הרשויות המדינתיות אשר לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר: משטרת ישראל, צה"ל ומשרד החינוך כך חושף דו"ח הפעילות של היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2020 שפורסם הבוקר באתר משרד המשפטים.

על פי חוק חופש המידע שנחקק בשנת 1998, לכל אזרח ישראלי או תושב – הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, בהתאם להוראות החוק.

מהדו"ח, הסוקר את יישום חוק חופש המידע במשרדי הממשלה וביחידות הסמך, עולה כי במהלך שנת 2020 הוגשו לממשלה 13,390 בקשות חופש מידע, המשך למגמת עלייה משמעותית במספר הבקשות המוגשות לממשלה בחמש השנים האחרונות. בנוסף, במסגרת הדו"ח מתפרסמת לראשונה סקירה על יישומו של חוק חופש המידע בשלטון המקומי (פורום 15 הערים הגדולות). הדו"ח הוצג לשר המשפטים ויוגש על ידו לממשלה.

עוד נראה מהדו"ח לפי חשיפת היחידה לחופש המידע  כי הרשויות שדחו את האחוז הגבוה ביותר של בקשות חופש מידע הן המשרד לביטחון הפנים, משרד הפנים, משרד המשפטים ומשטרת ישראל. הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן משטרת ישראל, צה"ל ומשרד החינוך; מבין הרשויות שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הן משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, רשות האוכלוסין וההגירה ושירות בתי הסוהר.

הדו"ח מתבסס על דיווחי המשרדים ויחידות הסמך על אופן יישום החוק ברשות במהלך שנת 2020. יש לציין כי משרד ראש הממשלה, משרד הדיגיטל הלאומי, המשרד להשכלה הגבוהה, משרד ההתיישבות, משרד משאבי המים, משרד ראש הממשלה החליפי ומשרד המודיעין כלל לא הגישו את הדיווח כמתחייב ועל כן אין נתונים לגביהם בדו"ח השנתי. מבין הרשויות המשתייכות ל'פורום ה-15', עיריית נתניה בלבד לא הגישה את הדיווח כנדרש.

נתונים מרכזיים מהדו"ח:

בין הרשויות אליהן הוגשו מרבית בקשות חופש המידע הן משרד החינוך (1619), הרשות הארצית לכבאות והצלה (1,436), משטרת ישראל (1,347), רשות מקרקעי ישראל (1147), משרד הבריאות (969) ומשרד המשפטים (828)

בין המשרדים שענו בחיוב על אחוז הבקשות הגבוה ביותר הם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים (84.4%), רשות האוכלוסין וההגירה (76.5%) ושירות בתי הסוהר (72%)

בין הרשויות שענו בתוך זמן קצר (עד 14 יום) על בקשות חופש מידע שהוגשו אליהן: הרשות לכבאות והצלה, רשות מקרקעי ישראל ומשרד הכלכלה

הרשויות שדחו הכי הרבה בקשות חופש מידע הן: המשרד לביטחון הפנים (62.1%), משרד הפנים (46.3%), משרד המשפטים (44%) ומשטרת ישראל (41.4%). סיבת הדחייה המרכזית: המידע נמצא בידי רשות אחרת

הרשויות לגביהן הוגשה כמות התלונות המוצדקות הרבה ביותר הן: משטרת ישראל, צה"ל ומשרד החינוך (11 תלונות מוצדקות כ"א) ומשרד הבריאות (8 תלונות). רוב התלונות ליחידה הוגשו בשל אי מתן מענה מצד משרדי הממשלה

הרשויות שנגדן הוגשה כמות עתירות חופש מידע הגבוהה ביותר בבתי המשפט הן: משרד ראש הממשלה (20 עתירות), משרד המשפטים ומשטרת ישראל (12 כ"א) ומשרד הבריאות (11).

הרשויות שרשמו את השיעורים הגבוהים ביותר לחריגה מהזמן הקבוע בחוק למענה לבקשת חופש מידע (120 יום): המינהל האזרחי יהודה ושומרון (52.1% תשובות ניתנו מעל 120 יום), צבא ההגנה לישראל (50.7%) והמשרד להגנת הסביבה (25.2%)

רוב עילות הסירוב למתן מידע הן פגיעה בפרטיות (1123 דחיות, 27.6% מכלל הדחיות), מידע שלא ניתן לאתר או שאינו נמצא ברשות (992 דחיות, 24.4%), או בשל כך שהמידע נוצר בידי רשות אחרת (792 דחיות, 19.5%)

 סקירת יישום חוק חופש המידע ברשויות מקומיות (פורום ה-15)

אל הערים הכלולות בפורום 15 הערים הגדולות בישראל, הוגשו 2870 בקשות למידע, המהוות כ- 20% מהבקשות שהוגשו לממשלה

הרשויות המקומיות אליהן הוגשה כמות הבקשות הגדולה ביותר: תל אביב (552, כ– 21% מכלל הבקשות), ראשון לציון (524, כ- 20% מכלל הבקשות) ואשדוד (398, כ-15% מכלל הבקשות שהוגשו).

הרשויות המקומיות שבלטו לטובה במענה בתוך זמן קצר (עד 14 יום): כפר סבא (54.9% מהבקשות), חיפה (51.9%), פתח תקווה (45%) וראשון לציון (40.8%)

הרשויות המקומיות בהן נרשם שיעור חריג מסד הזמנים הקבוע בחוק למענה (מעל 120 יום): רחובות, חדרה ורמת גן

מנכ"ל משרד המשפטים, ערן דוידי: "אנו עומדים בפני סיכום שנת 2020, שנה אשר הביאה עמה אתגרים חברתיים וכלכליים, לכלל החברה הישראלית, עם פרוץ מגפת הקורונה העולמית. בנוסף, שנה זאת התאפיינה בחוסר יציבות שלטונית. בשנה זו, התעצמה ההכרה בחשיבותה של השקיפות השלטונית, במיוחד בעת קבלת החלטות המשפיעות באופן רחב על הציבור וזאת למען חיזוק אמון הציבור במדינה ומוסדותיה".

מ"מ ראש היחידה הממשלתית לחופש המידע, עו"ד שלומי בילבסקי: "נתוני הדו"ח מלמדים כי בחמש שנים האחרונות מספר הבקשות למידע מן הממשלה – הוכפל. על הממשלה להסיק את המסקנות המתבקשות, להכיר בדרישתו הצודקת של הציבור לשקיפות שלטונית ולהשקיע את המשאבים הנדרשים לטובת פרסום מידע באופן יזום לטובת הציבור. פרסום מידע באופן יזום מגביר את אמון הציבור בממשלה, מפשט תהליכים וחוסך משאבים".