בית המשפט העליון קבע היום (חמישי) בדעת רוב כי אין מקום להורות על בטלותו של חוק-יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (המכונה גם חוק יסוד: הלאום) או להתערב בהוראה מהוראותיו, וכי יש לפרשו פרשנות מקיימת, העולה בקנה אחד עם חוקי היסוד האחרים ועם העקרונות והערכים של שיטתנו המשפטית. בית המשפט עמד על כך שחוק יסוד: הלאום הוא פרק בחוקתנו המתגבשת, אשר נועד לעגן את מרכיבי זהותה של המדינה כמדינה יהודית, מבלי לגרוע ממרכיבי זהותה הדמוקרטית של המדינה המעוגנים בחוקי היסוד האחרים ובעקרונות החוקתיים הנוהגים בשיטתנו.

בעניין חוק-יסוד: הלאום הוגשו 15 עתירות שבהן התבקש בית המשפט לקבוע, באופן תקדימי, כי בשל תוכן הוראותיו הוא אינו ראוי להוות חלק מחוקתה העתידית של המדינה.

מרבית שופטי ההרכב עמדו על כך שכל עוד אין בישראל חוקה מלאה, חלה על הכנסת בכובעה כרשות מכוננת מגבלה אחת צרה ביותר והיא שאין ביכולתה לשלול בחוק יסוד את עצם היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית. שלילת אחד משני עמודי התווך הללו, כך נקבע, תוביל להתמוטטות המבנה החוקתי כולו. עם זאת, דעת הרוב סברה כי חוק יסוד: הלאום שנועד לעגן במישור החוקתי את ההיבטים הנוגעים לאופייה של ישראל כמדינה יהודית, אינו שולל את אופייה הדמוקרטי המעוגן בחוקי יסוד אחרים שכוננה הכנסת וכן בעקרונות החוקתיים שהיוו בסיס להקמת המדינה. לפיכך נקבע כי ההכרעה בשאלה המורכבת הנוגעת לסמכותו של בית המשפט להתערב בתוכנו של חוק יסוד, אינה נדרשת במקרה זה.

בפסק הדין נכתב, כי "עקרון השוויון הוא עקרון יסוד במשפטנו, ומכוחו מוענקות זכויות שוות לכלל אזרחי המדינה, ובכללם קבוצות המיעוט, המהוות חלק בלתי נפרד מהמרקם המרכיב את "בני הבית" בה". מרבית שופטי ההרכב סברו אומנם כי מוטב היה אילו זכה עקרון השוויון לעיגון מפורש בחוק היסוד, אך הבהירו כי העובדה שעקרון זה לא עוגן בו בסופו של יום, אינה גורעת ממעמדו ומחשיבותו כעקרון יסוד בשיטתנו.

דעת הרוב הוסיפה וקבעה, כי את הוראות חוק יסוד: הלאום יש לפרש בראייה רחבה ומתוך שאיפה להרמוניה חוקתית בין חוקי היסוד כולם. בית המשפט עמד על כך שניתן למצוא מענה לקשיים שעליהם הצביעו העותרים וזאת בדרך של "פרשנות מקיימת", הנסמכת על העקרונות והכללים הפרשניים הנוהגים בשיטתנו המשפטית. בהתאם לפרשנות זו נקבע כי סעיף 1 לחוק היסוד עוסק בזכות להגדרה עצמית לאומית ואינו שולל זכויות אישיות או זכויות תרבותיות מוכרות במישור התת-מדינתי; כי סעיף 4 לחוק היסוד מעגן את היותה של השפה העברית שפתה העיקרית של המדינה, אך זאת מבלי לגרוע ממעמדה של השפה הערבית להלכה ולמעשה ומן האפשרות להמשיך ולקדם את מעמדה של שפה זו במרחב הציבורי במדינה; וכן כי ערך ההתיישבות היהודית המעוגן בסעיף 7 לחוק היסוד ניתן להגשמה לצד ערך השוויון, והסעיף לא נועד להכשיר אפליה והדרה של מי שאינם יהודים ממקרקעי המדינה, כפי שאף הבהירו משיבי המדינה בטיעוניהם.

השופט קרא סבר בדעת מיעוט כי הוראות סעיפים 1(ג), 4 ו-7 לחוק הלאום שוללות את ליבת הזהות הדמוקרטית של המדינה ומזעזעות את אמות הסיפים של המבנה החוקתי, ולכן דינן בטלות.

לגישת השופט קרא, התעלמותו של חוק הלאום מ"נוסחת האיזון" המקובלת של זהותה הדואלית של המדינה כ"יהודית ודמוקרטית"; התעלמותו של חוק הלאום מעצם קיומו של המיעוט הילידי, אזרחי המדינה, הערבים והדרוזים, אשר מתייחס אליהם כאל "נוכחים נפקדים": "נוכחים" לצורך הפגיעה בשפתם ו"נפקדים" מעצם הדרתם מהחוק; אי-איזכורם של ערכי השוויון והדמוקרטיה בחוק הלאום; והכל על רקע העדר השוויון שמתקיים בפועל כלפי המיעוט הערבי – מעצימה את הפגיעה בעקרון השוויון, שלא זכה לעיגון חוקתי מפורש או משוריין. בנוסף, תכליתה (אף זו המוצהרת) של ההוראה שעניינה התיישבות יהודית, כך השופט קרא, היא ליצור נורמה חוקתית אופרטיבית אשר תשלול דה-פקטו את המצב המשפטי ששרר לאחר הלכת קעדאן וחוק ועדות קבלה; משמע, לשלול את עיקרון השוויון בהקצאת קרקעות מדינה ובתחום הדיור, מבלי שהפליה על בסיס השתייכות לאומית תהא אסורה.

השופט קרא הוסיף וקבע כי קריאה הצהרתית בלבד של חוק הלאום אינה מתיישבת עם האופן בו מתפרשים ומיושמים יתר חוקי היסוד. לחוק הלאום יש השלכות משפטיות אופרטיביות, כמו, כך נראה, הקנייתה של הגנה חוקתית לחקיקה מפלה ולהחלטות מפלות שעלולות להתקבל בחסותו.

מחמת עוצמת הפגיעה בערכי השוויון והדמוקרטיה ובשל מעמדו הנורמטיבי של חוק הלאום כחוק יסוד, סבר השופט קרא כי אין מתווה פרשני המרפא את אי-החוקתיות בחוק הלאום.

תגובות רבות במערכת הפוליטית, לפסק הדין

סגן רה״מ ושר המשפטים גדעון סער, בירך על פסק הדין: "‏חוק יסוד הלאום הוא חוק חשוב המהווה פרק נוסף בחוקת המדינה, אשר מעגן את מהותה ואופיה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. טוב עשה בית המשפט כשהחליט לדחות את העתירה, שכן לא הייתה קיימת עילה כלשהי להתערבות בחקיקה. אין גם בחוק פגיעה בזכויות הפרט של מי מאזרחי ישראל".

שרת הפנים, איילת שקד הגיבה: "בית המשפט העליון הכריע את המובן מאליו – אין כל בסיס להתערבות בחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי. יחד עם זאת, עצם הדיון בשאלת פסילת חוקי יסוד נעשה בחוסר סמכות מוחלט. שלילת סמכות העם לקבוע את אופיה וזהותה של מדינת ישראל בשם עקרונות מופשטים שומטת את בסיסו של ההליך הדמוקרטי".

גם ח"כ איתמר בן גביר מתח ביקורת על שופטי בג"צ בשל עצם קיום הדיון בעתירה: "אמנם, טוב עשו שופטי בג"צ שדחו העתירה ברוב דעות מול דעתו החולקת של השופט קרא, אך יחד עם זאת, השופטים היו צריכים לדחות העתירה על הסף, משום שאין להם סמכות לפסול חוקי יסוד".

לדברי בן גביר: "יש להצטער כי השופט קרא אינו מקבל את העובדה שישראל היא בראש ובראשונה מדינה יהודית. לטעמי, אם היו ממנים שופטים בשימוע, השופט קרא לא היה נבחר. העלתי בימים האחרונים בכנסת הצעת חוק שמחייבת מינוי שופטים לעליון בשימוע בכנסת. רק כך נעשה רפורמה במערכת המשפט".

יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ הרב גלעד קריב (העבודה) הגיב: "בג"ץ צדק בהחלטתו שלא לפסול את חוק הלאום, וצדק לא פחות בקביעה שחוק הלאום אינו יכול לפגוע בערכים החוקתיים הדמוקרטיים של מדינת ישראל ובראשם הזכות לשיוויון. זהו תפקידה של הכנסת לתקן את חוק הלאום ולוודא שעיקרון השיוויון זוכה לעיגון ברור בחוקי היסוד ולצידו המסר שמדינת ישראל היא מדינת העם היהודי וגם המדינה של אזרחיה הלא-יהודים".

לעומתם, ח"כ עופר כסיף תקף את פסק הדין: "‏אף בית דין לא יכול להכשיר חוק גזעני. אף אדם שאנושיות בו לא יציית לחוקי גזע. דינו של חוק הלאום ושל אלו שחוקקו אותו – בית הדין של ההיסטוריה. נקווה שבדרך יעברו בהאג".

בתנועה למשילות ודמוקרטיה הגיבו: "אפילו אהרן ברק, אבי האקטיביזם השיפוטי, לא חשב שיש לבית המשפט סמכות לדון בתוקפם של חוקי היסוד. בפסק הדין מהיום בג"ץ מעמיד את עצמו מעל המחוקק ופוגע קשות בדמוקרטיה הישראלית. הכנסת חייבת להסדיר את היחסים בין הרשויות, ולחוקק את חוק יסוד: החקיקה".

מתן פלג, יו"ר תנועת "אם תרצו" התייחס להחלטת בג"ץ שלא לפסול את חוק הלאום: "עצם קיום הדיון בנושא הוא שערורייתי. בג"ץ אינו קשור לאירוע ואף אחד מעולם לא הסמיך את בג"ץ לפסול חוקים ובטח שלא חוקי יסוד. מדינת ישראל חייבת לתקן את מערכת המשפט האקטביסטית הקיצונית. יש לקדם בדחיפות את פיסקת ההתגברות ולאחר מכן את חוק יסוד הפרדת רשויות כדי לעצור את ההתנהלות הבלתי חוקית הזו. אסור לתת לאקטיביזם שיפוטי פרוע לסכן את עתידה של מדינת ישראל" .

עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח מסר בתגובה לפס"ד חוק הלאום: "חוק הלאום נחקק בכוונה לפגוע במיעוט הערבי בישראל ולקבע את מעמדו כאזרח סוג ב' במדינה, וראוי היה כי החוק יבוטל כפי שקבע השופט קרא בדעת המיעוט החשובה והנוקבת שלו. עם זאת, טוב עשו שופטי בג"ץ כאשר קבעו באופן חד משמעי כי החוק אינו פוגע בזכות לשוויון של המיעוט הערבי וכי אין בו כדי לפגוע במעמד השפה הערבית באפשרות לחזק את מעמדה של השפה הערבית במרחב הציבורי".

באגודה לזכויות האזרח הדגישו כי על אף שהלכה למעשה בג"ץ 'רוקן את החוק מכוונותיו הגזעניות', ראוי כי הכנסת תבטל את החוק לאלתר. "לחוק מפלה ופוגעני, גם אם הוא נטול משמעויות ממשיות, אין מקום בספר החוקים של מדינת ישראל, שכן נזקיו חורגים מהמערכת המשפטית, וקיומו מנציח את האפליה הממסדית והמתמשכת נגד הציבור הערבי בישראל".