"הוא לא מכבד אותי"…

מדוע אתה מדבר ככה? אמרה אמא לדודי שלה..

"אמא", החל דודי בן כתה ז' בתלמוד תורה חשוב בעירו, לבכות בדמעות שליש, "גם כשאני אומר דבר טוב", "הוא תמיד יש לו מה להגיד ההיפך ולצחוק עלי מול החברים".

דודי, קבל בפני אימו, על אחד מחבריו הטובים בכיתה, שהרבה ומרבה להציק לו בכל הזדמנות..

"אבא", אמרה אמא, יש לך אולי רעיון?

"בוודאי ובוודאי", אמר אבא ברור שיש לי רעיון!

"איזה רעיון, אבא?", שאל דודי ומחה את דמעותיו, תוך כדי שהוא מחדד את אוזניו כראוי..

"באיזה פרשת שבוע אנחנו אתה זוכר?"

"בוודאי", אמר דודי, פרשת ויגש, רק עכשיו הסתיים חג החנוכה!

בוא ואומר לך מה כדאי לך לעשות…

אחרי שאבא סיים לדבר, יצא דודי מחיקו החמים של אבא, חזק יותר, בנוי יותר, ומקבל יותר..

ומה אמר אבא לדודי?

הבה נראה:

"בפרשת השבוע, במפגש הדרמטי בין יוסף לאחיו, אומר להם יוסף הצדיק (מה,ד-ה): " ויאמר יוסף אל אחיו גשו נא אלי ויגשו ויאמר אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אותי מצרימה, ועתה אל תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלהי-ם לפניכם".

שואל האור החיים הקדוש זיע"א – מדוע התורה הקדושה כופלת פעם שנייה מימרת אני יוסף אחיכם, ולא אני יוסף בלבד?

אלא מתרץ ב' תירוצים:

א. שהשבטים הקדושים מאוד פחדו מיוסף בבחינת (ירמיה ב,כו): "כבושת גנב כי ימצא".

ב. כשקם יוסף הצדיק ואמר אני יוסף אחיכם, כותב הרב: "אני יוסף אחיכם, פירוש, מתנהל עמכם במידת האחוה, וכאילו לא היה הדבר ההוא. גם סמך לומר אחיכם אשר מכרתם, לומר שאפילו בזמן המכר לא כהתה עין האחווה ממני".

כל בר דעת צריך כאן לקום ולהזדעק!!!!

גנבו אותך מהבית מגיל 17, מכרו אותך לישמעאלים, מהם למדינים, מהכסף האחים שלך קנו נעלים, ואתה קם ואומר לאחיך שגם בזמן המכירה, אהבתי אותכם כמו אחים? לא כהתה עין האחוה?

אדם אחר, לא היה רוצה אפילו להסתכל עליהם אחרי כל הרבה שנים שבגללם הוא נמצא בנתק, מאבא.

אלא כאן טמון הרגישות וטוהר מידותיו של יוסף הצדיק…

אדם, כשמישהו יורד לחייו בכל הזדמנות, הוא אולי בולע רוק כמה וכמה פעמים, ושותק, אך גם לאמיצים ביותר, בזמננו מגיע איזה שהיא נקודת שבר הוא יכול להתפרק לרסיסים ולחתיכות, אותו אדם לא יבוא לחבירו ויאמר לו:

"תשמע, ירדת לחיי בכל הזדמנות, בגללך אפילו מכרתי כמה מנכסיי, אך עדיין אני אוהב אותך ונהנה מאוד בחברתך".

נשמע מאוד פופליסטי מדי ומתנשא!

אי אפשר להנות בחברת מישהו שיורד לחיים של בן אדם, נקודה!

אך אם אתה בוחר להתגבר, אשריך וטוב לך ומה נעים גורלך!!

יוסף ידע שהאחים יתביישו, אז הוא צייר להם מצג שהכל קרה משמים, ואל תדאגו עוד מעט גם אני יחזור הביתה איתכם, עם כל העגלות וכו'.

אז כשנקרא את הפרשה, נבין שיוסף עם כל מה שהיה לו עם אחיו, עדיין כיבד אותם מאוד כי אחרי הכל הם עדיין אחיו…

גם אנו, שמישהו פוגע בנו, או אפילו עושה משהו שהוא לא לרוחנו, נבלע בפנים, נאמר שה-כ-ל מאיתו יתברך עלינו בחסדיו הרבים..

ולא לשכוח: 

"לא להסיר את עין האחוה כלל וכלל"!!!

והגדיר את הענין נפלא ביותר הגאון ר' ירוחם ממיר זצוק"ל בספרו ("דעת תורה"):

"השקפה זו היא ברוח התורה ונקוט כלל זה בידך"…

הקב"ה גם אם הוא עושה איזשהוא ניסיון לאדם עדיין הוא לא מסיר את עצמו ממנו והשגחתו יתברך תמיד נמצאת וחופפת עליו..

 ובענינה של השגחה פרטית, סיפר המגיד הנודע הרב שלמה לוינשטיין שליט"א (ומתוק האור):

בחודש אב תשס"א הגיע לירושלים יהודי אמריקאי לכמה פגישות עסקים חשובות. לפני שהתחיל את יומו העמוס ניגש למסעדה ברחוב קינג גורג' בבירה כדי לאכול פת שחרית. הוא הביט במורת רוח בתור שקדם את פניו, מפעם לפעם, הציץ בשעונו וצקצק בלשונו, כשהוא לחוץ עד מאוד מן השעה המתאחרת ושוקל שוב ושוב האם לא לנטוש את המקום. לפתע פנה אליו העומד לפניו בתור ואמר לו: "אתה נראה ממהר, ואני דווקא לא כל כך, הנני מסכים, אפוא, להחליף עמך את התור, ולהקדים את תורך לפני". היהודי הופתע מן ההצעה הלבבית וקיבל אותה בשמחה, הוא קיבל את מנתו וישב לאכול בזריזות, ומיד לאחר שסיים מיהר לברך ולעזוב את המקום לעבר יעדו. הוא הספיק לצעוד רק כמה מאות מטרים עד שפיצוץ אדיר החריד את האזור כולו. הוא הביט אחורנית. מסעדת סבארו, אשר ממש לפני דקות ספורות אירחה אותי, הייתה אפופה בלהבות, עקב המחבל המתאבד שגדע את חייהם של תשעה עשר יהודים תמימים..

דקה ארוכה חלפה, עד שמיודענו הבין כי היהודי החייכן, שהסכים לוותר לו על מקומו, שילם על כך במחיר כבד מאוד או אולי אפילו בחייו???, חיפש ולא מצא אותו…

עד שכעבור יומיים אחרי התרוצצות בין בתי החולים, הוא מצא אותו, פצוע קשה. בנו היה לצידו, והאמריקני סיפר לו על מעשה הנדיבות האחרון שהספיק אביו לעשות. כשדמעות בעיניו הוא הוציא מכיסו כרטיס ביקור ואמר לבן: "בעוד ימים אחדים אני טס חזרה, אולם דע לך כי הנני אדם אמיד, בעל אפשרויות כספיות שאינן מוטלות בספק, ואשמח לעזור לכם בכל. אל תהססו לפנות אלי בכל דרך שהיא!, משרדי נמצא במגדלי התאומים קומה 101"… 

שלושה שבועות לאחר מכן התקבלה קריאה מישראל. הבן היה על הקו, מספר על ניתוח שצריך אביו לעבור בבוסטון, תוך שעות אחדות הצליח האמריקני לסדר עבורו את כל הענין כולו זה מהחל ועד כלה, ובשעת הנחיתה יצא לקבל את פניהם בשדה התעופה היה זה יום שלישי, כ"ג באלול תשס"א, בשעה 8 בבוקר, כאשר הוא נסע כדי לקבל את פניהם. בשמונה 31 דקות נכנס המטוס הראשון והתרסק אל תוך בניני התאומים, בקומה 93 בפעם השנייה ניצלו חייו של האמריקני בזכות אותו יהודי ירושלמי שליחו הנאמן של בורא עולם"…

שנזכה להרגיש את קרבת ה' כל הזמן וכל הימים אמן ואמן !!

המאמר נכתב לרפואת:

בני יונתן בן ספיר רעיה הי"ו.

מו"א דוד בן שמחה הי"ו.

מ"א יפה בת זוהרה תחי'.

בתושח"י.