'וַיְדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה בְּהַר סִינַי לֵאמֹר, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לַה'
רבינו האור החיים הקדוש מביא את שאלת חכמינו המובאת גם בפירוש רש"י, 'מה ענין שמיטה אצל הר סיני'? כלומר: מדוע הוזכר דוקא במצוות שמיטה שה' דיבר אל משה בהר סיני, והלא כל התורה ניתנה בהר סיני, ומדוע הודגש הענין דוקא במצוות שמיטה, שנראה שיש לזה קשר מיוחד למצוות שביתת הארץ.
ומתרץ רבינו הקדוש, וזה לשון קודשו: 'ואולי כי לצד שהזכיר מתנת הארץ דכתיב 'אשר אני נותן' דקדק לומר 'בהר סיני', לומר כי מחמת 'הר סיני' פירוש מה שקיבלו בו, היא שנגמרה המתנה, שעל מנת תורה, נתן ה' את הארץ'. עד כאן לשון קודשו.
כלומר: דווקא במצוות שמיטה, שמוזכר בה גם נתינת ארץ ישראל לעם ישראל, הוזכר הענין של הר סיני, לומר לנו זה תלוי בזה, שרק אם נשמור על התורה שניתנה בסיני, יהיה לנו את ארץ ישראל.
ובהמשך הפרשה נאמר 'אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת לָכֶם אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹקים'. ושואל רבינו הקדוש מהו הכוונה שחזר לומר 'להיות לכם לאלקים', והרי כבר נאמר בתחילת הפסוק 'אני ה' אלקיכם'?
ומתרץ רבינו הקדוש שנתכוין לומר, שתכלית נתינת ארץ ישראל 'להיות לכם לאלקים' ולא בשביל תאוות גשמיות.
וזה לשון קודשו: ואומרו אני ה', פירוש והגם שאני אומר לכם להוציא אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען, לא לאכול מטובה ולשבוע מפריה הוא התכלית, אלא 'להיות לכם לאלהים' הוא עיקר הארץ, ואמרו זכרונם לברכה בתורת כהנים וזה לשונם כל היושב בארץ ישראל מקבל עליו עול מלכות שמים'. עד כאן לשון קודשו.
[אור החיים בהר פרק כה פסוקים א לח]