שר האוצר הציג את התקציב וטען: "התקציב הכי חברתי שהיה אי פעם"

    אבי רבינא No Comments on שר האוצר הציג את התקציב וטען: "התקציב הכי חברתי שהיה אי פעם"

    שר האוצר : "משבר הקורונה בכסף ריאלי זה משהו כמו 137 מיליארד ₪, זו העלות עד כה בכסף מזומן למדינה לא כולל אובדן הכנסות. הגל הרביעי עלה לנו בינתיים 4.1 מיליארד ₪ מזומן"

    צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    ועדת הכספים בראשות ח"כ אלכס קושניר דנה היום בנושא תקציב המדינה לשנות הכספים 2021-2022. בישיבה הציג שר האוצר, אביגדור ליברמן את התקציב.

    ליברמן: "הכי חשוב להדגיש שכלכלת ישראל עובדת וצומחת. חשוב להתחשב לכל הפרמטרים האובייקטיבים – קודם כל גביה, בנושא גביית מיסים אנחנו עולים על כל הציפיות. בנושא של נפח הפעילות בכרטיסי האשראי, זה שובר את כל השיאים. גם שמסתכלים על הדוחות הרבעונים של כל החברות הנסחרות בבורסה, הם נותנים תמונה ברורה מאוד. גם בנושא הייצוא, אנחנו שם במצב יותר מידי טוב – פלוס 13.2 מיליארד דולר בחצי שנה האחרונה, מצד אחד זה מאוד מעודד, מצד שני השקל חזק מידי וזה פוגע קודם כל ביצוא התעשייתי של מדינת ישראל. שום גידור ושום התערבות של בנק ישראל לא יכולה לעזור בזה".

    "עוד מה מאפיין את התקציב הזה", טען שר האוצר "הוא הכי חברתי שאי פעם התקבל במדינת ישראל, וגם כמות חסרת תקדים של מנועי צמיחה. שאני מסתכל על כל מה שכלול בחוק ההסדרים, ההיגיון של התקציב הנוכחי הוא אותן רפורמות ושינויים מבניים שאמורים להכניס הכנסות למדינת ישראל ב-21-22. יש לחשוב גם על השנים 23-24, בהן נצטרך לתת מענה לקבוצות בחברה הישראלית שמקופחת, נוכח הסכמים קיבוציים שפג תוקפם ב-2019 לדעתי. עלות כל ההסכמים שמחכים לנו בדרך, ועובדי מנהל ומשק, מורים, מטפלות, רופאים, חיילים, הכל יחד זה 11 מיליארד ₪ בהערכה זהירה. שלא יהיו שום אשליות בנידון, אי אפשר למצוא את הכסף, לכן אנחנו דוחים את כל המו"מ לשנת 2022, אז אנחנו מקווים להגיע להסכמים עם כל המגזרים ולתת לזה ביטוי בתחילת 23. ב-21-22 גם בנושאי גירעון וצמיחה נעמוד בכל היעדים, אפילו מעבר לזה".

    "נקודה משמעותית היא ההחלטה העקרונית המהותית שקיבלנו, להשאיר את המשק פתוח ולא ללכת לסגרים ולנסות ולנהל את החיים לצד הקורונה. להכיל את החיים, לתת להם פרנסה ואוכל. אני מציע להסתכל על כל נושאי הסגרים, אני עוקב בקשב רב אחרי 2 מדינות שמתנהלות עם סגרים ממושכים והכי קשוחים, ניו זילנד ואוסטרליה – בימים האחרונים יש בניו זילנד התפרצות נוספת. צריך להבין שהתשובה לקורונה היא ב-2 מישורים: חיסונים והיגנה בסיסית. הנושא של הסגרים לא עובד, והם פוגעים בצורה אנושה ביותר בכלכלה. הייתה קביעה בצרפת שממשלה יכולה לחייב עובדים לעבור חיסונים, ובמידה שלא רוצים גם לפטר אותם. כדאי לעשות הפקת לקחים בצורה רחבה.

    אני לא זוכר אי פעם שהוסיפו לבסיס תקציב מיליארד ₪, משרד הרווחה 700 מיליון ₪ לבסיס התקציב, לא חיכינו אפילו לאישור, 150 מיליון למאבק באלימות במשפחה הוספנו בשוטף. מיליארד ₪ למשרד החינוך, מתוכם 700 מיליון ₪ לבסיס התקציב. תקציב משרד הבט"פ תוספת של כמיליארד ₪, הגדלה של 1,100 שוטרים וחלק ניכר מהכסף למאבק במלחמה בפשיעה במגזר הערבי. 300 מיליון ₪ תוספת למענק השנתי לניצולי השואה, תוספת לנכים של 800 מיליון ₪, מיליארד לנכי צה"ל. תוכנית ממדים ללימודים בבסיס התקציב, ואני מקווה שהחוק יעבור בכנסת. גם מיגון הצפון – 5 מיליארד ₪ לעשור הבא, וזה רק כמה דוגמאות מהתקציב הכי חברתי שאי פעם הכנסת אישרה.

    גם בנושא מנועי צמיחה, חסרי תקדים: מטרו של גוש דן, הכי גדול בתולדות המדינה, מקיף עשרות רשויות, כולל 10 תחנות תת קרקעיות. כל נושא בינה מלאכותית – תוספת של 550 מיליון ₪. בתחום התקשורת – פריסה של כל הסיבים האופטיים ע"י המדינה והסקטור הפרטי, בהשקעה של 6.8 מילארד ₪ ונוכל לחבר 2 מיליון איש לאינטרנט המהיר, כולל ישובים קטנים ודגש על הפריפריה. הוספנו גם תדרים חדשים של דור 5".

    בהמשך לדברי שר האוצר, הציג הממונה על התקציבים באוצר, יוגב גרדוס את עיקרי תקציב המדינה.

    גרדוס: "שמעתי הרבה אמירות שחוק ההסדרים הוא כבד, זה נכון שהוא כבד אבל כמה שהוא כבד הוא משמעותי ומטפל בדברים שהרבה שנים לא קיבלו טיפול. בתקציב הבא נצטרך כמו שאמר השר לקדם הסכמי שכר וכדומה, אבל גם לפתור את הגרעון, וזו אחת הסיבות המרכזיות והחשיבות של מנועי צמיחה ופיתוח של המשק שבא לידי ביטוי ברפורמות. זה הזמן עם ריבית נמוכה, לביצוע יותר השקעות.

    "הדרך בו הממשלה התמודדה עם הקורונה ואפשרה למשק לעבוד, מבחינה כלכלית, גרמה לזה שהנחות התקציב לא הורעו אלא אפילו השתפרו. לפחות בהיבט הזה, המדיניות של שמירה על משק פתוח תמכה רבות ואפשרה את מה שאנחנו הולכים לעשות בשנתיים הבאות. זה עלה כסף, גם בגל הרביעי השקענו מספר מיליארדים".

    "ב-2020 הייתה נפילה של בהכנסות ממיסים, אבל ב-2021 אנחנו כבר עם עלייה משמעותית בהכנסות ממיסים, המשק יצא בצורה מאוד משמעותית מהמשבר. רואים את זה גם בנתוני הצמיחה, אנחנו צופים השנה מעל 6% צמיחה. לצד כך עדיין לא חזרנו לכמויות התוצר שלפני המשבר, אבל אנחנו בדרך לשם".

    השר ליברמן: "צריך לשים לב לריבית, יכול להיות שכן תהייה עליית ריבית וזה אירוע משמעותי מבחינתנו".

    גרדוס: "עדכנו את מגבלת ההוצאה כך שהתווספו לתקציב כ-14 מיליארד ₪, זה מה שמאפשר את השנה הזו שהוגדרה כשנת יציבות. אנחנו לא נעשה קיצוצים, אנחנו באים עם השקעות מאוד משמעותיות. אם לוקחים את זה לשנת 2023 והלאה, אני לא בטוח שקדימה נוכל להחזיק כזה כלל הוצאה, זה מאוד תלוי בקצב הצמיחה שיהיה פה. אם הוא יהיה מואץ אולי נוכל, אם לא נצטרך לשמור על קצב ההוצאה".

    עוד הציג גרדוס את גובה ההוצאות המרכזיות בתקציב: תקציב החינוך לא כולל השכלה גבוה עומד על 69.7 מיליארד ₪, תקציב הביטחון – 59.8 מיליארד, ביטוח לאומי – 50 מיליארד, בריאות – 44.8 מיליארד והחזרי ריבית – 42.9 מיליארד.

    גרדוס הציג כי התקציב כולל השקעות משמעותיות בפרויקטיי תשתיות, השקעות בתקציבי רווחה וחברה, ביטחון ומיגון, חינוך ועוד וציין: "הבנו שזה לא הזמן ולא נכון להעלות מיסים. העלאת שיעורי המס הייתה פוגעת בצמיחה, אנחנו רוצים לעשות צעדים שנכונים יותר למשק".

    לעניין השינויים המבנים ציין גרדוס: "נשאלנו, גם פה, מה הקשר לתקציב, תביאו בנפרד, אני יכול להוכיח למה כל אחד מהשינויים קשור לתקציב, למקורות שמייצרות את התקציב, לתקציב השנה הבאה ולשנים הבאות. צריך להתחיל כבר עכשיו עם השינויים המבניים כדי לייצר את הצמיחה לשנים הבאות. שמעלים גיל פרישה לנשים ורוצים לתת כלים תומכים זה צריך להיעשות בתקציב, אי אפשר אחרת. שיוצאים לפרויקט כמו המטרו וצריך גם תכנון וגם תקצוב, פרויקט של 150 מיליארד ₪ אז צריך לעשות את זה במסגרת התקציב".

    כך סיכם גרדוס כי "גם פיסקלית וגם מבחינת רפורמות, אין חולק שזה אחד התקציבים הכי משמעותיים בשנים האחרונות, אני מקווה שהוא יצלח את כל המושכות פה ויוביל את המשק כמה שנים קדימה".

    במסגרת סבב השאלות של חברי הכנסת העלה ח"כ קיש את נושא העלאת שכר חיילי החובה, ונוכח כך ששר האוצר עמד לעזוב את האולם קרא לו להשיב לשאלה וקרא לו לתת תשובה לעניין זה: "אתה חייב תשובות לחייליי החובה שהבטחת שתעלה את שכרם, זו התשובה היחידה שלא נתת".

    שר האוצר ליברמן: "חיילי הסדיר צריכים להבין שיש כמה ח"כים שהם פשוט שקרנים".

    ח"כ ינון אזולאי: "אני מציע שתצא החוצה אם אתה קורא לח"כים שקרנים. מה זה להגיד לח"כים שקרנים".

    שר האוצר: "יואב קיש ב-2016 נבחרת, ומול גל המחאה של לעניין השוויון בנטל, ברחת מכל הצבעה בכנסת".

    ח"כ קיש: "אז תגיד שאני לא הייתי בסדר, אבל שר האוצר ליברמן לא מסוגל לעמוד בהבטחה שלו, הוא זה שלא עומד במילה שלו לחיילי צה"ל".

    שר האוצר: "בניגוד אלייך אצלי מילה היא מילה. גם בנושא מיגון הצפון, החלטה התקבלה ב-2018 הייתה ממשלה שטרפדה את זה וקידמנו. בנושא ממדים ללימודים, נושא שאני הכנסתי שהייתי שר הביטחון, לקח כמה שנים, זה נכנס לבסיס התקציב .בנושא שכר חיילי צה"ל, יש לפחות 5 קבוצות שצריך להתייחס ותקן את העיוותים שנוצרו במהלך השנים בעניינם: הורים צעירים, רופאים מתמחים, מטפלות, וזה גם כמובן חיילי סדיר ועובדי מנהל ומשק. העלויות זה 11 מיליארד ₪, אנחנו לא מסוגלים להרים בתקציב הקרוב, לכל זה כולל שכר חיילי הסדיר והמטפלות ניתן מענה מינואר 2023.

    ח"כ משה גפני: "אני מזכיר שהייתה שר בכל הממשלות שהיו".

    שר האוצר: "תמיד התמקדתי בנושאים בהם כיהנתי כשר".

    במסגרת חילופי הדברים הוצאו מהדיון ח"כ יואב קיש וח"כ יעקב אשר.

    מוקדם יותר בדיון קרא ח"כ ינון אזולאי מספר פעמים לשר לחזור בו מאמירתו בתקשורת בנוגע לציבור החרדי: "אמרת לקחת את החרדים במריצה למזבלה, יש לך הזדמנות לחזור בך מהאמירה הזו, אני חושב שיש לך במה לחזור מהאמירה הזו. יש פה במה מכובדת".



    0 תגובות