מעבר לאתר המותאם



    להרגיש את ענני הכבוד בחג הסוכות \\ הרב אריאל שחר

    הרב אריאל שחר 2 Comment on להרגיש את ענני הכבוד בחג הסוכות \\ הרב אריאל שחר

    "מה הקשר בין ענני הכבוד, ניסוך המים ושמחת בית השואבה לחג הסוכות"

    צילום: נתי שוחט/פלאש 90

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות מוקלטות

    גם בפייסבוק

    היום ברדיו

    [daily-schedule schedule=1]

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    חג סוכות הוא חג של קרבה וגילוי אהבת ה' אל עם ישראל, לאחר הימים הנוראים שבהם שולטת מדת היראה, מגיעים לימי אהבה חיבור ושמחה.

    הירושלמי בברכות (ט' ה') אומר על שתי המידות הללו האהבה והיראה: "עשה מאהבה ועשה מיראה עשה מאהבה שאם באת לשנוא דע כי אתה אוהב ואין אוהב שונא. עשה מיראה שאם באת לבעט דע שאתה ירא ואין ירא מבעט".

    מבאר על כך הגאון רבי חיים מוואלוזין זצוק"ל כי אהבה ויראה הם שני כוחות הדומים לכנפיים המגביהים את האדם אל על, ונותנים לו את היכולת להגיע לפסגה רוחנית.

    על שתי מערכות היחסים הללו מבוסס הקשר של כל יהודי עם הקב"ה, קשר בו יש שני מרכיבים שמתמזגים ומשתלבים זה עם זה:

    יראת שמים זאת העוצרת והשומרת על האדם מלחטוא ולעבור על הלאווין ואיסורי התורה, והשניה מערכת אהבה ה' הקשורה יותר למצוות עשה שנצטווינו בתורה, שעל ידי עשיתם והכוונה בהם פועל האדם בנפשו חיבור וגילוי רגש כלפי קודשא בריך הוא. לאחר שבראש השנה ובכיפור התחזקנו והתמלאנו ביראת ה' עתה הגיע הזמן לבנות לעצמנו ולחבר כנף נוסף, יחד איתו נגיע לשלמות רוחנית בעבודת ה'.

    'ניסוך המים' בחג הסוכות בבית המקדש סמל את השמחה בשמחת בית השואבה, המים במהותם מסמלים חיבור, המים אינם יכולים להחלק לחלקים שונים, הם אינם מורכבים מאלמנטים שונים או מצורות כאלו ואחרות, בנוסף גם ניתן לקרוא את המילה מים ישר והפוך.

    בספרי הדרוש והרמז אף הוסיפו כי גם אותיות המילה מים במלואם שווים אל המילה מים, כאשר כותבים את האות מ"ם הרי המילוי שלה היא כמותה, וכן האות יו"ד, האותיות ו' וד' שווים בגימטריה לאות י'.

    מכל האמור עולה כי מהותו של חג הסוכות הוא חג של חיבור מכל הכיוונים, גם ארבעת המינים הם גידולים שצריכים מים במיוחד יותר מגידולים אחרים, וכפי שהגמרא בקידושין (ג.) וסוכה (לג-לד) אומרת לגביהם.

    ענני הכבוד שמרו והגנו על ישראל במדבר, יתירה מכך אומר רש"י על הפסוק "שמלתך לא בלתה"-'ענני בכבוד היו שפים בכסותן ומגהצים אותם כמין כלים מגוהצים', לכאורה לא היה חסר שום דבר בתנאי הדרך של המדבר הקב"ה הוציא את עם ישראל מבית עבדים, נתן את התורה בהר סיני הוריד מן ושליו, אבל הוא רצה לתת עוד משהו בכדי לבטאות את אהבתו הרבה לישראל ולפיכך הקיפם בענני כבוד.

    צורת הסוכה שהיא 'זכר' לענני כבוד מבאר האר"י הקדוש כי צורתה מראה על חיבוק מאת ה' יתברך ועל כך הפסוק אומר "וימינו תחבקני", שהרי בדופן השלישית מספיק אפילו טפח (לאחר פחות מג"ט מדין לבוד ועם צורת הפתח).

    מסיבה זו בתורת החסידות והקבלה מגדירים את הסוכה כ'אור המקיף' שפע של ברכה שמקיף את האדם ללא קשר למעלתו הרוחנית או למדרגתו הפנימית כפי ה'אור הפנימי' שהוא אור הגנוז שנגנז רק לצדיקים.

    המצווה לצאת מ'דירת קבע' ולשבת בסוכה כ'דירת עראי' איננה מגיעה מתוך אווירת דיכאון ועצבות או כדי להביע כאב אלא להפך, דווקא חג הסוכות מוגדר כזמן שמחתנו ודווקא בחג זה יש את שמחת בית השואבה, כך מחנכת היהדות כי יש לשמוח ולהביע רגשות חיבור ואהבה דווקא בזמן קיום מצוות ישיבה ב'דירת עראי' משום שרק חיי העולם הבא הם סיבה לשמחה אמיתית ושלימה.

    לפני בואו של החורף הארוך והיבשושי, הקב"ה מציף אותנו באהבה ובשמחה, כאשר בבית המקדש בזמן שמחת בית השואבה היו שואבים רוח הקדש (ירושלמי סוכה ה' א') בכדי לתת לנו את החלק השני והמשליםק של הקשר שלנו עם הקב"ה.

    בשבתנו בסוכה תחת כנפי השכינה יחד עם האושפיזין קדישין, עלינו לנסות להרגיש את אהבת ה' החופפת אותנו מכל עבר, ולשאוב מכוחה חיות ושמחה לכל השנה כולה.

    חג שמח!



    2 תגובות

    מיין תגובות