מעבר לאתר המותאם



    דו"ח המבקר בנושא הקורונה: הממשלה לא פעלה בזמן ולא הפיקה לקחים

    איתי גדסי No Comments on דו"ח המבקר בנושא הקורונה: הממשלה לא פעלה בזמן ולא הפיקה לקחים

    מדו"ח מבקר המדינה בנושא טיפול הממשלה הקודמת במשבר הקורונה, עולה כי הממשלה לא הסמיכה את הקבינט לקבל החלטות, לא נקטה באמצעים בזמן, לא קיימה הליך סדוק של בקרה אחר יישום ההחלטות ולא הפיקה לקחים בין הגל הראשון לשני. כמו כן, הממשלה לא דנה בהשפעות נרחבות של המשבר על הכלכלה, חינוך ורווחה

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות מוקלטות

    גם בפייסבוק

    היום ברדיו

    [daily-schedule schedule=1]

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן פרסם היום (שלישי) את הדו"ח בנושא ניהול משבר הקורונה, שעוסק בתהליכי קבלת ההחלטות ומימושן, הטיפול ברשויות המקומיות שבהן הייתה תחלואה גבוהה, ההסברה לציבור במהלך משבר הקורונה, ההיערכות התקשובית של משרדי הממשלה לעבודה מרחוק ויישומה במשבר הקורונה, ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה – ניהול המשבר וההיערכות לעתיד, שירותים פיננסיים, אשראי ויציבות של גופים פיננסיים במשבר הקורונה וטיפול הממשלה במובטלים במשבר הקורונה.

    על פי הדו"ח, הממשלה לא הסמיכה קבינט קורונה, ולא הוכרז על הפעלת הממשלה במתכונת חירום בהתאם לתקנון עבודת הממשלה. ההחלטות על הסתייעות במשרד הביטחון, הצגת חלופות לתחזיות התחלואה וההחלטה על רכש מנשמים בתקופת הממשלה ה-34 התקבלו במסגרת פורומים שונים בראשות רה"מ ולא נדונו במליאת הממשלה.

    בתקופה שבין 3.7.20 ל-2.8.20 תקופת גל התחלואה השני, קבינט הקורונה לא התכנס, והממשלה לא דנה בתקופה זו באמצעים לצמצום התחלואה שעליהם המליץ המל"ל, אף שבתקופה זו חל גידול ניכר במספר החולים במצב קשה.

    עוד על פי הדו"ח, שיהוי בקבלת החלטות של הקבינט ביולי ובאוגוסט 2020, אישור תוכנית "הרמזור", פגע ביכולת לצמצם את התחלואה על פי המלצת הגורמים המקצועיים, והדבר השפיע על ההחלטה בדבר הטלת סגר ארצי נוסף ב-18.9.20.

    בנוסף, משרד הבריאות התקשה בניהול ובמתן מענה אופרטיבי בתחומי הרכש ובניהול מרכז השליטה אשר נועדו להפחית את סיכוני המגפה.

    כמו כן, הפרויקטור מונה כארבעה חודשים מפרוץ מגפת הקורונה בישראל ומינויו לא לווה בכתב מינוי ובהגדרת סמכויות. לפיכך התעכב גם גיבוש תוכנית להתמודדות עם נגיף הקורונה.

    עוד עולה מהדו"ח, כי פעילותו של המל"ל במשבר הקורונה נעשתה על בסיס המבנה הארגוני הקיים מבלי שנערכה בחינה באשר להלימה בין המבנה הארגוני של המל"ל לבין משימותיו בהתמודדות עם משבר הקורונה ועם יתר משימותיו השוטפות הנדרשות מתוקף תפקידו.

    בדיוני הממשלה או קבינט הקורונה לא התקיים הליך סדור של בקרה ומעקב אחר החלטות רה"מ והממשלה, כדי לאפשר לשרים לדעת על חסמים במימוש החלטותיהם.

    הממשלה או קבינט הקורונה לא קיימו דיון הפקת לקחים בתקופה שבין גל התחלואה הראשון לגל התחלואה השני. במועד סיום הביקורת לא הושלם תהליך של הפקת לקחים ברמה הלאומית ובכלל זה לא הושלמה הפקת לקחים של המל"ל ומשרד הבריאות.

    בגל התחלואה הראשון, עד ליוני 2020 הממשלה לא דנה בתרחיש ייחוס העוסק, בין היתר, בהשפעות נרחבות של משבר הקורונה על המשק בהיבטי כלכלה, חינוך ורווחה.

    בגל התחלואה השני, לאחר שקבינט הקורונה והממשלה קבעו את תחזית התחלואה שתשמש הנחת עבודה לקראת גל התחלואה, הם הנחו על היערכות מערכת הבריאות בלבד, בלי שבחנו את המשמעויות הנגזרות על תחומים נוספים כגון חינוך, תעסוקה, כלכלה, תחבורה ותרבות, ובלי שהנחו את המשרדים השונים להיערך בהתאם לכך. כל זאת למרות ההשפעה הניכרת שהייתה לתחלואה בגל התחלואה הראשון על כלל התחומים, בדגש על מערכת החינוך והמשק.

    הצעדים הראשונים ליציאה מן הסגר הראשון מאמצע אפריל ועד תחילת מאי 2020 מומשו בלי שהממשלה דנה בתוכנית המל"ל ליציאה מהסגר, ובלי שקבעה יעדים ומדדים לבחינת השפעת ההקלות על התפשטות התחלואה.

    המתווה שאישרה הממשלה ליציאה מן הסגר לא שמר על פערי זמן של שבועיים בין צעדי ההקלות, בניגוד להמלצת המומחים.

    במהלך מאי ויוני 2020 הממשלה שינתה את המתווה שקבעה ואישרה מימוש הקלות בקצב מהיר אף יותר, ללא בחינת ההשפעות של צעדים אלה על התפשטות התחלואה. בנוסף, המשיכה הממשלה לאשר צעדי הקלות גם לאחר התגברות התחלואה.

    פרצת נתב"ג

    על אף ההבנה שללא בקרה ופיקוח הדוקים יותר על הנכנסים מחו"ל יהיה קשה למנוע "יבוא" של גל תחלואה חדש לישראל. הממשלה או קבינט הקורונה לא בחנו את עמדת משרד הבריאות בנוגע לשילוב בדיקות לנכנסים מחו"ל.

    על אף ההכרה בסכנה של כניסת וריאנטים של הנגיף לישראל העלולים להעמיד בסכנה את מבצע החיסון, הפעולות שננקטו לבלימת כניסתו איפשרו מעבר של כ-98% מהנכנסים מחו"ל לבידוד ביתי. בידוד שלא נמצא כי כיעיל הן מבחינת הציות של המבודדים והן מבחינת פעולות האכיפה.

    הטיפול בנכנסים מחו"ל מנתב"ג התבסס על פתרון אחד של הפניית כ-96% מהנכנסים (כ-531,000 מתוך כ-551,000 נכנסים) לבידוד ביתי בתקופה שבין אפריל 2020 לפברואר 2021. הדבר הוכח כלא יעיל.

    מערך החקירות האפידמיולוגיות החל לפעול במתכונת מלאה לאחר שצה"ל הקים את "מפקדת אלון" בתחילת נובמבר 2020, כתשעה חודשים לאחר פרוץ משבר הקורונה וחצי שנה לאחר הנחיית רה"מ להקמתו, אשר ניתנה עוד בתחילת היציאה מהסגר הראשון.

    הטיפול ברשויות המקומיות שבהן הייתה תחלואה גבוהה

    קבינט הקורונה לא דן באופן הטיפול בערים במיקוד, גם לא לקראת פרוץ הגל השני ולאחריו.

    היקף הדוחות שניתנו בירושלים ובבני ברק במסגרת מאמצי האכיפה לא תאם את רמת התחלואה בהן, כפי שנדרש היה בהתאם למדיניות לטיפול באזורים במיקוד.

    עד נובמבר 2020 לא היו קריטריונים לסיום הכרזה על אזור מוגבל. עובדה זו הביאה לעיתים לסיומה של ההכרזה בטרם הושגה ירידה בתחלואה.

    משרד הבריאות לא הביא לדיון בוועדת השרים להכרזת אזור מוגבל את כל הערים שעמדו בתנאי הסף שמשרד הבריאות קבע להכרזה על אזור מוגבל, ועל כן הטיפול בערים אלה בהן היקפי התחלואה היו גדולים, לא היה אחיד.

    העיכוב בהעברת המידע לרשויות המקומיות פגע ביכולתן לסייע לתושביהן המבודדים ובכך לצמצם אפשרות להפרת חובת הבידוד. וכן פגע ביכולתן לפעול לפינוי התושבים החולים למלוניות ובכך לתרום לקטיעת שרשרת ההדבקה.

    הרשויות המקומיות העלו בפני משרד הבריאות את הצורך שיבצעו בעצמן חקירות אפידמיולוגיות לשם קטיעת שרשרת ההדבקה בתחילת אפריל 2020, אך רק בתחילת אוגוסט 2020 קיבלו סמכות זו.

    החובה לעטות מסכה הוטלה באפריל 2020, פקחי הרשויות המקומיות הוסמכו לאכוף עטיית מסכות ביולי 2020. נכון למועד הביקורת לא הוסמכו פקחי הרשויות המקומיות לבצע אכיפה על חולים מאומתים וחבי בידוד.

    ההסברה לציבור במהלך משבר הקורונה

    בשני מועדים מרכזיים במשבר הקורונה, סמוך למועדי היציאה מן הסגרים שהוטלו על הציבור, פרסמו חלק ממשרדי הממשלה פרסומים עצמאיים שלא תואמו מול מטה ההסברה הלאומי, עם מסרים שונים זה מזה, שיש בהם כדי לבלבל את הציבור בנוגע להנחיות הצפויות לחול עם סיום הסגר

    במהלך רוב שנת 2020 פעלו משרד הבריאות ופיקוד העורף בנפרד, תוך הקמת שני מערכי הסברה, השקת מסעות פרסום, ביצוע סקרי דעת קהל וניתוחם והפעלת מוקדי מידע נפרדים לציבור ותוך השקעת תקציבים נפרדים.

    פעולות ההסברה של משרד הבריאות בעת משבר הקורונה באופן המותאם לחברה הערבית ולחברה החרדית החלו בהדרגה ובאיחור בהשוואה להסברה שניתנה לאוכלוסייה היהודית הכללית. תוכנית המשרד משנת 2007 אינה עוסקת בצורך בהתאמת המסרים למגוון קהלי היעד בחברה הישראלית.

    פיקו העורף הקים ביוזמת משרד רה"מ אתר לצורך מתן מידע לציבור במהלך משבר הקורונה בעלות של 4.1 מיליון ש"ח, ובו-זמנית משרד הבריאות השקיע באתר המשרד סך של 11.5 מיליון ש"ח. קיימת חפיפה בין אתר משרד הבריאות ואתר פקע"ר בנוגע ל-10 מ-17 התחומים הנוגעים לקורונה.

    ההיערכות התקשובית של משרדי הממשלה לעבודה מרחוק ויישומה במשבר הקורונה

    משרדי הממשלה נאלצים להשתמש בתוכנות מסרים מיידיים מסחריות, בעיקר לנוכח היעדרו של תחליף מאובטח ואיכותי לתוכנות אלה. הדבר גורם לחשיפה של המידע הארגוני ומגדיל במידה ניכרת את נגישותו של מידע זה לגורמים בלתי מורשים.

    נכון לנובמבר 2020, 21 מ-37 משרדי ממשלה שנבדקו טרם גיבשו תוכנית המשכיות עסקית להבטחת המשך תפקודו התקין של הארגון.

    ההתנהלות התקציבית במשבר הקורונה – ניהול המשבר וההיערכות לעתיד

    היעדר תקציב מדינה לשנת 2020 הביא לכך שהממשלה פעלה בכל שנת 2020 בהתאם למסגרת תקציב המשכי על בסיס תקציב שנת 2019, אשר נקבע בחודש מרץ 2018.

    משרד האוצר לא השלים בניית תוכניות כלכליות כמענה להשלכות כלכליות של התפרצות מגפה דוגמת מגפת הקורונה, על פי הנוהל שפרסמה רשות החירום הלאומית בנושא בשנת 2018. אגפי משרד האוצר, וכן רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון לא השלימו את עבודת המטה.

    לא נמצא תיעוד במשרד האוצר ובמועצה הלאומית לכלכלה לגבי אופן קביעת היקפה הכולל של תוכנית הסיוע שהוכרזה ולתתי הסעיפים בה, והתוכנית לא כללה התייחסות לתרחישים אפשריים של התפתחות המגפה ולמועדי בחינה של אפקטיביות התוכנית.

    נמצאו אי-התאמות בין רישומי הבקרה של אגף החשב הכללי על נתוני התכנון והביצוע של התוכניות הכלכליות, שמקורן בנתונים מאגף התקציבים וממשרדי הממשלה, ובין נתוני התכנון והביצוע שמסרו אגף התקציבים ומשרדי ממשלה למבקר המדינה.

    התכנית לחלוקת תווי מזון אשר אושרה בהיקף של כ- 700 מיליון ש"ח הופעלה בקרב אוכלוסייה רחבה ללא עבודת מטה שביצעה בחינה פרטנית באשר ליעילות תבחין זה ולמיקוד באוכלוסיות חלשות שנפגעו בצורה משמעותית במשבר הקורונה.

    אי-היערכותו הכוללת של משרד האוצר לפעולות הנדרשות ממנו במצב של התפרצות מגפה, גרמה לכך שהתוכניות לסיוע כלכלי ננקטו בחלקן ללא עבודת מטה סדורה וללא הבחנה מיטבית לגבי אלו שנפגעו יותר.

    הנחות מארנונה לעסקים בתקופת משבר הקורונה

    בנוגע להנחות בארנונה למשכירי נכסים, עלה כי בתקנות קורונה א' ובתקנות קורונה ב' לא ניתן מענה למקרים שבהם שוכר של נכס עזב את הנכס מסיבות הקשורות לקורונה, והמשכיר של אותו הנכס לא הצליח להשכיר אותו שוב באותה תקופה.

    שירותים פיננסיים, אשראי ויציבות של גופים פיננסיים במשבר הקורונה

    לא התקיים שיתוף פעולה לזיהוי מוקדי פגיעה בין רשות המיסים לאגף החשכ"ל. שיתוף פעולה של בנק ישראל עם החשכ"ל היה עשוי להביא תועלת רבה יותר בהשגת מטרות התוכניות.

    טיפול הממשלה במובטלים במשבר הקורונה

    מתחילת משבר הקורונה הסתמנה בארץ מגמה של צמצום ניכר בשיעור התעסוקה, ומאות אלפי עובדים הוצאו לחופשה ללא תשלום (חל"ת) או פוטרו ממקום עבודתם. איך התמודדה הממשלה עם הטיפול במובטלים הזמן משבר הקורנה?

    במועד סיום הביקורת טרם הועלו המלצות של ועדת 2030 והצוות לעידוד התעסוקה לדיון בממשלה. עד מועד סיום הביקורת לא גובשה תוכנית אסטרטגית לאומית להשבת המובטלים למעגל התעסוקה.

    23.6 מיליארד ש"ח שולמו בדמי אבטלה בשנת 2020, יותר מפי 6 לעומת 2019.

    מדיניות דמי האבטלה גרמה למובטלים רבים להימנע מחזרה לשוק העבודה.

    המוקד הטלפוני בביטוח הלאומי לא סיפק למבוטחים שפנו שירות איכותי, תוך סטייה ניכרת ברמות מדדי השירות (שיעורי הנטישה וזמני ההמתנה).

    על אף התוספת של כ-200 מוקדנים למוקד הטלפוני בביטוח הלאומי והגידול בהוצאה הכספית בהיקף של כ-36 מיליון ש"ח, המוקד הטלפוני לא הצליח לעמוד בעומס.

    תובעי דמי האבטלה נדרשו להליך רישום כפול: הן בביטוח הלאומי והן בשירות התעסוקה. רישום כפול יכול לעכב תשלומים וליצור בעיות בהעברת המידע בין שירות התעסוקה לביטוח לאומי.

    מתחילת משבר הקורנה ועד ינואר 2021 נוצרו חובות של אזרחים בגובה של כמיליארד ש"ח בגין קבלת דמי אבטלה על ידי מי שאינו זכאי לכך.

    הטיפול באזרחים הוותיקים במשבר הקורונה

    על אף שאזרחים ותיקים הם אוכלוסייה שעשויה להזדקק לסיוע מיוחד בשעת חירום, במועד סיום הביקורת אין בישראל גוף אחד שמרכז מידע בסיסי עליהם, ואשר מאפשר באמצעות מנגנון מוסדר איסוף מידע והעברתו לגופים המעורבים בטיפול באזרחים הוותיקים.

    משרד הרווחה והמשרד לשוויון חברתי קבעו במסגרת תוכנית "מגן זהב" יעד למפות את צורכיהם של כלל האזרחים הוותיקים, כמיליון איש, ללא קביעת סדרי עדיפויות של הזדקקות לסיוע. הם הגיעו לשיעורי מיפוי נמוכים – משרד הרווחה כ-30% נכון לפברואר 2021 והמשרד לשוויון חברתי כ-34% נכון ליולי 2021.

    ממפלגת הליכוד, נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: "נקרא ונלמד את הדו״ח. במבחן התוצאה ראש הממשלה לשעבר נתניהו הוציא את ישראל ראשונה בעולם ממגיפת הקורונה בזכות מיליוני החיסונים שהביא – מהר יותר והרבה יותר מכל מדינה אחרת. יותר מכך, ההצלחה הישראלית שימשה מודל לעולם כולו. בימים אלה רואים כיצד ההזמנה מראש של החיסון השלישי לישראל על ידי נתניהו הצילה פעם נוספת חיים רבים".



    0 תגובות