- רדיו קול חי - -

שברו את הכלים – מבקר המדינה 2020 \\ אריאל שרפר | דעה

לאסוף את השברים

פעם הייתי נכד נחמד ועזרתי לסבתא היקרה שלי להוריד למחסן ארגז עם הרבה מאד צלחות לכל השנה למעט חג הפסח ומרוב להיטות לעזור או למען האמת לסיים את המטלה המכבידה כמה שיותר מהר לא זכרתי לבדוק שתחתית הארגז סגורה כראוי ומיהרתי במדרגות כשאני אוחז בארגז הקרטון בשתי ידיים ולחרדתי הרבה מבחין בהרבה מאד צלחות שצונחות מתחתית הארגז לרצפה והופכות לשבר הסורי אפריקאי.

למרבה המזל של סבתא שלי הצלחתי להגיב במהירות בשליחת שתי ידיים לתחתית הארגז והצלת שארית הפליטה של הצלחות שלא הפכו לשברים עשרוניים, אבל הרצון לסיים את המטלה מהר הפך למשימה חדשה של איסוף שברי הצלחות כדי שלא יגרמו שברים לדיירי הבניין וכמובן חובת הגילוי הנאות לסבתא שחלק גדול מהסרוויס החלבי  היפה שלה נמצא כרגע על רצפת חדר המדרגות והנכד הנחמד אינו יודע לאן יוליך את החרפה. כנראה לאשפה. מזל שסבתא אמרה תמיד שעל כל פשעים תכסה אהבה.

למה אני מספר לכם את זיכרונות ילדותי על שברי צלחות?

כי בזמן האחרון חיינו נעים בין משברים שונים שיתכן שהתחילו מכוונות טובות לעזור ולהיות נחמדים אבל מהר מאד התפזרו לחלקים מרוב פילוגים מחלוקות וריבים, עד שאי אפשר יותר למצוא את השלם בתוך כל החלקים הפזורים והשבורים.

כשהמציאות מורכבת מדילוגים מעצבנים בין "משבר הקורונה" ל-"משבר הפוליטי" טבעי שהדבר יעלה בהדרגה את מפלס המתח העצבנות והחרדה, ומרגיז לגלות שבשני המשברים תמיד יהיו כאלה שבמקום לנסות לאסוף שברים ולאחד כוחות יעדיפו לנקוט בגישה הילדותית הידועה "שברו את הכלים ולא משחקים"- בלי לחשוב מי נפגע ומה המחיר.

במצב הנוכחי והמוזר שנוצר השבוע של מערכת בחירות בצל מגפה עולמית ומקומית, טבעי שיהיו הרבה חכמים בלילה וביום שיעדיפו לשבור כמה שיותר סטיגמות והרגלים ולנסות לשכנע את הציבור שהם אחרים, אחראים, חדשניים, והכל מכל קול. ידוע לכולם שהציבור לא טיפש, לא תמים, ולא קונה בסיטונאות כל בלוף שמוכרים לו. ובכל זאת- יש לא מעט שינסו לשווק את עצמם כיחידים שיכולים לתקן כל משבר עד ביאת המשיח, אך למרבה הצער אחרי קבלת מספיק קולות יושתקו הבטחות העבר ויוחלפו ביש עתיד.

כבר שנים רבות מדברים איתנו על הצורך באחדות, בחיזוק החלשים, בעזרה הדדית, ובעשיית טוב ללא כוונות רווח והצלה עצמית מכל צרה שלא תבוא עלינו ועל אוהלינו. יכול להיות שאחרי כל הרבה משברים הגיע הזמן לאסוף את החלקים לאחד ולשים את כל הצלחות על השולחן.

מי סופר בוחר וסוגר 

אחד השינויים הבולטים בדיווחי החדשות מאז פרוץ מגפת הקורונה בעולם וגם בישראל זהו השימוש המרובה במספרים נתונים וגרפים למיניהם. הדבר נותן את התחושה שהמילה הכתובה איבדה רבות מערכה לטובת מספרים. כל דבר זוכה להימנות ולכל תופעה מוצמד מספר. למשל מערכות הבחירות שהשבוע החלה הרביעית בתוך פחות משנתיים, וההכנות לסגר כללי נוסף שלא יוטל בלי לציין שזהו הסגר השלישי.

סגר | צילום: פלאש 90

פלאש90

בפרשת מקץ שקראנו בשבת שעברה החל הרעב בארץ מצרים ובזכות יוסף הצדיק שפתח שם סניף של המשביר כשהגיעו המצרים הזועמים למלך פרעה כי אם אין אוכל אז באים לצעוק על המנהיג(או מול הבית שלו), והמלך המבוהל צעק בחזרה: לכו ליוסף(כלומר לשר האוצר) ומה שיגיד לכם תעשו, ובמילים אחרות "אני המנהיג ואין לי ראש לשטויות שלכם אז תלכו לצדיק שיפתור לכם את כל החלומות". וקודם לכן לפני שהחל הרעב צבר יוסף בר ולחם ומזון "עד כי חדל לספור כי אין מספר". זאת אומרת שהיה כל-כך הרבה אוכל שכבר לא ספרו כמה.

הצמדת המספרים למערכות בחירות ולסגרים לא תורמת דבר למורל הלאומי הירוד וגם לא מועילה לאף אחד. אין טעם בחלוקת ציונים מאפס ומטה לנבחרי הציבור כי אלה החיים האמיתיים וכל יום הוא מבחן שכל אחד עושה כמיטב יכולתו לעבור, ואין לצופים מהצד שאינם נושאים בעול ובאחריות את היכולת להבין איך מתקבלות החלטות וגם אם הציבור חושב שהנהגתו טועה יש דרכים להביע זאת ולא בהתנשאות והתלהמות של השואגים בכל יום תמיד: "נכשלתם" "תתביישו לכם" "לכו הביתה" ועוד הרבה כינויי גנאי שמודבקים על שלט לצד כינוי חיבה של רה"מ.

קלפי

יונתן סינדל, פלאש 90

מערכות בחירות גם אם בארצנו הן מרובות יותר ממקומות אחרים, אינן דבר נורא ואיום, למרות המחיר הגבוה שכולנו משלמים עליהן ולמרות שברוב המקרים התוצאה לא משקפת את רצון הבוחרים- אבל למנות אותן במספרים שליליים זו לדעתי המכה האמיתית לדמוקרטיה. משמעות הדבר היא שעדיף שהרבה דברים לא יתפקדו או יתנהלו גרוע- העיקר שלא יהיו בחירות ולא יצטרכו שוב לספור קולות בקלפיות. והמספר השלילי שמוצמד לסגר השלישי גם הוא צריך להדליק נורה אדומה ולא על אמבולנס. כי זה אומר שיש הרבה שחושבים לעצמם שלמרות הידיעה ההגיונית שלא בריא להמשיך להתנהג כאילו אין אויב מסוכן ובלתי נראה שמחייב בלית ברירה הסתגרות בבתים לזמן מוגבל כדי לשמור על החיים של כולנו- עדיף לעשות הגבלות מגוחכות שעולות ונופלות בין וועדות והתנצחויות פוליטיות בכנסת ומחוצה לה- ורק לא להגיע לסגר מספר מי יודע כמה ולמה. אז בסוף החליטו בחנוכה שהכל פתוח- רק כדי שאחרי הפעם האחרונה ששרים "על הניסים" אפשר להתחיל לשיר "הוציאה ממסגר נפשי".

לכל מי שמתעניין בחכמת המספר- בחירות בגימטריה זה 626 שזו בדיוק הגימטריה של צמד המילים "אגרות-חוב"(אז כל מי שמתמודד צריך לזכור שהבטחה זה כמו אג"ח וצריך לקיים אותה) וסגר בגימטריה זה 263 – שזו הגימטריה הזהה של צמדי המילים "אדם ברחוב" ו- "אני אחיה לנצח". מעניין.

השמיים פתוחים 

אחד המקומות המדוברים בהקשר של סגרים הוא נמל התעופה. השבוע הוחלט שכל החוזרים לארץ הקודש מכל יעד בחו"ל צריכים להסתגר במלונית, וגם בוטלו המון טיסות מיעדים רבים בשל מוטציה חדשה של נגיף קורונה שהעזה ברוב חוצפתה להתפרץ דווקא במדינה המנומסת בעולם. כולם עצבנים מלינים וממורמרים על השמיים הסגורים. אבל זה רק בגלל שהם לא מבינים שהשמיים תמיד פתוחים- ולא רק כשיורד גשם ששוטף את כל הרגשות השליליים.

נתב"ג | צילום: פלאש 90

פלאש 90

רב שלמה קרליבך זצ"ל דיבר רבות בדרשותיו על פתיחת שערי הלב ובתחילת כל שנה חדשה ובתעניות ציבור בעת צרה צועקים ברחובה של עיר "אבינו מלכנו פתח שערי שמיים לתפילתנו".

כדאי לזכור ולהתעודד שגם כשהגוף סגור בבית אפשר לפתוח שערי שמיים בלימוד תורה בעבודה שבלב שזו תפילה ובגמילות חסדים שיש כל-כך הרבה שזקוקים לה בימים אלה.

אפילו בסגר הכל פתוח. צריך רק לכוון את הלב לאבא שבשמיים ולהתפלל שיבואו ימים טובים וזהו החוסן הטבעי הטוב ביותר.

רוצים לבקר את המבקר? [email protected] [1]