גב' הינדה אקלמן, מתנדבת במחלקת קורונה בבית החולים הדסה מספרת לקול חי כיצד קיבלה את ההחלטה להתנדב: "לפני כ-5 חודשים, אחרי שקיבלנו אני ובעלי את התשובה החיובית לקורונה החלטתי שמיד אחרי שנחלים אתנדב במחלקות הקורונה. פנינתי לעזר מציון והם קישרו אותי הם הדסה ומאז אני שם 3 פעמים בשבוע. יוצאת מהבית ב-6:30 ומסיימת בסביבות 10:30".
/wp-content/uploads/2021/01/WhatsApp-Audio-2021-01-17-at-09.04.35-2.mp3 [1]בשיחה עם בצלאל קאהן במהדורת הבוקר, מציירת אקלמן תמונת מצב קשה ביותר: "אני רואה שם מקרים מאוד קשים. חלקם מורדים או מונשמים. לחלקם אין כוח לפתוח את הניילון שעוטף את אריזת האוכל. אני עוזרת להם לשתות ולאכול ומדברת איתם". אקלמן מוסיפה: "אני רוצה להודות לצוותים הרפואיים שעושים עבודת קודש ולא נחים לרגע. הם עושים מעל ומעבר ואין מספיק כוח אדם".
"הייתי עדה לחולה שנפטר בשבוע שעבר ואני יכולה להעיד שאחרי שהם קובעים מוות הם פשוט בוכים", מספרת אקלמן. "זה משהו שקורע את הלב. שבוע שעבר נפטר בחור בן 40. זה לא רק מבוגרים ובעלי מחלות רקע. זה מזעזע".
לדברי אקלמן: "אם אנשים היו רואים מה שקורה שם במחלקות ומה יכולה לגרום הדבקה של מישהו – היו מתחילים להזהר יותר".