הוא היה ילד מאוד חינני וחכם…

כזה שכולם ניבאו עבורו גדולות ונצורות..

"צפוי לו עוד עתיד מזהיר", אמר הרב'ה של כיתה ז' להורים..

כך ב"ה עלה ועלה במרוצת השנים עד שהגיע אל הישיבה הגדולה..

וככל שגדל הייתה שאלה אחת שתמיד קיננה בקרבו: "מהי קדושה ואיך בכלל מגיעים אליה?

פתח ספרים, שאל, חקר, ועדיין הרגיש שזה לא זה..

המשגיח הרב יוסף בישיבה היא אחד מן הרבנים האהובים עליו, באחד מן הימים ביקש לדבר..

"תבוא אחר ארוחת הערב"..

וכך, בשעת ארוחת הערב ביישיבה עלה יוסף אל חדרו של המשגיח שהיה צמוד לבית המדרש.

"כן, יוסף יקירי מה שלומך?".

"ב"ה, הרב אין תלונות משתדלים לעשות שטייגן (ללמוד טוב) ולהשקיע עד כמה שניתן.

"מה רצית לשאול"?

"הרב, אמר דודי, אני שואל את עצמי כבר תקופה ארוכה מאוד, חז"ל מבקשים מאיתנו בימים האלה של ספירת העומר, להתחזק באהבת חברים, להתקדש..

אבל, איך מתקדשים ומה זה? לכאורה חז"ל מבקשים מאיתנו תהיה כמשה רבינו? היתכן בכלל דבר כזה במושגים שלנו של תשפ"א?

חייך המשגיח חיוך קל על שפתותיו ואמר: "דודי יקירי, הבה ואענה לך כמיטב יכולתי":

שמדברים תמיד, במיוחד בתקופה כזו של ספירת העומר, על אהבת חברים, התקדשות, והתקרבות לקב"ה, הדבר הראשון שצריך לזכור זו תפילה!!!

כמו בכל דבר בחיים קטן כגדול, צריך האדם להאמין בכוחה של התפילה.

כמו שכתב ר' הרה"ק מקוברין זצוק"ל (תורת אבות, אמונה ובטחון לז')שיהודי צריך להאמין בכל כוחו על תפילתו, אך מה שאנו רואים לפעמים שלא פעלה התפילה, הוא מפני שחסר לו אמונה בכוחה של תפילה…

ואם בתפילה כך אז בקדושה על אחת כמה וכמה…

כך כתוב בפרשת השבוע שלנו (יט, א-ב):

"וידבר ה' אל משה לאמר, דבר אל כל עדת בני ישראל ואמרת להם קדושים תהיו כי קדוש אני ה' אלוהיכם".

אומר המדרש (בראשית רבה פרשת צ', ב') "דבר אל כל בני ישראל ואמרת לאליהם "קדושים תהיו", יכול כמוני תלמוד לומר כי קדוש אני ה' אלוקי-כם".

ומבאר בעל ה"אמרי יושר" וזה לשונו: "כשם שאני קדוש בתכלית כן אשאל מכם שבעירכם תהיו פרושים מהתאוות לגמרי תלמוד לומר כי קדוש אני, אבל מהאדם לא יבקש השי"ת שיפרוש לגמרי כי א"כ יחרב העולם אלא שלא יהיו להוטים אחר בולמוס התאוות הוא אשר יבוקש לבד".

"עכשיו אני מבין", אמר דודי.

להגיע לשלב של קדושה אי אפשר בלא תפילה, בלא אמונה, במה שאתה עושה ומתפלל, הקב"ה מבקש ממך: "כל אחד יכול להתקדש, – כל אחד יכול להתקרב", אני לא מבקש ממך, עכשיו תהיה צדיק, עכשיו תהיה חסיד ופרוש, ברגע שתהיה אתה ותתקרב אלי אז ממילא תבין בעצמך את הדרגה האמיתית ותשאף להיות כמותה.

להבדיל אדם שעובד בתור קופאי בסופר, אם יקראו לו ביום אחד בהיר ויאמרו לו:

"תעזוב את הסופר ואת משכורתך העלובה ובוא תהיה מכונאי ותקבל משכורת כפולה!!!

 הוא לא יבין כלום בין ימינו לשמאלו…

אך אם יבואו וילמדו אותו קורס קצר אז הוא יבין במלוא התכנית מה זה להיות חוטאים.

כך הוא האדם החובה עליו להתפלל תמיד שהקב"ה יתן לו את הכוחות להיות קדוש וקרוב אליו, למרות שיש היום בדורנו המון המון ניסיונות "וכל יום ויום קללתו מרובה משל חבירו" (סוטה מט.).

עדיין זו חובתינו!!!

"תודה הרב שהארת את עיני ושימחת אותי מאוד".

אשתדל להקפיד בזה!.

לקח נפלא ביותר !!!!

ונסיים במשל נפלא שכתב בספר "חידושי מהר"ם צבי" (לר' משה וינגרטן זצוק"ל אב"ד שדליץ, מלפני כ150 שנה) והביא אותו הרב בידרמן שליט"א (באר הפרשה אח"ק ל"ג בעומר תשפ"א) וזה לשונו:

"משל לבעל חנות גדולה מאוד, אשר בה סחורה מזן אל זן, ויהי היום, ובעל הבית הוכרח לעזוב את ארצו ואת מולדתו לחודש ימים, שלושה ימים ושלושה לילות לא הצליח לעצום עין מגודל הדאגה למסע זו, עד שהחליט בעצמו לתת כוח לגדול שבפועליו, כך בחששות גדולים ובלב כבד, אחרי שעשה לו כמה וכמה סיורים במפעל, ו"מקומות האסטרטגיים שבו", יצא אל המסע..

כשחזר, חשכו עיניו, הכל "בוקה ומבולקה", אין מוכרים וגם אין קונים..

עלה לביתו של ה"הפועל השומר" בחרי אף ובכעס גדול..

העירו מהשינה, "מה עשית? מדוע לא מילאת אחר פקודותי, מדוע בכלל מסרתי בידך את המפתחות"?

אמר לו: "אדוני הבוס תנוח דעתך ותשקוט סערת רוחך. מה ההפסד? מפתח אחד…

נו…. 5 שקלים, זה כל הסיפור!!???

קדושה? בה תלוי הכל..

המאמר מוקדש לרפואתו השלמה בקרוב ממש של בני יקירי:

יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

בתושח"י.