וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה:

כתב רבינו האור החיים הקדוש שאם האדם זוכה לנצח את היצר הרע – הוא זוכה לקבל נבואה בחלום, שהרי בשעת השינה חלק מנפש האדם עולה לעולם העליון, ואז ה' נגלה אליו בחלום.

ובזה מפרש רבינו הקדוש את הפסוק 'והנה סולם' מרמז על נפש האדם שעולה לשמים בשעת השינה. 'מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה' שבשעת השינה חלק מהנשמה נשאר למטה, וחלק מהנשמה עולה למעלה, וזוכה לנבואה בחלום.

וכאן המקום להביא מספר גילויים וחזיונות שרבינו הקדוש מספר על עצמו שזכה להם בחלום, וגדולי הדורות כתבו שהוא שמע זאת בהקיץ במתיבתא דרקיעא, ורבינו הקדוש בקדושתו וענוונתנותו העלים והסתיר הדברים:

בספר 'ראשון לציון' על מגילת אסתר כותב רבינו הקדוש בתחילת פירוש מסויים 'ובחלום אדבר בו בכתוב הזה'. והאדמו"ר מקאמרנא בספרו 'כתם אופיר' על מגילת אסתר מביא את הפירוש הזה, בזה הלשון: 'אדונינו הקדוש רבינו חיים בן עטר כתב ששמע במתיבתא דרקיעא שהפסוק הזה חציו אמר המן וחציו רוח הקודש.

ובבפרשת ויחי מספר רבינו הקדוש על עצמו שהוא נלחם עם כוחות הטומאה. וזה לשון קודשו: 'וכדבר הזה ובחזיון הראוני בחלום שהאבקתי במלחמה עם הזכר ויהי נקל בעיני להכניעו והפלתי אותו בכוחי, ולנקבה נתאמצתי בכל כחי כמה פעמים, ואחר כמה טרחות יכולתי להשליכה כמה מעלות למטה לארץ, אך לא כבעלה הזכר'. עד כאן לשון קודשו.

ובספר ליקוטי מעשיות כתב על דברי רבינו אלו: 'שמעתי אומרים שמרוב חסידותו וקדושתו וענוונתנותו מסתיר ומעלים דבריו. ואינו אומר כי שמע הכרוז, או ראה וידע מה שנגזר למעלה. אלא היה מראה ומרכיב הדברים בדמיונות ובחזיונות ובחלומות, והכל עשה מגודל הענווה והצניעות שהיתה בו, שהיה מתנהג כל ימיו בהצנע לכת'.

ובספר 'ראשון לציון' רבינו הקדוש כתב בסיום פירושו לסוגיא, כך: 'ואני בחלומי ליל כ"ט לאייר לחשה לי נפשי כדברים האלה, ומתוך הדברים הקיצותי, ונזכרתי כאילו בהקיץ'.

[אור החיים ויצא פרק כח פסוק יד. ויחי פרק מט פסוק יא. ראשון לציון מועד קטן דף ד עמוד א]