בית משפט השלום בחיפה קיבל את עתירת כלי התקשורת והתיר לפרסם פרטים מפרשת זיהום חופי הים, בתנאי שמדובר בתחקיר עצמאי של העיתונות ומקור המידע אינו ברשויות החקירה.

עם זאת, השופט אסר פרסום כל דבר הקשור בשיטות החקירה, בגורמים המעורבים בביצוע החקירה, וכן כל פרט שמקורו ברשות החקירה, וזאת עד ליום 28/2, וכמו כן, נאסר פרסום שמות ספינות מעבר לאלו שכבר פורסמו, וזאת עד מחר 24/2 בשעה 16:00.

בית המשפט התיר, כאמור, פרסום כל פרט שמקורו בתחקיר עצמאי שנעשה על ידי כלי התקשורת ושמקורו לא ברשות חקירה כלשהי.

השופט זאיד פלאח ציין כי "תחקירים תקשורתיים יכולים לסייע לרשויות החקירה בביצוע עבודתם, ואין לראות בכך כעניין שיש בו כדי להפריע לביצוע העבודה. אמנם אסרתי על כלי התקשורת ועל כל גורם אחר לפרסם כל דבר שמקורו ברשות החקירה, אך אני מתיר לרשויות החקירה להשתמש בנתונים שעלו בתחקירים העצמאיים של כלי התקשורת, ככל שיש בהם כדי לסייע בחקירה. מהנ"ל יוצא שלמעשה רשויות החקירה יכולות להיות ניזונות מהתחקירים שכלי התקשורת עושים זאת לקידום חקירתם. אין בכך כדי לאפשר, לא במישרין ולא במשתמע, לפנות לכלי התקשורת לשם קבלת חומרים כלשהם, או מידע כלשהו".

השופט כתב בהחלטתו: "אין חולק שיש לאפשר לרשויות החקירה למצות את חקירתם עד תום, בכדי להביא את האחראים למעשה החמור והנפשע לדין. אין חולק גם שאין לאפשר כל פעולה שיש בה כדי להפריע למהלך התקין של חקירת האירוע".

"אתמול הוגשה לי בקשה להטלת צו איסור פרסום על כל פרטי הפרשה, ולאחר שעיינתי במזכר המפורט שהוגש לעיוני, החלטתי להיעתר לבקשה. בעקבות אותה החלטה הגישו המבקשים בקשות לביטול ההחלטה או לצמצומה, ואיחדתי את הדיון לכל אותם בקשות".

"המדובר באירוע של פליטת נפט לים שהתרחש לפני פרק זמן מסוים, ובלתי ידוע, אך כפי שציינתי לעיל, מזה כשבוע מגיעים לחופי המדינה פסולת זפת שגרמה לאותו נזק חמור, במשך כל השבוע האחרון פורסמו בכלי התקשורת המקומיים והעולמיים כתבות שונות, ואף נערכו תחקירים עצמאיים על ידי כלי התקשורת, והכל מתוך כוונה להגיע לחקר האמת ולברר את סיבת המעשה החמור ואת זהות האחראים לכך".

השופט עמד בקצרה על טענות הצדדים: "באי כוח המבקשים, שהם נציגי מרבית כלי התקשורת במדינה, עמדו על זכות הציבור לדעת ועל חשיבות זכות זו, וביקשו לבטל, כאמור, את צו איסור הפרסום. לטעמם מדובר בצו מחמיר שהוצא לאחר פרסומים רבים. כל אחד מהמבקשים התייחס לפסיקת ביהמ"ש העליון ולפסיקת הערכאות הנוספות והם הדגישו את הצורך בהוכחת נזק קונקרטי ומוחשי באם יפורסמו פרטי הפרשה, ולטענתם לא הוכח כל נזק כזה ולמעשה לא התקיימו התנאים שנקבעו בפסיקה הענפה לצורך הוצאת צו איסור פרסום, כפי שהוצא".

"מנגד, טען ב"כ המשיבה (המדינה) לחשיבות הותרת צו איסור הפרסום על כנו, כאשר לטעמו המשך התרת הפרסום עלול לגרום לפגיעה ממשית בחקירת האירוע ועלול לסכל את חשיפת האחראים לכך והעמדתם לדין, שמעתי גם את מר רמי פלג, מרכז פיקוח וחקירות ארצי במשרד להגנת הסביבה, אודות חשיבות המשך חקירת האירוע בימים הקרובים ללא כל פרסום".

"לבקשתי, נמסר לי על ידי מר רמי פלג, מזכר ובו פירוט פעולות שטרם נעשו ואשר ביטול צו איסור הפרסום עלול לפגוע בחקירה ובמיצוי הדין, מזכר זה סומן על ידי במ/1, והוא כולל שישה נושאים. עיינתי היטב במזכר זה והגעתי למסקנה שאילו הוא היה מוגש לי אתמול, לא הייתי נעתר לבקשה במלואה, אלא הייתי מצמצם אותה באופן מידתי".

לדברי השופט פלאח: "זכות הציבור לדעת היא זכות חוקתית בזכות יסוד ומהווה אחת מאבני היסוד של כל משטר דמוקרטי. זכות זו איננה ניתנת לביטול, אך יחד עם זאת, קיימים מקרים חריגים בהם ניתן להגביל את הזכות, אך זאת לפרק זמן מוגדר ומוגבל. גם זאת יש לעשות רק באותם מקרים נדירים וחריגים".

"במקרה שבפניי, פרטי האירוע פורסמו כאמור ברבים, והבקשה להוצאת צו איסור פרסום הוגשה לי רק אתמול, דהיינו כשבוע לאחר הגעת הזפת לחופי המדינה, ובמשך כל אותו שבוע פורסם הדבר ברבים, ובכל כלי תקשורת אפשרי".

"יש לערוך איזון נכון בין האינטרס של מיצוי החקירה עד תום ללא הפרעה מגורמים שונים שיכולים לסכל את מיצוי החקירה, ובין זכות הציבור לדעת. בדרך כלל זכות היסוד של הציבור לדעת גוברת על כל אינטרס אחר, אך קיימים מקרים, כפי שציינתי, כגון מקרים הקשורים בביטחון המדינה, שאותם יש לשקול אל מול זכות היסוד הנ"ל".

כזכור, לפני כשבוע פקד את מדינת ישראל אירוע זיהום חמור ביותר, בכך שנפלט זפת מהים לאורך רצועת החוף. זיהום זה פגע באופן קשה בחי, בצומח ובמערכות האקולוגיות של חופי הים התיכון.

על פי פרסומים שונים, מקור הזיהום באוניה יוונית שיצאה ממצרים ליוון וממנה נפלט החומר המזהם. על פי הנטען, ביקור הפתע של שר האנרגיה המצרי אתמול (שני) היה על רקע אירוע חמור זה.