אור החיים: וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם

    הרב ברק בן ניסן No Comments on אור החיים: וַיְהִי כָּל נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ יַעֲקֹב שִׁבְעִים נָפֶשׁ וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם

    הרה"ג ברק בן ניסן בפינה יומית מתורת רבינו חיים בן עטר הקדוש זצוקללה"ה

    22:01
    28.03.24
    המהדורה המרכזית No Comments on השרה מירי רגב: "לא מאמינה שהחרדים יפרשו מהממשלה"

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    רבינו האור החיים הקדוש שואל. א. מדוע מספרת לנו התורה כאן שוב את מספר זרעו של יעקב אבינו שירדו עמו למצרים, והלא זה כבר נאמר בפרשת ויגש???

    ב. מה מודיעה התורה 'ויוסף היה במצרים', והלא הדברים ידועים מפרשיות הקודמות???

    ומתרץ רבינו הקדוש, שהתורה מתכוונת לספר את צדקותו וקדושתו של יוסף, שלמרות שהיה במצרים שהיתה מקור הטומאה וערוות הארץ, אף על פי כן נשאר בקדושתו.

    וכמו כן ביחס לאחיו השבטים הקדושים, שלמרות שמכרו אותו והשליכו אותו לבור נחשים ועקרבים וכל ההשפלות שגרמו לו, נשאר האחוה ביניהם, כאיש אחד בלב אחד. והרי הוא שווה עם כל יוצאי ירך יעקב הן בקדושה והן במידות טובות, ולכן נאמר 'כל נפש' לשון יחיד, שכולם היו נפש אחת בצדקות ואחדות.

    וזה לשון קודשו: 'יכוין הכתוב באומרו כל נפש וכו' ויוסף וכו' לומר, כי כללות ענפים אלו כולם שוים לטובה באין הבדל ביניהם, כולם צדיקים, כולם חכמים, כולם בלב שלם זה על זה, וכאילו כולם נפש אחת, והודיע חידוש ורבותא גדולה היא לצד יוסף שהיה במצרים, ומן הטבע יהיה משתנה מהשואת האחים, בין לצד האחוה – כי לא יתכן שיהיה שוה ברצון כהשואת כולם לצד מה שעשו לו, שמכרוהו, ונתאכזרו עליו, ואיך לא יהיה קצת שינוי בינו לבין כולם, בין לצד הצדקות – כי היה נתון בכור הטומאה והאחים היו בארץ כנען ומסוככים באילן הוא יעקב אביהם, ועל כל פנים ישתנה קצת, ואף על פי כן מודיעך הכתוב כי שוה הוא להם, ונכנס במספר השבעים, וכהשואת כולם יחד ליקרא נפש אחת, בין לפרט האהבה והאחוה הנכונה, בין לענין הצדקות וטהרת הנפש, שלא נדבק בו מתחלואי הנפש, הגם היותו במצרים. עד כאן לשון קודשו.

    ובפרשת ויגש כותב רבינו הקדוש, שגם בשעת המכירה עצמה לא נפגמה האחוה ביניהם, ומבחינתו של יוסף, התייחס לאחיו כאילו לא היה הדבר ההוא. ובזה מפרש מה שנאמר שם בפגישה הראשונה עם אחיו 'וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו גְּשׁוּ נָא אֵלַי וַיִּגָּשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲנִי יוֹסֵף אֲחִיכֶם אֲשֶׁר מְכַרְתֶּם אֹתִי מִצְרָיְמָה'.

    ולכאורה קשה, הרי הוא בא להתפייס איתם, ולמה מזכיר להם בעת הזאת את ענין המכירה??? וגם מה מוסיף בתיבת אני יוסף 'אחיכם' הרי הם יודעים שהוא אחיהם???

    ומתרץ רבינו הקדוש תירוץ מבהיל, שהיות שהוא ראה שהם יראים ונבהלים ממנו, אמר להם שלא יחששו כלל, כי 'אני יוסף אחיכם' שאני מתנהג עמכם באחוה, ומבחינתי כאילו לא היה הדבר ההוא, ולא היה בכלל סיפור כזה של המכירה.

    וזה לשון קודשו: 'אני יוסף אחיכם'. פירוש, מתנהג עמכם במדת האחוה, וכאילו לא היה הדבר ההוא, גם סמך לומר 'אחיכם אשר מכרתם' לומר שאפילו בזמן המכר לא כהתה עין האחוה ממני. עד כאן לשון קודשו.

    [אור החיים שמות פרק א פסוק ה. ויגש פרק מד פסוק ה]



    0 תגובות