רבינו האור החיים הקדוש כותב בפרשתינו, בענין השפעת האב על הבן חידוש גדול. שבנוסף ל'דוגמא האישית' שהאב נותן לבנו, יש השפעה רוחנית וסמויה בעניני קדושה, שהתנהגות האב משפיעה על הבן, וגם לאחר שנולד הבן, ואפילו לאחר שהתחתן, התנהגות האב, משפיעה עליו לטוב או לרע חס ושלום.

לדוגמא: אם האבא היה רשע בשעת לידת הבן, וזה השפיע על נשמת הבן שיש בו נטיה לרע, אם האבא חוזר אחר כך בתשובה, זה משפיע גם על נפש הבן שנהיה מתוקן ומטוהר יותר. וכמו כן להיפך, גם אם האב היה צדיק בשעת הלידה והשפיע נפש קדושה לבנו, אם אחר כך מקלקל את מעשיו זה משפיע לרעה על נפש הבן.

לפי זה, כותב רבינו הקדוש שתולדותיו של יצחק היו מעולים וחשובים יותר מתולדותיו של אברהם, שהיות שהיה תרח רשע גמור עד סמוך למיתתו, זה השפיע על שלימות ומעלת אברהם אבינו.

לעומת זאת, יצחק בנו הוליד נשמות קדושות יותר כי הוא צדיק בן צדיק.

וזה רמוז בפסוק 'וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק'. וידוע שכל מקום שכתוב 'ואלה' [עם וא"ו ולא 'אלה'] מוסיף על הראשונים. וגם כאן בא לומר שתולדותיו של יצחק יש להם תוספת חשיבות ומעלה, על תולדותיו של אביו אברהם, ולא מפני שיצחק יותר צדיק מאברהם, אלא בגלל ש'אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק' כי אביו של יצחק היה אברהם הצדיק, מה שאין כן אביו של אברהם היה תרח הרשע, שלא עשה תשובה אלא סמוך למיתתו.

ונמצינו למדים: שמעלת 'צדיק בן צדיק' לעומת 'צדיק בן רשע', אינו רק בעניני תפילה, אלא הוא נוגע גם לדורות הבאים אחריהם, שצדיק בן צדיק מוליד ילדים טובים יותר מצדיק בן רשע.

[אור החיים תולדות פרק כה פסוק יט]