ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ צבי האוזר, שומעת כעת את סקירתו של שר החוץ, ח"כ גבי אשכנזי, אליו התלוו גם מנכ"ל משרד החוץ, אלון אושפיז, סמנכ"ל דיפלומטיה ציבורית, נעם כץ, וראש מטה השר, חיים רגב.

דברי הפתיחה של יו"ר הוועדה ושל שר החוץ היו פתוחים לסיקור תקשורתי.

יו"ר הוועדה אמר: "שמח לפתוח את ישיבת הוועדה ולארח את שר החוץ גבי אשכנזי. כבר התארחנו, הוועדה בראשותי, אצלך במשרד החוץ, ואתה לא 'עולה חדש' כאן – היית גם יו"ר הוועדה, גם הופעת כאן כמנכ"ל משרד ביטחון ולא מעט כרמטכ"ל ואתה מכיר את החדר היטב, והפעם אתה פה בכובע של שר החוץ".

"נפל בחלקך להיות שר החוץ בתקופה מכוננת ביחסי החוץ של מדינת ישראל. אם הייתי נותן שתי תקופות משנות מצב ביחסי החוץ, אז הראשונה היא גל של חידושי היחסים בין ישראל למדינות שלאחר נפילת ברית המועצות – רוסיה, סין עוד לא מעט מדינות, ואני מקווה שאנו בראשיתו של גל נוסף".

"לקח עשור מהאביב הערבי, והנה אנחנו רואים פעמי משיח, יגיד מי שיגיד בתפיסה אמונית. הסכמים עם האמירויות, בחריין, סודן ומקווה שעוד מדינות בדרך ואנו נדבר על זה היום".

"מקווה שהסנונית הזו שמבשרת את השלום תביא אחריה עוד שתי סנוניות: הראשונה, סנונית של חזרת שגרירויות לירושלים והכרה של יותר ויותר מדינות בירושלים כבירת ישראל".

"ולאחריה, אני מקווה שמשרד החוץ יוביל מגמה של סנונית נוספת של הכרה של מדינות בריבונות ישראל ברמת הגולן. כל אדם הגון מבין שאין יותר שום היתכנות לירידה ישראלית מרמת הגולן. אלה עובדות מוצקות והגיעה העת שגם העולם יכיר באותם שינויים במזרח התיכון, בעקבות קריסת המערכות סביבנו כאן, והעובדה שישראל יושבת על רמת הגולן ותישאר שם לנצח".

"במקביל, משרד החוץ מאותגר בתקופתך במשבר הקורונה, שמייצר אתגר גדול איך לנהל דיפלומטיה בצורה כזו. דיפלומטיה מתבססת הרבה מאוד על קשר בין אישי ואנו כעת מחויבים ריחוק חברתי. לכן אנו מחויבים בפיתוח כלים לדיפלומטיה מרחוק ומאוד נשמח לשמוע את הדברים".

שר החוץ אשכנזי אמר: "אני שמח על ההזדמנות להופיע בוועדת החוץ והביטחון, באמת מרגיש כאן בבית, ולהציג את תמונת המצב המדינית ופעילות משרד החוץ בשנה האחרונה".

"אני מברך על השיח שיש למשרד עם הוועדה, ואנו מגבירים את המפגשים ביחס לעבר, ואני שמח שזה נכנס לדפוס פעילות. אנחנו מופיעים כאן יותר. לוועדת חוץ וביטחון יש תפקיד מרכזי גם לסייע למשרד מעבר ללבקר אותו".

"חשוב לי להציג בפניכם את המדיניות אותה התוויתי למשרד עם כניסתי לתפקיד לפני חצי שנה בדיוק, המטרות והיעדים, ובדגש, השינויים, התמורות וההישגים המדיניים, כל זאת כשברקע התפרצות נגיף הקורונה ששינה את פני העולם והביא עימו אתגרים והזדמנויות מדיניות, שינוי השיח הכלל-איזורי משיח של סיפוח לשיח של שלום ונורמליזציה, שפתח חלון הזדמנויות להידוק וכינון יחסים דיפלומטיים עם מדינות נוספות והזדמנויות כלכליות ושיתופי פעולה נוספים בתחומים חוצי-משרדים".

"משרד החוץ הוא גוף המקצועי שצריך לתכלל את מדיניות החוץ של מדינת ישראל ופעילות ישראל בזירה הבינ"ל. הוא הסמכות המקצועית העליונה בתחום מדיניות החוץ, וזוהי אחריותו להיות הגוף המתאם, המוביל והמתכלל את הפעילות הבינלאומית".