תגידו מה גורם לכם שמחה? משהו שאתם עושים וזה משמח אתכם?

ההוא יענה שעון חדש, ההיא תענה שופינג ללא הגבלה ויהיה מי שייענה שספר טוב משמח אותו. כל אחד ומה שמשמח אותו. אותי, אגב, משמח קפה טוב.

הכל טוב, יפה ונחמד. עכשיו בואו נאתגר את עצמנו. מה משמח אתכם לאורך זמן?

אה. התקלתי. כל האופציות שנתתי לעיל' הם יכולות להיות שמחה זמנית. בסוף השעון נמאס, הספר נגמר והנקיות רק חוזרות על עצמן ללא סיפוק. גם לקפה שלי אני זקוק כל בוקר מחדש. אם כן, שוב, מה משמח אותנו באמת? מה נותן לנו סיפוק לאורך זמן?

מחקרים מוכיחים כי מה שגורם לנו שמחה אמתית ולאורך זמן זה הנתינה. כן. זה מה שממלא ומספק אותנו. זה הדבר שנותן לנו שמחה אמתית.

כשאני עוסק במקצוע כמו רטוריקה, נניח, אני יכול להגיד לעצמי: את כל הסודות באומנות הדיבור אשמור לעצמי. רק מי שישלם לי יזכה לקבל את החומרים שלי וייצא מקצוען אמיתי בדיבור. זה גישה אחת. הגישה השנייה והנכונה היא: פשוט לתת. כמובן שלא את כל מה שאתה יודע וכמובן לא לצאת פראייר, אבל ברגע שאנחנו נותנים לאחר – זה, כאמור, רק מספק אותנו. הן כבר אמרו לפניי: לתת זה לקבל החדש.

לכן, לא פעם לפני שאני מתיישב לכתוב שיעור נוסף ברטוריקה ועוברת לי מחשבה "מה אתה מלמד אותם בחינם את סודות הרטוריקה" אני נזכר בפרשה שלנו ודוחה את אותה מחשבה. כשאני נותן, אני יודע שבסופו של דבר זה יחזור אלי ובגדול.

ברגע שכל אחד נותן את התרומה שלו לעולם – והרי לא ביקשו את כל הבית. איש כאשר ידבנו ליבו – ממילא העולם נעשה קצת יותר נקי.

אז בפעם הבאה שמבקשים ממכם עצה בנושא שאתם מבינים בו – תזכרו שאם אתם נותנים את אותה עצה – היא זו שבסופו של דבר תעזור אך ורק לכם.