הפרקליטות הגישה היום (חמישי) כתב אישום לבית המשפט השלום בת"א נגד ארבעה נאשמים בגין גרימת מותם ברשלנות של 6 פועלים, וחבלה ברשלנות של 23 פועלים, באירוע קריסת החניון ברחוב הברזל בתל אביב בשנת 2016.

הנאשמים הם: חנוך צחר, שותפות משרד המהנדסים מילר, שנבל , צחר ושות', אריאל בבגנוב וחברת משרד ירון- שמעוני- שחם מהנדסים ויועצים בע"מ.

על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עורכי הדין אסף שביט וגיל קרן- רם, במהלך שנת 2008 נחתם חוזה לקבלת שירות ייעוץ בין חברת אחוזת חוף לבין משרד ירון-שמעוני – שחם מהנדסים ויועצים בע"מ.

במסגרת החוזה הוטל על המשרד התכנון והכנת אומדן מקדמיים להקמת חניונים ברחוב הברזל בתל-אביב.

במהלך שנת 2012 זכתה חברת אפריקה ישראל במכרז שפרסמה עיריית תל אביב להקמת החניון ברחוב הברזל. לאחר זכייתה, העבירה אפריקה ישראל את עבודות התכנון והביצוע לחברת דניה סיבוס.

חברת דניה התקשרה בחוזה עם שותפות משרד מילר, שנבל, צחר ושות', לתכנון החניון.

במסגרת ההתקשרות זו נכלל תמריץ כלכלי, לפיו במידה והמשרד יחסוך בעלויות השפלת מי התהום, בתכנון הקונסטרוקטיבי של חניון הברזל, תוענק לו הטבה כספית בגובה של עשרים אחוזים מדמי החיסכון.

מיום חתימת החוזה, החל המהנדס צחר, לתכנן את הקונסטרוקציה של חניון הברזל. צחר כלל לא ערך חישובים לבדיקת חדירה של תקרת חניון הברזל ובכך סטה, בצורה גסה מהסטנדרט המקצועי המתחייב.

ביסוד תכנון ליקוי זה עמד, בין היתר, רצונו של צחר לחסוך עד כמה שניתן בחפירה באזור מי תהום, וזאת על רקע התמריץ הכלכלי.

עוד עולה מכתב האישום כי צחר תכנן את תקרת החניון כתקרה מקשית ללא קורות וללא כותרות, הנשענת על עמודים והמועדת מטבעה לסיכון של כשל חדירה. תכנון זה שהוביל צחר היה שונה באופן מהותי מהתכנון המקדמי, שהוגש למכרז על ידי משרד ירון – שמעוני.

במהלך נובמבר 2014, נתן המהנדס בבגנוב, אישור מטעם משרד ירון – שמעוני לביצוע תכנית הקונסטרוקציה של חניון הברזל, מבלי שבדק את יציבות המבנה בעומס הצפוי. אי ביצוע בדיקה זו הביא לכך שהתוכנית הקונסטרוקטיבית נותרה בעינה והמשיכה להיות תוכנית מסוכנת.

בשל ההתרחשות המתוארת, עבר הפרויקט משלב התכנון לשלב הביצוע, על יסוד תכנית לקויה וכושלת שערך צחר, אשר בגינה נגרמה לבסוף התמוטטות תקרת החניון.

ב- 5.9.16, במהלך השלמת עבודת הבניה של חניון הברזל על ידי דניה סיבוס, כשלושה שבועות בלבד לפני תאריך היעד לפתיחת החניון, התמוטטה תקרת החניון בדרך של חדירת התקרה לעמודים.

כתוצאה מכך, נהרגו 6 בני אדם ונחבלו 23 בני אדם נוספים. התמוטטות התקרה התרחשה בעומס של כשליש מהעומס שבו התקרה הייתה צריכה לעמוד על פי התקן.

העומס שהייתה התקרה צריכה לשאת היה עומס גבוה במיוחד, הכולל את המשקל העצמי של התקרה ועומסים קבועים נוספים, כגון שכבת בטון הגנה בעובי של כ-70 ס"מ, חצץ בעובי של 20 ס"מ ואדמת חמרה.

בנוסף לכך, תוכננה לנסוע מעל תקרת החניון רכבת קלה, ויועד בה אזור נפרד לחניית כבאית אש.
שרשרת המחדלים והמעשים המצטברים שיצרו הנאשמים, כל אחד לפי חלקו, תוך הפרת חובות הנגזרות מתפקידם המקצועי, גרמה לאסון הכבד.

.