בפרשתינו אומר משה רבינו לעם ישראל 'כִּי ה' אֱלֹקיכֶם הוּא אֱלֹקי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים' ומבאר רבינו האור החיים הקדוש את המשמעות של 'אדוני האדונים' שהקדוש ברוך הוא שולט על הרצון והבחירה של המלכים, ואין להם בחירה כמו שאר בני אדם, אלא הוא שולט עליהם.

ובלשון קודשו של רבינו הקדוש: 'כי אדונים של מטה אין בידם הבחירה לעשות כחפצם ורצונם, אלא הוא אדון עליהם להטותם לאשר יחפוץ, והוא מאמר שלמה המלך עליו השלום לב מלך ביד ה'.

ובפרשת ויגש מפרש רבינו הקדוש את הפסוק 'וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי יְדַבֶּר נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי וְאַל יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ כִּי כָמוֹךָ כְּפַרְעֹה'. שיהודה התכוין להגיד ליוסף 'כי כמוך כפרעה' שלמרות שלב מלך ביד ה' להטותו לעשות את הטוב והישר בעיני ה'.

מכל מקום יש חשש שהשרים של יוסף יבואו להטות אותו מדרך הטוב ויעוותו את מחשבתו, ויטו את דעת המלך לעשות כרצון לבם. ולכן מבקש יהודה לדבר באזני יוסף שלא ישמעו השרים ויבואו להטותו.

'כי כמוך כפרעה' שלב מלכים ביד ה', ואם כן לבך נמצא ביד ה', ולא כדאי שיבואו השרים להטות את לבך היפך רצון ה'. [ומתוך דבריו אלה למדים, שהשרים יכולים לשנות ולהטות את לבו, ממה שהכניס ה' בלבו של המלך].

[אור החיים עקב פרק י פסוק יז. ויגש פרק מד פסוק יח]