יש משהו קטן וקטנטן שממלא אותנו בתת המודע שלנו ופעמים גם במודע…

בכל שלבי הגדילה שלנו…

כשילדים קטנים מפחדים זה יכול להתבטאות בבכי ובהתחבאות תחת הסינר של אמא..

וכשמתבגרים מפחדים הם מתחילים פעמים לנסות להתמודד ופעמים לנסות להדחיק…

רש"י הגדיר בפרשת "אז ישיר משה" (טו,טז) על הפסוק של "תיפול עליהם אימתה ופחד", שפחד הוא בדווקא על הקרובים, דהיינו על הסכנות הקרובות בדווקא.

וכשמתבגרים עוד קצת, כאן כבר נכנסת המשמעת העצמית שאומרת: "למה אני יראה לסביבה שאני מפחד מהסכנות הקרובות? אני רוצה להיות אמיץ יותר מכולם!!!

זה בקשר בין בין אישי ומשפחתי, ובעיקר גם חברתי, שאדם מנסה סוג של, להראות לסביבה עד כמה הוא אדם אמיץ וזה שאפשר לסמוך עליו…

ואיפה אנחנו פוגשים את הפחד בפרשה:

"לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי המשפט לאלהים הוא" (א,יז).

התורה מצווה אותנו לא לפחד מאף אחד !!!

במקרה ואתה מן היהודים שזכו לישא על שכמם עול משא תורני וכדו', גם אתה אל תפחד!!

מה הביאור בזה?

ביאר הסבא מנובהרדוק (על התורה, פרשת דברים) זצוק"ל – שמכאן אדם צריך ללמוד שאדם יכול לקיים את התורה וגם להיות איש מדיני, דהיינו שיהיה איש באותו עסוק גם כן במדיניות.

"כמו שאמרו חז"ל על יעקב, עם לבן גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי, הגם שהיה לבן איש כזה אשר היה יכול להשפיע בכוחותיו וערמימותו והתחברותו, וגם הסביבה שלו לא הייתה כפי רוחו של יעקב, בכל זאת לא עשה עליו שום רושם והיה גר עימו, ותרי"ג מצוות שמר וקיים, ולא פעלה עליו שיטת לבן, והנהגת הסביבה, והשבח והגנות שלהם, שיהא מיקל מן התרי"ג מצוות אפילו כחוט השערה, באופן שהיה קם ולא זע מדרכו דרך התורה כמלא נימא, בלי שום פשרה, או קולא, בלי שום עבירה לשמה, זהו נקרא איש מדיני אשר בכל מקום שהוא, הוא אותו האיש בלי שום שינוי לגריעותא".

וזה הביאור בזה אדם יכול להיות מעורב עם כל העולם, בראש רשימת ההישגים הכי גדולה בעולם, אך כשכל זה פועל ללא תורה וללא מעשים טובים, זה שווה כקליפת השום, מהסיבה הפשוטה שנגרמת מכל זה, חורבן המשמעת העצמית, לא הכל מותר, נקודה!!

פחד, זה דבר שנכנס עמוק עמוק גם לתוך הנפש, אך כשיודעים איך להתמודד עם זה, כגון משמעת עצמית על דרכי טיפול מסוימים וכדו', הבעיה חולפת מאליה…

ולכן מי שהוא קרוב לתורה, ומתקרב לתורה, שומע שיעורי תורה, משתדל בדרכו שלו לעשות נחת רוח לקב"ה, אז גם אם יפחד מדבר מסוים, המשמעת העצמית שלו לתורה תעזור לו להתמודד..

וכמו האצן שרץ במירוץ ארוך קילומטרים, ובסוף הוא מנצח, בל נשכח שגם הוא התחיל בצעד אחד וככה התמוגגו לו הפחדים משאר המתמודדים שאולי ינצחו אותו..

ככה גם אנחנו, ואני בתוככם צריכים ללמוד  מזה…

רוצים לשמוע דוגמא על משמעת עצמית וערכים?

 ממשיך הרב ומספר:

"מספרים על רב אחד מעיר האמבורג מלפנים, איש אברך ורך בשנים, מיד כבואו העירה, ביום הראשון, כשהיה עוד אורח באה לפניו אשה מן השוק ואמרה לו שיש לה דין ודברים עם פלוני הגביר שהיה מנכבדי האמבורג. ושאל הרב אותה אם יש באפשרותה להמתין עד מחר, כי עודנו עייף מטורח הדרך, ואמרה לו כמה אמתלאות שמוכרחת לזה דווקא היום.

וקרא אל השמש ואמר לו לך אל פלוני הגביר ואמור לו כי אני אומר לו אשר אשה פלונית מזמינה אותו לדין, והרגיש השמש כי לא יכול לזוז ממקומו, כי היה מפחד למסור להגביר ההזמנה כי כמה השתדלות היה צריך עד שיעלה בידו להגיע לפניו, וביזיון גדול היה אם יאמר לו אשר אשה פלונית מזמנת אותו לדין. ואמר הרב למה תעמוד, מה לך, וזרז אותו פעם ושתיים עד שהלך וארכובותיו דא לדא נקשן.

כאשר בא לפתח בית הגביר התחיל הפחד להתגבר עליו עד שלא היה יכול ליכנס והיה חוזר אנה ואנה לפני חצר הגביר והמתין אולי יצא מעצמו לחוץ, עד שנזדמן לו ויצא, כאשר ראה אותו התחיל להתקרב אליו, ושאל לו הגביר דבר דבר שלם, עד שבקושי גילה לו כי הרב מזמינו לדין. ענה לו הגביר אמור להרב אשר עדיין יש לי פנאי.

הלך השמש לרב ומסר לרב את התשובה לגביר, שאל הרב את האשה אם היא גם כן מסכמת לדבריו, ענתה לו: רבי! "אל נא תאחרו הזמן, כי קשה לי מאוד להמתין".

שלח הרב את השמש פעם שנית, ואמר לו לך אמור לו כי האשה אינה מסכמת להמתין, ולכן הוא מוכרח לבוא דווקא היום. השמש, בשמעו כי יש עליו לעשות השליחות הזאת עוד הפעם נתבהל מאוד, כי קשה לו לאמור לנכבדי האמבורג דברים קשים כאלה, אשר לעומת עושרו וגדלו ופרסומו, ביזיון גדול אליו אשר אשה תזמינהו לדין והוא יהיה מוכרח לדון עימה בבית דין. אבל הרב זרזהו עד שהלך שוב אליו. כאשר בא לפניו לא היה יכול להגיד התשובה כראוי, ושאל לו הגביר מה אמר הרב? וענה לו אשר האשה אינה מסכמת והוא מוכרח לבוא דווקא היום.

מיד נתמלא הגביר חמה ואמר להשמש: "תאמר לרב שאני הגביר כאן והוא עדיין אורח פה!!

אמר הרב לשמש: "תאמר לו שאם אני אומר שיבוא היום אז הוא יבוא היום, ואם לא אשתמש בחרם"!!!

השמש מאוד נבהל וחזר לעשיר מפוחד מאוד, העשיר שידלו לדבר ואמר את מה שאמר…

אחרי כן נכנס הגביר לרב ואמר לו: "מזל טוב !! מזל טוב!! כל הדיון עצמו היה רק מבחן האם כבודו יוכל לעמוד בפסוק של "לא תגורו מפני איש", וכשראינו שכבודו עומד בכך, אתם ראויים להיות עלינו לרב!!

הרב היה יכול להיות לפחד מכוח ביריונותו של אותו גביר, אך בחר לדבוק במשמעת העצמית שלו..

וזה מה שיחבר אותנו הלאה!!

שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל היקרים והאהובים!!!

ובעז"ה שהשנה יבוא משיח צדקנו אמן ואמן!!!

=====

המאמר נכתב  בשבוע זה לרפואתם והחלמתם המהירה של:

בני יקירי יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

חנה בת מיכל תחי'.

בתושח"י.