בפרשתינו נאמרה מצוות ברכת כהנים, אשר נצטוו הכהנים לברך את ישראל. 'יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶך' ודרשו חכמינו 'יברכך' בממון ועשירות, 'וישמרך' מן החטא.
ומסביר רבינו האור החיים הקדוש, שדווקא אחרי ברכה ושפע, צריך שמירה מיוחדת מיצר הרע, כי לפעמים על ידי ריבוי שפע וברכה, האדם עלול לבוא לידי תקלה וחטא. וכמו שנאמר בספר משלי 'פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה'. ולכן לאחר שאומר 'יברכך' צריך גם 'וישמרך' מן החטא.
בפרשת דברים על הפסוק 'וְדִי זָהָב' כותב רבינ הקדוש, וזה לשון קודשו: שלא יהיה להוט אחר דברים הנדמים לאהוב הון עולם הזה, שכל ההולך אחר תאות לבו בטל הוא מעבודת ה', וצריך האדם להסתפק בהכרחי, והוא מה שרמז באומרו 'ודי זהב' שיאמר לזהב די. עד כאן לשון קודשו.
[אור החיים נשא פרק ו פסוק כד. דברים פרק א פסוק א]