ידנית בלבד, מהווה סטייה מכללי הפרשנות התכליתית המקובלים והנהוגים בידי המחוקק ואף סותרת את הפרשנות המקובלת למונח במקרים דומים ומביא לכך מספר דוגמאות.

שנית, טוען עו"ד הורביץ כי ההחלטה לוקה בחוסר סבירות. הוא כותב כי  ההחלטה לפרש את המונח 'להעתיקו' באופן מילולי ומצמצם מהווה חוסר סבירות, על יד כך שאינה מתחשבת בשיקולים הכרוכים בה ובהשפעה שלה על הנוגעים בדבר.

שלישית, טוען הורביץ כי הפרשנות המילולית הדווקנית למילה 'להעתיקו', שקובעת כי יש להעתיק את הפרוטוקול ידנית וזהו האופן היחיד בו ניתן לקבל אותו – אינה מידתית. הוא מביא סימוכין לכך שעל רשות מינהלית, ככלל, לבחור באמצעי המתאים ביותר לנסיבות המקרה, שיפגע כמה שפחות באזרח.

הוא קובע כי מאחר וישנן חלופות אחרות לפרשנות המונח 'להעתיקו' שהן מידתיות הרבה יותר, ובהתחשב בכך שגופים מנהליים אחרים, בהם 'מיטב' עצמה עד לפני כמה חודשים – פעלו לפי חלופות אלה ולא לפי הפרשנות המצמצמת, לפיכך הבחירה להיצמד לפרשנות שניתנה – אינה מידתית ולכן אינה ראויה.

רביעית, הוא טוען כי מכיוון שעד לפני מספר חודשים ניתן לצעירות להעתיק את הפרוטוקול באמצעים דיגיטליים – ההחלטה שלא לאפשר זאת מעתה הינה שרירותית. ההחלטה יוצרת הבחנה בין יעל (שם בדוי כאמור) לבין אלו שקדמו לה, הבחנה שלא נומקה על ידי 'מיטב' ולפיכך היא שרירותית.

עוד טוען עו"ד הורביץ במכתבו, כי מדובר אף בהתעמרות לרעה מצד הגוף המנהלי (מיטב, צה"ל) באותן בנות. "מעבר לכך שעיון בפרוטוקול היא זכות בסיסית של המלש"בית (מיועדת לשירות ביטחון), עיון זה נחוץ פעמים רבות על מנת לכתוב ערעור מושכל ומשכנע על החלטת הרשות". 

לאור זאת, הוא טוען כי בכך שמיטב מקשה על המלש"ביות להשיג את  הפרוטוקול – היא משפיעה באופן ישיר על היכולת והמוטיבציה שלהן לערער.  "שינוי זה במדיניות מהווה התעמרות לרעה שכל מטרתה להקשות על הבנות הצעירות למצות את זכויותיהן", טוען הורביץ.

עו"ד הורביץ מונה טעם נוסף, שישי במספר לכך שמדובר בהחלטה בלתי ראויה, זאת בשל כך שהיא נוגדת, לטענתו את השכל הישר, המורה להעביר את הפרוטוקול בדרך הפשוטה ביותר המתאפשרת. גם לכך, הוא מביא סימוכין מפסיקות שונות בבתי המשפט לפיהן על רשות מינהלית לפעול בהתאם להיגיון והשכל הישר. 

לסיום, טוען עו"ד הורביץ כי ההחלטה אינה ראויה בשל היעדר הנמקה. "בסירובכם למתן אפשרות צילום הפרוטוקול, לא נימקתם את שינוי המדיניות לרעה ולא פירטתם את הסיבה שבגינה נאלצה אותה צעירה להעתיק ידנית את הפרוטוקול ולא ניתנה האפשרות להשתמש באמצעים המקלים שנהגו בעבר".

הוא ציין כי כלל ידוע הוא כי ישנה חובת הנמקה על הרשות, כאשר היא מסרבת למלא אחר בקשת האזרח, כלל אשר אף מעוגן בחוק ההנמקות.

"החלטתכם לשנות את המדיניות לרעה ולחייב היצמדות לפרשנות המילולית למונח 'להעתיקו' על מנת שמלש"בית תוכל לקבל לידה את הפרוטוקול בעניינה, פוגעת בה, מהווה חוסר שירותיות של גוף מנהלי ונוגדת את השכל הישר ואת חובת ההגינות האלמנטרית ביחסי ציבור בין שלטון לאזרח. כל זאת כאשר היא נובעת מטעות פרשנית, בהיעדר הנמקה סבירה ומשכנעת, ובניגוד לחובת הוועדות כגופים מעין-שיפוטיים", טוען באן כוחן של הצעירות ועמותת איחוד הישיבות.

בסיום מכתבו, דורש עו"ד הורביץ להחזיר את האפשרות להעתקת הפרוטוקולים באמצעים טכנולוגיים, שאם לא כן – הוא יאלץ לעתור לבג"ץ. "לפיכך אבקש להלין על התנהלות זו, ולבקש שהמדיניות המקורית ומתן האפשרות לקבל את צילומי הפרוטוקול תחזור, שאם לא, נאלץ לפנות לערכאות".

סירוב להעביר פרוטוקולים לאלו שקיבלו פטור

ומה לגבי צעירות שבקשתן לפטור כן מתקבלת? על פי עדויות של כמה מהן, שש במספר – במיטב לא מאפשרים להן כלל לקבל את פרוטוקול הוועדה בעניינן, בטענה שהוא אינו רלוונטי מאחר והן קיבלו פטור ואינן צריכות לערור.

לאחת מהן נכתב בתגובה לבקשתה להעביר לידיה את הפרוטוקול, כי לאור קבלת הפטור משירות "הזכות לעיין בפרוטוקול אינה רלוונטית". לאחרת נכתב כי "אין מקום לשליחת הפרוטוקול בהינתן שפוטרה".

אותן צעירות, יחד עם עמותת איחוד הישיבות פנו אף הן לגורמים השונים באמצעות עו"ד הורביץ ועו"ד נדב גדליהו, בדרישה לקבלת החלטה מנומקת מדוע לא להעביר להן את הפרוטוקול – ובקשתן לא נענתה.

עו"ד נדב גדליהו | צילום: באדיבות המצלם

באדיבות המצלם

לאחר שנשלחה התראה לפני נקיטת הליכים משפטיים, שלא נענתה אף היא – שש הצעירות ועמותת איחוד הישיבות הגישו עתירה לבג"ץ.

המשיבים לעתירה הם שר הביטחון, הממונה על חוק חופש המידע במשרד הביטחון, יו"ר ועדת הפטור, יו"ר ועדת הערר, הרמטכ"ל, הפרקליט הצבאי הראשי וסגן הפרקליט הצבאי הראשי.

בעתירה, מבקשים העותרים מבית המשפט, ליתן צו על תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא יקבע כי חובה עליהם להעביר את הפרוטוקולים של הוועדות, אף במקרה שניתן למלש"בית פטור מטעמי הווי משפחתי דתי.

יצויין, כי בניגוד למקרה שבו הבקשה לפטור נדחתה, אין חובה מפורשת על פי התקנות להעביר את הפרוטוקול במקרה של קבלת הבקשה ומתן פטור משירות, אולם בעתירה טוענות הצעירות כי עומדת להן הזכות לקבל את הפרוטוקול ממספר טעמים אחרים, חמישה במספר.

בנימוק הראשון לעתירה מציינים העותרים את זכות העיון הפרטית – זכותו של האזרח לקבל מידע מרשות ציבורית, ובפרט מידע עליו עצמו. זכות המעוגנת בחוק חופש המידע, חוק הגנת הפרטיות ומקורות נוספים בפסיקות בתי המשפט לאורך השנים.

הנימוק השני הוא זכות העיון בפרוטוקול כנגזרת מכללי השקיפות, ההגינות והשכל הישר. 

הנימוק השלישי לעתירה, הוא היעדר ההנמקה. בעתירה ציינו העותרים את הדוגמאות שלעיל שבהן בצה"ל ענו לצעירות כי האפשרות לעיין בפרוטוקול אינה רלוונטית במקרה של קבלת פטור – וטענו כי מאחר ופרוטוקול הוועדה בהחלט רלוונטי להן מעצם העבודה שמדובר במידע העוסק בעניינן – מכאן "לא ברור מדוע רשאים בצה"ל לקבוע כי אפשרות העיון אינה רלוונטית עבור העותרות, בהיעדר נימוק מהותי".

בנימוק הרביעי ציינו העותרים, כי בצה"ל טעו בפרשנות תקנות שירות ביטחון, בהסיקם שהזכות לעיון בפרוטוקול שמורה למלש"ביות אך למקרים בהם בקשתן סורבה.

לסיום, נימקו העותרים, בזכות העיון כנגזרת מהיותן של הוועדות מעין שיפוטיות וכידוע, בהליכים משפטיים מתנהל פרוטוקול שמוצג לעיון בעל הדין, בין אם זכה/זוכה ובין אם לאו. ההוראה אף מעוגנת בחוק בתי המשפט.

בסיום העתירה נכתב: "החלטת המשיבים שלא להעביר את פרוטוקול הוועדות לעותרות הפרטניות פוגעת פגיעה קשה בזכותן לעיין בפרוטוקול. החלטה זו נוגדת את זכות העיון הפרטית, את השכל הישר ואת חובת השקיפות וההגינות האלמנטרית ביחסי ציבור בין שלטון לאזרח. כל זאת כאשר הסירוב נובע מטעות פרשנית, בהיעדר הנמקה סבירה ומשכנעת, ובניגוד לחובת המשיבים הנגזרת מהיות הוועדות גופים מעין-שיפוטיים".

עוד נכתב: "נטל ההוכחה מוטל על המשיבים בטענתם לחיסיון המסמכים, נטל שלא הורם על ידם, שכן המשיבים לא סיפקו נימוקים, ודאי לא כבדי משקל לסירובם". 

בהתאם לכך, העותרים מבקשים מבית המשפט להורות לצה"ל לנמק מדוע לא יקבע כי חובה עליהם להעביר את הפרוטוקולים של הוועדות, אף במקרה שניתן למלש"בית פטור מטעמי הווי משפחתי דתי.

ב-4/10 הורה שופט העליון עוזי פוגלמן למשיבים להגיש תגובה מקדמית לעתירה בתוך 60 יום.

יצויין, כי עמותת איחוד הישיבות שהצטרפה לפניית הצעירות לצה"ל בעניין ההעתקה הידנית של הפרוטוקולים וכן הצטרפה ואף מובילה את העתירה בעניין הסירוב לקבל פרוטוקולים לאלו שקיבלו פטור – עוסקת בנושאים אלו זה שנים ותומכת ומלווה את אותם צעירים וצעירות בהליכים מול צה"ל. רק לאחרונה, בעקבות עתירה של העמותה שהתקבלה בבג"ץ – הופסק הנוהג בן למעלה מ-30 שנה של חקירות פרטיות שביצעו בצה"ל במעקב אחר מלש"ביות קטינות שהגישו תצהירי דת.

מדוברות צה"ל נמסר בתגובה: "הפנייה התקבלה לאחרונה בצה"ל, ובטרם נענתה הוגשה עתירה לבג"ץ. מענה לעתירה יימסר כמקובל לבית המשפט".

ממשרד הביטחון טרם נמסרה תגובה.