שמחה זה נחמד – אבל יום ראשון היום \\ טור ליום שאחרי

    ארי טננבוים No Comments on שמחה זה נחמד – אבל יום ראשון היום \\ טור ליום שאחרי

    שתינו, רקדנו, שמחנו – איך ממשיכים לשמוח? | אמש פורים 'תדלק' אותנו – אבל מה יגרום לנו לשמוח כל השנה | ארי טננבוים בטור ליום שאחרי | ויש גם סיפור פיקנטי

    אילוסטרציה
    9:29
    19.03.24
    התעוררות No Comments on צחוק זה בריא; אבל יש גבולות | פינת אימא מאיר

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    האמת שגם אם היום לא היה יום ראשון הייתי מוצא סיבה למה להיות מדוכדך.

    יש טוענים שאם המן היה קצת יותר חכם הוא היה גוזר על היהודים יום ראשון לפחות פעמיים בשבוע..

    גם אתם מאלו שלא אוהבים את יום ראשון? (אני דווקא כן..) אבל האמת שזה לא משנה. כמו שפתחתי – גם אם היום (יום אחרי פורים ברחבי העולם) היה יום אחר, הייתי מוצא סיבה למה אפשר להיות עצובים.

    'היום שאחרי' הגיע. איך אפשר להיות בשמחה? מילא אמש היה לנו את פורים. שמחנו השנה כמה שאפשר במסגרת התו המוזיקלי, סליחה, התו הירוק, כי פורים 'תדלק' אותנו. אבל איך עכשיו אני יכול להיות בשמחה?

    שמעו נא רעיון נפלא: כדי להיות בשמחה לא חייבים דלק. להיות בשמחה זו בחירה שלנו. אבל זה שהבחירה בידינו – כולם יודעים. זה קצת קלישאתי. בוא ארי, תן משהו יותר עמוק. משהו שבאמת יסביר לי איך אני יכול לשמוח.

    אין בעיה – קיבלת.

    שים לב וקרא לאט את השורה הבאה: אם ה' מצווה אותנו לשמוח (כל השנה בכלל ובחודש אדר בפרט) סימן שיש לנו את הכוח לשמוח!

    בדיוק כמו שאם ה' מצווה אותנו לעשות את מצוותיו ולפעמים שקשה לנו אנחנו נזכרים שיש לנו את הכוחות ממנו ולכן אנחנו נצליח לעשות את המצופה במאתנו – אותו דבר בשמחה. אם ה' צווה אותנו לשמוח – בטוח, לא כנראה ולא אולי, שיש לנו את היכולות לשמוח כמו שצריך.

    לכן, ברגע זה, כל אחד מאתנו מורח חיוך על על פניו – בגשמיות ממש – ומחליט 'אני שמח'.

    כי מתוך שלא לשמה – בה לשמה ומחשבה טובה – יוצרת מציאות.

    אסיים בסיפור פיקנטי לאלה שחייבים בכל זאת איזה אחיזה אמתית למה להמשיך לשמוח גם אחרי פורים:

    מסופר על יהודי אחד שהיה שמח במיוחד במשך כל חודש אדר. שאלו אותו: הרי חג פורים הוא יום אחד בלבד, מה אתה שמח כל החודש?"

    השיב היהודי: "אף פעם לא הבנתי מדוע רצה המן-הרשע להרוג את כל היהודים ביום אחד, מה הפריע לו אם הם יהרגו בכמה ימים? אלא" המשיך היהודי בדברים של טעם. "לא סתם קוראים לו 'המן הרשע'. הוא ידע שיש מצב שיהיה נס והיהודים ינצחו והיום הזה יהפוך לחג. לכן קבע ליום אחד, כדי שאם היום הזה ייהפך לחג – יהיה זה חג של יום אחד בלבד ולא חודש שלם. אני". סיים היהודי "מבין היטב את מחשבתו של המן-הרשע, לכן אני שמח כל החודש וכל השנה".



    0 תגובות