מגדל אור: "כל תלמיד הוא יהלום"

    נחמן וינברג No Comments on מגדל אור: "כל תלמיד הוא יהלום"

    במוסדות 'מגדל – אור' לבנים שבמגדל העמק, מסכמים ומסתכלים בסיפוק על שנת לימודים נוספת שעומדת להסתיים בהצלחה, זאת למרות ההתמודדות הנוספת שיצרה הקורונה והאתגרים שנלוו לה

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    גם בשנים שנחשבות לשנים רגילות, אין רגע דל במוסדות מגדל אור, ולו מהסיבה הפשוטה, האתגרים רבים ומורכבים ובהתאם גם המענים שנדרשים להם, ובמיוחד בשנה כזו כמו השנה הנוכחית בה הקורונה ליוותה את שגרת חיינו, אך הצוות הניהולי בנשיאות הרב גרוסמן, חשב והתבונן על כל פרט ופרט בחיי תלמידיו וחניכיו, וסיפק לשם כך את המענה הדרוש בצורה המלאה והרחבה ביותר ובאופן מובנה – סקירה מבפנים

    בקמפוס מפואר וטובל בירוק, שוכנים מוסדות 'מגדל אור' שבמגדל העמק, הקמפוס מורכב ממבנים גדולים ומפוארים, המרחיבים את הדעת של מבקריהם ושוכניהם, חלק משמשים כמבני מגורים ופנימיות, חלקים אחרים משמשים עבור המתיבתא הישיבות וחדרי הפעילות השונות כדלהלן.

    את פני מקבל במאור פנים, איש חם ולבבי, הרב אביאל מזור, הרב מזור מכהן כמחנך כיתה ומרכז מקצועות השפה ובמקביל גם מנהל את הרישום למוסדות במקום. הוא מבהיר לי ישירות בתחילת דבריו, כי: "רוב אנשי הצוות בקמפוס הם בוגרים שלו, הרי מדובר במוסדות שקיימים כבר כ-5 עשורים, כך שיש לו מעגל בוגרים גדול ורחב בכל רחבי הארץ, כמובן, כשהבוגרים מהווים את רוב אנשי הצוות של המקום, הם מטבע הדברים מבינים טוב יותר את נפש הילד".

    "גם במישור של אנשי הצוות הטיפולי", אומר הרב מזור, "יש לנו את הצוות הטיפולי מהטובים בארץ! כולל עובדים סוציאליים, פסיכולוג, מטפלות בתרפיה באמצעות; ביו תרפיה, דרמה ואמנות. כל המעטפת הנדרשת קיימת כאן, בצורה הטובה ביותר!" הוא מסכם בהצהרה.

    "גם אני עצמי בוגר המקום", הוא מפתיע אותי לרגע, "למדתי כאן שש שנים במסגרות המתיבתא והישיבה הקטנה הקיימים במקום, אם אני לא טועה מדובר על השנים שבין תשנ"ב – לתשנ"ח". עוד הוא מוסיף: "אני בחרתי לגור ולגדל כאן את ילדיי, למרות שאני מצפת במקור ואשתי מרכסים, בגלל שאני נבניתי פה ואני מחובר למקום".

    לדבריו, מה שמייחד עוד יותר את המקום, "זה המיקום שלו, מיקום פסטורלי, יש פה הרבה ירוק מסביב, דשא, אווירה של שלווה ורוגע שאופיינית מאוד לאזור הצפון."

    עוד הוא מספר לי בהתרגשות רבה, כי הוא, "כבוגר המקום, אני חושב שאם לא הייתי פה הייתי פשוט ברחוב! גם לאחר שעזבתי את המקום, הרב גרוסמן היה בא לבקר אותנו בישיבות. לאחר מכן, חזרתי לכאן ועשיתי תואר ראשון בלשון ועברית במכללת אורנים, ותואר שני בניהול מערכות חינוך ויזמות במכללת גורדון, כשבכל התהליכים הללו הרב גרוסמן ליווה ומלווה אותי ממש לאורך כל הדרך".

     

    בשיחה עם הרב גדי אשורי מחנך כיתה ח' ומורה מקצועי, הוא אומר לי: "אני נמצא במערכת 25 שנה,  כיהנתי במכלול תפקידים, אני יכול לומר שהאני מאמין של המוסד הוא שכל תלמיד הוא יהלום, צריך למצוא אצל כל אחד את הטוב שבו – את נקודת החוזק שלו. זה יכול להיות בלימוד, זה יכול להיות בשירה – למשל בשירי שבת, זה יכול להיות בקריאה בתורה, ואז הוא יכול לסייע גם לחבריו ללמוד את הפרשה שלהם, וזה יכול להיות גם בכל מיני דברים אחרים."

    במהלך השיחה הוא מסביר לי כיצד מתנהל הליך קליטת התלמיד מבחינת התאמת רמת הלימוד: "כל כיתה יש לה מקבילות כאשר בכל כיתה יש מספר תלמידים מצומצם כ-18 תלמידים בכיתה, כאשר בכל אחת מהם רמת לימוד שונה המותאמת לתלמידים המשובצים בכיתה. בתחילת חודש אלול מתבצע מעקב ואבחון של התלמידים החדשים, כיצד הם מתמודדים בלימוד ועם הבנת החומר הנלמד, ובהתאם לרמות השונות שלהם מתאימים להם את הכיתה ההולמת יותר עבורם להמשך השנה. ובמהלך כל השנה אנו עובדים להכשיר את התלמידים שעד שנה הבאה באלול הם יוכלו לעלות למסגרת ההמשך שלנו של הישיבה הקטנה הנמצאת בסמוך. כך שכיתה ח' שלנו היא המכינה שלהם לישיבה. מסגרת הישיבה שלנו היא ישיבה לכל דבר ועניין עם לימודים לאורך היממה כולה החל מלאחר השעה 9 בבוקר ועד אזור 10 בערב. לפעמים בימי חמישי בערב אנו שוכרים להם צימר ללילה ומקיימים שם פעילות מיוחדת. לאורך השנה מתקיימים גם טיולי רכיבה עם אופניים או בדרכים אחרות בחיק הטבע. וכך בהשקעה ויגיעה רבה צעד ועוד צעד, בשילוב של דרבון ללימוד עם תגמול הולם ומתן מענה מלא לצרכים הרגשיים, אנו מקדמים ומכוונים אותם להיות בחורי ישיבה מן המנין."

     

    הרב זוהר בוסקילה, מחנך ומורה מקצועי במתיבתא, מספר כי "תלמיד המגיע למתיבתא, מגיע בד"כ עם זיכרונות ומשקעים מהעבר, בפרט בחוויה של לימוד הגמרא, זה רחוק ממנו", הוא אומר. "אולם אצלנו בכיתה, המחנך מקדיש המון שעות ללימוד, כדי להנגיש זאת בצורה ידידותית." כך למשל הוא מדגיש, "האקלים הכיתתי הוא מאוד חיובי, כאשר המחנך לא מתחיל ישר ללמד, אלא בשאלות מגרות, שדרכם התלמידים מביעים את דעתם וכך נוצר החיבור שלהם לסוגיה." עוד הוא מוסיף: "לאחרונה אף הכנסנו מקרנים בכל הכיתות, כך שהשיעור בעצם הופך מלימוד קריאתי ללימוד חווייתי. בשנה האחרונה, במהלך הקורונה הכנסנו משהו חדש – שיעורי תקשוב במהלכם נלמדים תוכנות בסיסיות במחשב, וורד, פאואר פוינט, אקסל. והתלמידים יוצרים מצגות (ביחידים, בזוגות ו/או בקבוצות)  על הסוגיות הנלמדות, ואח"כ המצגות הללו מוקרנים בכיתה. אין ספק שחוויה כזו שמצגת של סוגיה שמוקרנת היא חוויה מסוג שונה, שמחבר את התלמידים ונותן חשק ללמוד ולהתמיד גם בטווח ארוך, בוודאי וביתר שאת אם מדובר במצגת שאתה יצרת או היית שותף ביצירתה. החוויות הללו מותירות טעם טוב לשנים ארוכות קדימה."

    הרב בוסקילה מציין, כי "מדי פעם אנו מקיימים הערכות צוות לגבי התלמידים ובהתאם לכך מתאימים את התייחסותנו הפרטנית לכל תלמיד. כאשר נשיא המוסדות הרב גרוסמן עצמו מלווה את התלמידים, זה מתבטא הן בשיחות שהוא מקיים איתם ברמה האישית, הן במבחנים שהוא עצמו עורך להם, והן בכך שהוא לוקח אותם אל בתיהם של גדולי ישראל, שם הם נכנסים להיבחן ולהתברך מפיהם. כשאין ספק שמדובר בחוויות רוחניות מרגשות המעצימות והמחזקות אותם. היה תלמיד שהיה לו מקרה טראגי במשפחה והוא קיבל את זה קשה מאוד, הרב גרוסמן ליווה אותו אישית במשך תקופה ארוכה והיום התלמיד הזה הוא אחד האברכים החשובים במרכז הארץ.

    "אין אדם למד, אלא במקום שליבו חפץ!"

    כיצד הדברים בדיוק בשטח פועלים, ירדנו וצללנו לשם כך לפרטים הקטנים והדקים, כדלהלן: תלמידי הקמפוס מחולקים לקבוצות קבוצות בנות 12 ילדים בכל קבוצה. כל קבוצה כזו, גרה בדירה המחולקת לשני אזורים, אחד עבור אב ואם הבית וילדיהם, כאשר הם מהווים את המעטפת ההורית עבור הילדים בקבוצה. ואזור שני בו הילדים מבלים את שעות הפנאי שלהם, עם חדרי מגורים ומקלחות בסטנדרט גבוה ביותר. לצד פינות אוכל בהן אוכלים את הארוחות השונות במהלך השבוע. כאשר כל יתר צרכיהם החומריים מסופקים להם באופן שוטף באמצעות האב ואם הבית. כך גם הכביסות המלוכלכות שלהם זוכים לטיפול מסור במקום, ע"י כיבוס ריחני, גיהוץ וקיפול מלא של כל הבגדים שלהם. ולכן, אין להם צורך להיגרר תדיר עם מזוודות בגדים מבית הוריהם אל הקמפוס ו/או להיפך.

    במתיבתא, שמכילה את כיתות ו'-ח', ישנן מספר מקבילות לכל שכבה, כאשר הם מגיעות אף ל4 מקבילות לשכבה אחת! הסיבה לכך נעוצה בהכרה והחלטה ושל הרב גרוסמן בכיתות קטנות של עד 18 תלמידים בכיתה. מצב זה מהווה אתגר כלכלי עבור המערכת, היות ובעצם מדובר בחצי תקן בלבד, שמסבסד משרד החינוך בבסיס, ואילו את היתר, נדרש הרב גרוסמן לשאת על כתפו.

     

    הכיתות הקטנות, מאפשרות מענה ויחס אישי לכל תלמיד, כיתות מותאמות על פי רמתם של התלמידים (מתבצעות 2 חלוקות לרמות, אחת בלימודי קודש ואחת בלימודי חול, נ.ו.). מצב זה מסייע מאוד לילדים המתמודדים עם קשיים לימודיים שונים. בהקשר לכך, ראוי לציין, שכידוע אחת הבעיות המרכזיות שמובילות לנוער נושר, שאין לו סיפוק כי אין לו חווית הצלחה, הוא נבלע בתוך כמות של 30 ילדים ויותר, ואין לו מענה מספק לחוסר היחס הזה, שאיתו הוא נאלץ להתמודד בלית ברירה, אבל בכיתות של עד 18 תלמידים בלבד, הבעיה הזו אינה קיימת בד"כ.

    בנוסף, עבור התלמידים המתקשים בלימודים, ישנם מענים נוספים בדמות הוראה מתקנת ושעות תגבור פרטניות. כך, שכבר קיבלנו כאן תשובה בהיבט של המעטפת הלימודית.

    בפועל, הלימודים במתיבתא מורכבים מחצי יום לימודים תורניים, וחצי יום לימודים מקצועיים, הכוללים: מתמטיקה, אנגלית, הנדסה ומדעים. כאשר יום הלימודים שמתחיל כבר בשעה 9:00 בבוקר, מסתיים בשעה 16:00.

    במסגרת לימודי השפה, הם רוכשים מיומנויות של הבעה וכתיבה נכונה, שזה תורם להם ביטחון והעצמה אישית. וזה גם משליך על הדימוי העצמי של הילד בחברה ובסביבה.

    ואז, לאחר התרעננות קצרה של התלמידים בדירותיהם הסמוכות, הם שבים לפעילות של סוף-יום, המשלבת בין חוגי: ספורט, מחשבים, נגרות, ציור, אמנות, ודרמה, לבין פעילויות שונות במועדוניות (הצמודות לדירות), הכוללות: משחקי קופסה, משחקים קבוצתיים, משחקי מחשבים, אקס-בוקס, פלייסטיישן, ספריות מגוונות ועוד.

    במסגרת חוג הדרמה, מופק כל שנה סרט חדש, שבו הילדים הם שותפים בעשיית הסרט, כאשר חלק מהם שחקנים וחלק עוזרים בבימוי והפקה, ואף בכתיבת התסריט עצמו, המדריך משתף אותם ומתייעץ איתם לגביו, וההערות שלהם מתבטאות כמובן בתוצרי התסריט הסופי.

    קיימת גם מסגרת של רכיבה טיפולית, עם מדריך מקצועי, שיודע לכוון את הילדים ולחזק להם את הביטחון האישי ולפתח את העצמה אישית של כל אחד מהם..

    בנוסף, יש להם אפשרויות לשחק במשחקי מגרש, עם כמה מגרשים שונים שעומדים לרשותם, בהם: מגרש מקורה ומגרש פתוח, ומגרש שלישי עם דשא סינטטי. כך התלמידים חווים את סוף היום, ומסיימים אותו כשהם מלאי סיפוק וחוויות. ברור שכתוצאה מכך, השינה שלהם גם תהיה איכותית ומועילה, והם יקומו ליום חדש רעננים ומלאי אנרגיות.

    במהלך שיחתנו, מתברר כי לאחרונה גם הוקמה מחדש מקהלת"The voices of angels"  – קולות המלאכים", זאת במסגרת פעילויות החוגים המתקיימות בשעות אחה"צ. אנו פונים לשוחח עם מנהל המקהלה הרב אדיר שרף, הוא מספר לנו כי נעשו אודישנים! שעל פיהם נקבע מי ישובץ במקהלה ובאיזה תפקיד. במסגרת התוכנית של המקהלה התלמידים מקליטים את עצמם שירים בעיקר שירים מוכרים ונוסטלגיים כמו: למשל 'כי – אשמרה' מזמירות שבת 'סיבת – הסיבות' של ישי ריבו, מתיקות – התורה, ועוד.

    עוד הוא מוסיף כי "לאחרונה הוצאנו גם קליפ מושקע בהשתתפות ילדי המקהלה ויתר ילדי המתיבתא שממחיש את חוויית השבת במשפחתונים, בו נחשפים לתפילות ולסעודות השבת בקמפוס.

    אני יכול לספר לך כי הורים פנו אלי לגבי הקליפ האחרון שיצא והודו לי על כך מאוד, אחד ההורים אף אמר לי שזה ריגש אותו עד דמעות, ותיאר לי שזה קידם את הביטחון העצמי של הילד והעצים אותו מאוד." שילוב כל הדברים הללו יחד, נותן מענה מושלם לכל התלמידים, הן במישור הרגשי והחינוכי, והן במישור הלימודי.

    כאשר הם חוזרים לבתיהם לשבתות וחגים, מסופקים ומרוצים, ההורים יודעים כי הילדים אמנם מאוד רחוקים, אך מאידך המה בטוחים. ואת פירות ההשקעה הזו, הם צפויים לשאת לטווחים ארוכים.

     

    הרב אביאל מזור מספר כי "בגלל המורכבות והשונות של בוגרי המתיבתא (כ50 נערים בכל שכבת לימוד נ.ו.), הקים הרב גרוסמן שתי ישיבות קטנות בתוך הקמפוס, המציעות שני מסלולים שונים, כך שקיים מענה רחב ביותר עבור בוגרי המתיבתא. כאשר בישיבה אחת, יש מסלול לימודים של לימודי קודש בלבד, בדומה למרבית הישיבות החרדיות ברחבי הארץ. ואילו בישיבה השנייה, קיים מסלול לימודים המשלב בין לימודי קודש ללימודי חול, הכוללים הוצאת תעודת בגרות ולימודי מקצוע. לימודי המקצוע מתקיימים במסלולים עם מגמות שונות, המאפשרים בין היתר, הוצאת תעודת שף, לימודי מלונאות, ספרות סת"ם, וגם לימודי תלת ממד.

    לאחר תום לימודיהם בישיבות הקטנות, הם מופנים לישיבות גדולות בהתאם ברחבי הארץ, כאשר צוות הישיבה מלווה אותם עד לאחר קליטתם בישיבות גדולות שונות."

    במהלך השיחה עם אנשי הצוות החינוכי במקום, עולה נקודה שאולי היא מובנת מאליה, ואולי לא, אך לאנשי הצוות במקום, חשוב לציין ולהדגיש לי אותה במיוחד, היא, שכל ההווי במקום מתנהל באווירה חרדית מלאה ומוחלטת. כך שהורה חרדי שבוחר או יבחר לשלוח את ילדו למקום, אין לו ממה לחשוש.

    "גם עלינו, התרגשה הקורונה לפני שנה, בפתע פתאום", הם מספרים, "בפורים עוד חגגנו ברוב עם, כשהרב גרוסמן מנהל את סעודת פורים ביד רמה, גם בלילה וגם ביום הפורים. אבל כבר שבוע אחרי פורים, התגלה חולה קורונה ראשון במתיבתא. וזה גרם לקבוצות גדולות שנדרשו להיכנס לבידוד בדירותיהם עד סמוך לפסח, לאחר שכבר היו אמורים לצאת לחופשה. בתקופת פסח היה סגר כידוע. אבל מיד לאחר מכן, כבר התאוששנו".

    "הרב גרוסמן כינס אז מיד את הצוות לישיבת דיון בנושא, ובמהלכה התקבלה ההחלטה, שכל ילד חייב להיות כאן במוסדות, ולשם כך צריך לעשות את המקסימום האפשרי. בהתאם לכך הרב גרוסמן התאמץ ודאג, ואכן גם הצליח, להשיג אישור לימודים למסגרות הלימודים שבקמפוס."

    "בגלל תנאי פנימייה הקיימים כאן", הם מסבירים, "לצד העובדה שהכיתות אצלנו מלכתחילה מחולקים לקבוצות קטנות, אפשרו את קיום הקפסולות שנדרשו ע"י משרד הבריאות. כאשר את התפילות קיימנו בדירות, כל הילדים בדירותיהם בקבוצות בליווי המדריכים שלהם. גם במספר מצומצם של הימים בהם לא הצלחנו לקיים לימודים במהלך תקופת הקורונה, דאגנו להעסקה מלאה של הילדים במגוון פעילויות רחב לכל אורך שעות היממה, בחלק מהפעמים גם הבאנו לשם כך במיוחד אמנים אורחים שהצליחו לעניין אותם ולמנוע מהם להגיע לשעמום ואכזבה".

    לדבריהם, בנוסף, "כדי להביא את התלמידים אחרי פסח (שנה שעברה), בגלל מגבלות הקורונה היה צורך בהגדלת מערך ההסעות מרחבי הארץ לרמה של הסעות פרטניות, כדי שיהיה אפשר להביא את כל הילדים שרצו להגיע. וגם אם היו כאלו שחששו בהתחלה להגיע, עם חלוף מעט זמן, גם הם החליטו לבוא. אפשר בהחלט לומר", הם מפתיעים, "כי גם במהלך תקופת הקורונה, אנחנו המשכנו ללמוד כמעט כרגיל. גם לחופשת הקיץ, הרב גרוסמן הצליח לקבל אישורים מיוחדים להמשך הפעלת המסגרות."

    פרויקט מבצעי העידוד

    פרויקט מבצעי העידוד המתקיימים לאורך השנה כולה ובנקודות זמן קריטיות, מאפשרות לצלוח על המשוכות השונות, ולתת דרבון לתלמידים להתמודד עם האתגרים שהם יוצרים. כך, לאורך השנה מתקיים מבצע, 'תפילה בכוונה', במסגרתו, כל ילד שמתפלל כמו שצריך, בכוונה ועם לבוש של בן תורה, זה מקנה לו פתק שאיתו הוא יכל ללכת לקיוסק של הישיבה, ולקנות בערך של השוברים שהוא קיבל, זה פרויקט שרץ במתיבתא לאורך השנה כולה.

    מבצע נוסף שהתקיים בחורף האחרון הוא מבצע 'פרויקט אישי', במסגרתו, הוטל על כל אחד מהתלמידים, להציג סיכום של הסוגיה התלמודית שנלמדה, סיכום שנכתב ונערך על ידו, הכולל שקלא וטריא מסודרת עם מבוא לסוגיא. ולצד זה, הוטל עליו גם לכתוב רפלקציה אישית, כלומר, מהי ההנאה שנגרמה לו מזה שהוא ישב וכתב חיבור משלו, בשפתו, בסוגיה.

    'ישתב"ח': 'י'ש ת'ורה ב'חופשה'

    גם בזמני חופשות העשייה החינוכית נמשכת, כך למשל בחופשת פסח קיבל כל אחד מהתלמידים מהרב חבילת מצות שמורות לביתו. לצד זאת קיבלו התלמידים גם טבלת מעקב כדי שלא תהיה הפסקה בלמידה. הרב אמר להם לפני שיצאו לדרכם, שכל תלמיד שילמד בישיבת בין הזמנים באזור מגוריו ירשום את השעות שהוא למד, וכשהוא ישוב אחרי חופשת פסח עם הטבלה, הרב יתגמל אותם על השעות שהם למדו, בנוסף למה שהם צפויים לקבל ע"י ישיבות בין הזמנים המתקיימים באזורי מגוריהם. מבצע זה מתקיים במסגרת פרויקט 'ישתב"ח', שזהו ראשי תיבות של י'ש ת'ורה ב'חופשה! מבצע זה מתקיים בכל חופשות בין הזמנים לאורך השנה (חגי תשרי, פסח, וחופשת אב) כדי לשמור את התלמידים מפני פגעי הרחוב, ולשמר אצלם את הרצף הלימודי.

    'שומרים על קשר בחופשה'

    בחופשות מתקיים מבצע נוסף המכונה 'שומרים על קשר בחופשה', במסגרתו הצוותים של ההוראה והמדריכים, נוסעים יחד לביקורי בית אצל התלמידים. הם מגיעים לביתו של הילד, מביאים לו שי קטן, בודקים אותו וכך מתרשמים ממצבו הרוחני והרגשי, גם במהלך החופשה בביתו, באופן בלתי תלוי. וכמובן שזה מרים מאוד את המורל והתחושה של התלמיד, שהצוות מהמתיבתא והישיבה בא לבקרו ולעודדו.

     

    דרכים ליצירת קשר לסיור והתרשמות:

     

    1. מספר הטלפון: 1-700-704-400

    לרישום בנים:
    https://מגדל-אור.co.il/%D7%93%D7%A3-%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%90%D7%91%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%99/
    לרישום בנות
    https://מגדל-אור.co.il/%D7%93%D7%A3-%D7%A0%D7%97%D7%99%D7%AA%D7%94-%D7%90%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%A8/

     



    0 תגובות