המדינה הגישה היום (רביעי) את תגובתה לבג"ץ בעתירות של לשכת עורכי הדין והתנועה למשילות ודמוקרטיה, בדרישה להוציא צווים על תנאי וצווי ביניים שימנעו את כניסתן לתוקף של התקנות. כמו כן, במסגרת העתירות התבקש ביהמ"ש להורות על ביטולן של תקנות סדר הדין האזרחי החדשות או להביא את התקנות בפני ועדת חוקה חוק ומשפט לצורך כניסתן לתוקף.

התקנות נחתמו בחודש ספטמבר 2018 ופורסמו ברשומות באוקטובר 2018. החודש- למעלה משנתיים אחר פרסומן של התקנות וכשבועיים ומחצה בלבד לפני כניסתן של התקנות לתוקף מוגשות עתירות לביטול התקנות. בתגובת המדינה נכתב כי הדעת מתקשה להלום שגוף דוגמת לשכת עורכי הדין ילווה באופן אינטנסיבי ובמשך שנים הליך מקצועי ומורכב דוגמת גיבוש התקנות החדשות, ושנתיים לאחר התקנת תקנות אלו, וכשבועיים ומחצה בלבד לפני כניסתן של אלו לתוקף, יעלה לפני בית המשפט הנכבד טענות לפיהן לא ניתן כלל להסדיר תקנות אלה, אלא בחקיקה ראשית. המדינה טענה כי אין בטענת העותרות בכדי לתת הסבר מספק לשיהוי הניכר בהעלאת הסוגייה במסגרת עתירה לבג"צ, ואת סד הזמנים הדחוק אליו קלעו את בית המשפט.

בתגובת המדינה נכתב כי התקנות החדשות נועדו להבטיח גישה קלה יותר לערכאות ולהשיג שוויון בין מתדיינים. כך למשל, קביעת דרך אחת לפתיחת הליך, כפי שנקבע בתקנות החדשות, צפויה להקל על מימוש זכות הגישה לערכאות עבור כלל הציבור ובמיוחד עבור בעלי דין בלתי מיוצגים, אשר חלקם התקשו לעמוד בכללי פתיחת ההליך בהתאם לסדרי הדין הקודמים, לאור מורכבותם.

בנוסף, על פי התגובה, "הרפורמה שמה במרכז את האזרח מקבל השירות, במטרה לתת לו שירות איכותי, יעיל ומהיר יותר. אין כל ספק כי יש בתקנות החדשות שינוי משמעותי של הפרוצדורה הנוהגת בהליכים האזרחיים בבתי המשפט, שהרי זו מטרתן- להביא לשינוי מצב שלדעת העותרים הוא מחויב המציאות. ככל שינוי, בוודאי בסדר גודל כזה, מלווה הדבר בחשש שחלקו נובע משמרנות, מהעדפת המוכר ומהרצון להימנע מאי הוודאות. זאת, עד כדי התעלמות מהצורך המובהק בשינוי וממאזן היתרון והרווח הגלום בו. אולם אנו סבורים כי במעלה הדרך לא תהיה עוד מחלוקת על אודות תרומתן של התקנות לשינוי אופיו של ההליך השיפוטי, לטובת הציבור".