שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת הכלכלה, אורנה ברביבאי, יקדמו במסגרת השינויים המבניים הנלווים לחוק התקציב לשנים 2021-2022, תכנית רוחבית לפתיחת המשק לייבוא לצורך הפחתת יוקר המחיה והגברת הפריון ביחס למדינות ה-OECD.

התכנית מתווה עקרונות מחייבים לקביעת רגולציה על יבוא מוצרים שנועדה להתאים את הרגולציה במדינת ישראל למדינות המפותחות ולהסיר חסמי סחר בייבוא מוצרים. זאת, לצד ביצוע הפחתה משמעותית לרגולציה ייחודית והפחתה בצורך בקבלת אישורים מקדימים או בדיקות מעבדה בכניסה למדינה.

על פי הודעת שרי האוצר והכלכלה, התכנית מהווה צעד משמעותי בהצבת ישראל לצד המדינות המפותחות בכל הנוגע לדרישות חוקיות יבוא ומיישמת את המלצת ה-OECD למדינת ישראל.

התכנית מתבססת על רפורמה שנערכה בשוויץ בשנת 2010 – רפורמת "Cassis-De-Dijon" שנועדה להגדיל את היקפי הייבוא לשוויץ ולהביא לירידת מחירים. הקווים המנחים לתכנית הותוו כבר בשנת 2014 בהמלצות ועדת לנג שעוגנו בהחלטת ממשלה להגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום הייבוא.

התכנית מתווה לוחות זמנים ברורים וצפויה לחול בפעימות בתוך כשנה.

הצעדים העיקריים בתכנית:

1. עדכון הרגולציה הישראלית לפי עקרונות של מדינות ה-OECD.

• התאמה לדרישות הרגולציה שחלות על יבוא במדינות מפותחות;
• שינוי משטר האכיפה למשטר של הצהרה על עמידה ברגולציה ומיקוד האכיפה לפי ניהול סיכונים (מעבר לאכיפה בדיעבד);
• התאמת הרגולציה כך שלא תמנע יבוא מקביל;
עקרונות אלו יחולו על רגולציה ישראלית קיימת וחדשה.

2. רפורמת Cassis-De-Dijon – מסלול יבוא על בסיס עמידה ברגולציה של האיחוד האירופי או ארה"ב.

• יבוא מוצרים על בסיס עמידה ברגולציה של האיחוד האירופי או ארה"ב ושיווקם באותם גושי סחר בהתאמה;
• הייבוא יעשה במסלול ירוק על בסיס הגשת הצהרה;

3. מסלול לייבוא מקביל:

• המסלול נועד לצורך הגברת התחרות בין הייבואנים על מוצרים קיימים בשוק, ולעודד כניסת יבואנים קטנים במוצרים המיובאים כיום בבלעדיות.

• יבוא מוצר יתאפשר על בסיס הגשת הצהרה על התאמה למוצר המשווק בישראל וצירוף בדיקת מעבדה המאמתת את ההתאמה ללא צורך במסמכים מהיצרן המקורי;

פעימה מיידית – רפורמה בתקינה:

• בתאריך ה-1 ביוני 2022 יעברו כל המוצרים שחייבים בתקן רשמי למסלול של הצהרה על עמידה בתקן בכניסה לשוק ואכיפה בדיעבד;

• על פי דוח RIA שנערך במשרד הכלכלה והתעשייה, מהלך זה לבדו צפוי לחסוך לציבור הצרכנים כמיליארד שקלים בשנה.

4. הגברת חובות היבואן והאחריות החלה עליו להגדלת יעילות האכיפה, על ידי שיפור מערכות ניהול הסיכונים וחיזוק הפיקוח.