הודעה מאוחרת ל-"לא-בוחר"
שלום לך "לא בוחר/ת" יקר/ה (לא, זו אינה הודעה מח"כ מיכאלי).

זוהי הודעה אישית מועדת הבחירות החלופית לאזרחים שהחליטו שלא לבחור!

כל הכבוד לכם! בזכותכם הגענו שוב למצב בו אין הכרעה ברורה בתוצאות הבחירות הרביעיות תוך פחות משנתיים ואתם יכולים לשמוח על כך כי עשיתם זאת בעצמכם.

מה כבר ביקשו מכם? להוציא סכומי כסף בלי חשבון? להרוס את הבית? להכריז מלחמה על מדינת אויב? לעשות שלום עם כל האויבים? לנצח מגפה עולמית? לא!!
בסך הכל נתבקשתם לצאת מהבתים אחרי כשנתיים של חוסר ודאות ושנה של סכנה מנגיף שהרס לכולם את המצברוח וסיכן לרבים את הבריאות- ולהחליט מי לדעתכם מתאים לעשות במדינה סדר (ולא רק בפסח) במקום שכל אלה שכן הצביעו ביום שעליו נאמר פעמיים כי טוב בפעם הרביעית יצטרכו לעשות את זה שוב בפעם החמישית בגללכם עוד כמה חודשים.

מה כל-כך מסובך? למה כל-כך הרבה אנשים לא מסוגלים פעם אחת ולתמיד להחליט מה לבחור?!

האמת שאולי בכל זאת יש להם כמה סיבות הגיוניות:

לכל אחת מהמפלגות שהעמידו עצמן לבחירה יש בעיות משלהן שמקשות להצביע להן בקלות
לכל אחד ממנהיגי המפלגות שרואים עצמם מועמדים לראשות הממשלה יש חסרונות גדולים
למפלגות החרדיות יש קושי רב-שנים להתאחד לטובת כלל הציבור בשל מחלוקות מהותיות
לכל אחד ואחת שנשארו בבית יש סיבה טובה בעיניהם לעשות זאת: נמאס להם מהמצב הנוכחי!
אז מה הפתרון? איך יוצאים מהפלונטר הזה?
האם ניאלץ בלית ברירה להחליט שלא מחליטים עד שיבוא אליהו הנביא ויחליט בשבילנו?!

קבלו בחינם עצה טובה לקראת הבחירות הבאות שללא ספק יגיעו מתישהו: אף אחד לא מושלם, ולכולם יש בעיות כאלה ואחרות. הבעיה הגדולה מכולן זו אדישות שמלווה בתחושת חוסר אמון רצון ויכולת לשינוי המצב לטובה. אז אם אינכם מסוגלים להחליט מה אתם רוצים- תחליטו עכשיו שאתם מתאמצים בכל זאת לבחור בכל יום לתת מעצמכם את כל האנרגיות האפשריות כדי להפיק את המיטב מכל יום, ולהרגיש שעשיתם לפחות משהו אחד טוב לעצמכם ולמישהו אחר.
עד כאן ההודעה ללא-בוחר!

קלפי

יונתן סינדל, פלאש 90

סדר לא בסגר
עזבו רגע אחד את הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון והכי מסובכת ולא הגיונית בעולם ובואו ניסע במחשבה אל העבר. לליל הסדר שהיה פעם, כשכולם ישבו בבתים סגורים עם המשפחה הקרובה בלבד, וברגע אחד מאוחד פתחו את החלונות ושמעו את כל שכניהם שרים מה נשתנה ביחד. ואין הכוונה לליל הסדר שהיה במצרים- אלא לזה שהתרחש רק לפני שנה וזכור לכל בית אב ואם ומשפחה גרעינית בישראל בשם: "ליל הסגר".

אתם מאמינים מבינים וקולטים שכבר חלפה שנה מאז אותו סדר תחת הגבלה, ולמרבה השמחה בשנה זו לא רק מחכים כרגיל לאליהו הנביא אלא גם מאמינים שבעזרת השם נראה בהתממשות ההבטחה שניבא רה"מ נתניהו בתחילת מבצע החיסונים כשהצהיר שבפסח השנה נוכל להיות בסדר עם כל המשפחה המורחבת כולל הסבים והסבתות ובלי הגבלות?

אתם יודעים שבשנה הזאת תוכלו לצאת לטיולים בארץ בכל המועד בקבוצות גדולות ומחוסנות, להתרגש ממעמד המוני של ברכת כהנים בכותל המערבי, ולהרגיש שהמרחב הציבורי חוזר להיות מקום שבטוח להסתובב בו למרות שעדיין חובה לכסות את הפנים- אבל ב"ה לא מרגישים יותר על הפנים?!

אז לא משנה במי בחרתם ואיזה צד של המפה הפוליטית אתם מושכים ואפילו אם יש לכם ביקורת קבועה ולא פעם בשבוע על המדינה ומי שחושב שהוא זה שמנהל אותה(כי לדעתי כולם הבינו בשנה האחרונה מי עושה זאת באמת) מותר לכולם להגיד בלב ואולי גם בפה מלא עלינו לשבח את מי שעשה מאמצים מרובים להביא לארץ הקודש חיסונים ונדמה שגם יריביו הגדולים ביותר של רה"מ נתניהו עושים את זה אך לא בלב שלם כי באותה נשימה הם גם מקפידים למתוח ביקורת שלילית חריפה על התנהלות ממשלתו בטיפול במשבר הקורונה וכך יוצא שהשבח מהיר ודי מאולץ והרושם שנשאר הוא שלילי ומר.

אז נכון שבפוליטיקה הישראלית קשה מאד לעשות סדר, ואף אחד לא צריך לחבר פרק נוסף בהלל בליל הסדר ולעשות מי שבירך מיוחד לבנימין בן בנציון- אבל מותר ולדעתי גם חובה בתור יהודים טובים שיודעים מה זה הכרת הטוב לזכור באיזה מצב היינו בסדר שעבר ובאיזו מציאות טובה בהרבה נהיה בעזרת השם בסדר הבא עלינו לטובה- ולהגיד ואפילו אם זה רק בלב תודה למי שרצה שנוכל לשמוח יחד.

וכשנשיר לשנה הבאה בירושלים הבנויה נתפלל ונייחל שנעלה לרגל ולא נצטרך לדווח על אלה ששמו רגל לעוד מהלך פוליטי שהוביל לבחירות שאף אחד לא רוצה.

שלח או לא תשלח את עמי?
המקום: מצרים בימי שלטון פרעה קצת לפני שחטף מכות
הזמן: תקופת התנ"ך- ספר שמות פינת פרשות בא-בשלח

האירוע המדומה:
משה ואהרן נפגשים עם זקני ישראל ואהרן מספר שמשה ראה סנה בוער שנשאר שלם וקיבל בשורה שהשם יוציא את בני ישראל ממצרים בקרוב.

למרבה ההפתעה במקום לשמוח הזקנים יוצאים להתייעצות ומדברים ביניהם:
זקן א': מה פתאום שנצא ממצרים? יש לנו פה עבודה קבועה ומי יודע מה מחכה בשממה המדברית שמעבר לים. פה יש לנו נחלה בחסות פרעה, אנחנו חשובים למלכות ויכולים להמשיך להסתדר פה כמה שנרצה. בא מישהו משבט לוי ומספר שראה סנה בוער ושמע קול מהשמיים ואנחנו ישר מאמינים לו ורצים אחריו? אני אומר שנישאר וזהו.
זקן ב': מי שמך לאיש שר ומשתרר עלינו? ולמה אתה בוחר בעבודת-פרך עד סוף החיים הנוחים מדי שלך במקום לעשות אקזיט ולחקור את האפשרויות הבלתי מוגבלות בעולם הגדול שמחוץ ללחץ של בין המצרים? אני אולי לא צעיר, אבל הנוף של הפירמידות כבר מדכא אותי וסוף סוף בא מישהו ומציע לי תקווה חדשה והוא אפילו לא מאיים בחרב גדעון… אני מציע שנלך עם משה ואהרן ניקח סיכון ונקפוץ למים. מה אנחנו, עבדים או בני חורין?
זקן ג': האמת שלא אכפת לי אם להישאר או לצאת אבל מכיוון שאנחנו די הרבה זקנים פה לדעתי כדאי לעשות הצבעה ולספור את הפתקים ולעשות את מה שיחליט הרוב.
זקן ד': הרוב זה לא המון חיות טורפות?
זקן ג': לא, לא, ר' אויבער חוכעם! זה ערוב בעין לא הרוב בהא. אז מה אתם אומרים זקני ישראל- הולכים לבחירות או נשארים בארץ גושן?

וכאן החלו צעקות קריאות ביניים ונפנופים במקלות הליכה זה לעומת זה- עד שמרוב צעקות משה ואהרן החליטו לחזור למדין ולחכות לתוצאות האמת וכמו שאומרים בהגדה אילו לא הוציא הקב"ה את אבותינו ממצרים אנו ובנינו ובני בנינו משועבדים היינו לפרעה עד עצם היום הזה, שוקעים חלילה וחס בחמישים שערי טומאה של מצרים, ולא חוגגים את פסח חלילה וחס וכרפס.

אז אפשר לומר בוודאות שטוב מאד שבהחלטות חשובות בעבר היה מי שבחר בשבילנו ויהי רצון שנזכה לחזות בכך שוב בבניין בית הבחירה ונאכל שם מן הזבחים והפסחים.

חג פסח כשר ושמח לקוראי הטור ולכל בית ישראל!

רוצים לבקר את המבקר? [email protected]