שאלתם את עצמכם פעם כמה פורים יש?

שאלה מצחיקה, נכון?! יש פורים יומיים, גג שלוש. אם אתה גר בפרזות אתה תקרא מגילה ביום הראשון ואם אתה גר בעיר מוקפת חומה – תקרא בשני. אם זה יוצא גם בשבת – אז זה יכול להרגיש לנו שלושה ימים חג.

תנו לי להפתיע אתכם. בספירה קצרה שלי, הגעתי למעלה מ-41 ימי פורים. גדול ממני, החוקר יום-טוב לוינסקי שחיי כאן לפני למעלה מחמישים שנה, מצא למעלה ממאה..

איך זה יכול להיות? אל תישארו במתח. בואו ונצלול לסיפורים שמאחורי הפורים.

פורים שני
דבר ראשון בואו נסביר מה מקור השם של הפורים הזה: 'פורים שני' הינו חג פורים אותו חגגו קהילות ברחבי העולם בעקבות נס שקרה להם. דומה לנס פורים. קוראים לו פורים שני בדיוק כמו פסח שני. הוא לא באמת החג המקורי אלא תוספת עליו.

היה להם, לאותה קהילה, איזה צורר שרצה להרוג אותם או גזר עליהם גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה, הם נלחמו או התפללו ולבסוף, ב"ה, ניצלו. מאז הם חוגגים באותו התאריך את חג ההצלה שלהם – חג פורים קהילתי פרטי שלהם.

יש גם פורים משפחתי. כמו זו של משפחת מיוחס מירושלים. פורים זה נחגג בעקבות חזרתו של הרב רפאל מיוחס בשלום מהעיר קושטא לאחר שנסע לשם להציל את סבו מגזירת המושל.

אבל בואו נתחיל, פורים – פורים:

פורים מועד קטן – הקצב שנקם והודה
הפורים הראשון – לאחר הפורים הרגיל שאנחנו מכירים – נקרא בשם 'פורים מועד קטן'. השנה המדויקת אינה ידועה – אם כי מעריכים שהיא הייתה במאה ה-12 – יהודי העיר שיראז בפרס נאלצו להתאסלם. הסיפור הוא שקצב מוסלמי הלשין לשלטון שהיהודים קיללו את דת האסלאם. הוא עשה את זה כנקמה על זה שהדיחו אותו מתפקידו בגלל שמכר בשר בערב ראש השנה. רק לפני מותו הוא הודה על האמת ובעקבות כך היהודים הורשו לחזור לגור שם. מני אז הם חוגגים את אותו היום – ב' בחשוון – כיום חג מתוך סעודת מצווה.

עוד פורים בסביבות הזמן הזה קרה בעיר נרבונה שבפרובנס בתאריך כ' באדר ד'תתקצ"ו, באותו תאריך גורלי התנפלו אנשי נרבונה על שכונת היהודים וביקשו לבצע בהם טבח. בזכות התערבותו היוצאת דופן של מושל העיר ניצלו היהודים והינה לנו חג פורים קהילתי נוסף.

טוב, אם נמשיך לספר כל פורים וסיפורו לא נספיק להגיע בזמן לקריאת המגילה של השנה… אז ברשותכם בואו נקפוץ לחגיגות פורים מהמוכרות יותר לאורך ההיסטוריה.

את פורים סרגוסה אתם מכירים?

פורים סרגוסה – חלומו של הגבאי
את יום ההודיה מציינים בי"ז וח"י שבט. בכל פעם שהמלך סארגוסאנוס היה מגיע לבקר בשכונות היהודים הם היו יוצאים לקבל אותו בשירה וריקודים עם ספרי תורה. כיוון שחשבו שלא מתאים לצאת בכבודה של תורה לרחוב, להבדיל, לכבוד המלך, ייצאו עם תיקי ספרי תורה ריקים, שאת הספר תורה עצמו הם השאירו בבית הכנסת. הדבר נודע למרקוס, יהודי מומר שהיה מקורב למלכות, והוא הלך להלשין למלך שהיהודים מזלזלים בו. "בפעם הבאה שאגיע לביקור אבדוק זאת". החליט המלך בזעם. ויהי היום והמלך הודיע על ביקורו בשכונת היהודים.

שעת לילה מאוחרת. אליהו הנביא מופיע בחלומו של הגבאי (ולפי גרסה אחרת הוא הופיע לשתיים עשרה גבאים מכל בתי הכנסת בעיר) וקורא לו ללכת לבית הכנסת ולהכניס את הספרי תורה לתוך התיקים.

הגבאי חשב כי חלום שווא הוא, אך לאחר שדבר החלום טרד את מנוחתו שוב ושוב, הלך לבית הכנסת, הכניס את הספרי תורה לתיקים וחזר לנום.

למחרת, כשיצאו היהודים בריקודים לפני המלך, ציווה זה האחרון לעצור הכל ולפתוח את התיקים של הספרי תורה. ראשי הקהילה החווירו ופתחו את הספרי תורה. להפתעת כולם – בפנים נחו הספרי תורה. המלך הורה לתלות את מרקוס והקהילה היהודית ניצלה מגורל מר.

נודע לי כי בבית הכנסת הספרדי של 'נחלת שבעה' שנמצא במרכז העיר בירושלים, ליד שוק מחנה יהודה, נהוג לפתוח את ההיכל לקראת סוף תפילת ערבית של ליל שבת ולהראות בספר התורה את מקום תחילת הקריאה של אותה שבת. מעניין לבדוק את זה פעם..

רוצים עוד? בואו נשאיר משהו לפעם הבאה. ישנם עוד הרבה ימי פורים שמחים ומיוחדים שעליהם נרחיב בפעם הבאה בעזרת ה'.

וכבונוס למתמידים שייקראו הכל – אספר על נס פורים האישי שלי.