בפרשתינו מסופר על אברהם אבינו ששולח את עבדו אליעזר לחפש שידוך עבור בנו יצחק, ואומר לו אברהם 'ה' אֱלֹקי הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לְקָחַנִי מִבֵּית אָבִי וּמֵאֶרֶץ מוֹלַדְתִּי וַאֲשֶׁר דִּבֶּר לִי וַאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לִי לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת, הוּא יִשְׁלַח מַלְאָכוֹ לְפָנֶיךָ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי מִשָּׁם'.

לאחר מכן, כשאליעזר בא לבצע את השליחות הוא עומד ומתפלל לפני ה' ואומר 'ה' אֱלֹקי אֲדֹנִי אַבְרָהָם, הַקְרֵה נָא לְפָנַי הַיּוֹם, וַעֲשֵׂה חֶסֶד עִם אֲדֹנִי אַבְרָהָם'.

ושואל רבינו האור החיים הקדוש מה היה הצורך שאליעזר יתפלל, והלא כבר הבטיחו אברהם שה' ישלח לו מלאכו לפניו???

וזה לשון קודשו: 'בטוח היה אליעזר באדונו שתפילתו מקובלת, אשר התפלל 'הוא ישלח מלאכו', והוסיף הוא להתפלל שיהיה הוא ראוי שהדבר יעשה על ידו, כי ימצא לפעמים שתהיה מניעה לקיים דברי התפילה מצד האמצעי, לזה התפלל לאלוקי אדונו שיקרה לפניו'. עד כאן לשון קודשו.

כלומר: השדכן יכול להשפיע, בזכויותיו או להיפך, להועיל או לקלקל שידוך, ולכן אליעזר עבד אברהם התפלל שלא תיגרם תקלה על ידו, והוא יזכה להיות שליח נאמן.

[אור החיים חיי שרה פרק כד פסוק יב]