וְגַם אֶת הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ דָּן אָנֹכִי וְאַחֲרֵי כֵן יֵצְאוּ בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל:

רבינו האור החיים הקדוש שואל מדוע נענשו המצריים על שנשתעבדו בישראל, ולכאורה מדוע מגיע להם עונש הרי זה נגזר מאת ה'.

ומתרץ רבינו הקדוש שלשה תירוצים, ואת שלשתם הוא מרמז בפסוק שלפנינו:

תירוץ א] מכיון שמחשבתם ומטרתם בשיעבוד היה בדיוק היפך מרצון ה', שה' רצה שהשיעבוד יביא את עם ישראל לעשיית רצון ה', והמצריים רצו שהשיעבוד יביא אותם לעבור על רצון ה' יותר ממה שעברו קודם, ואילו הקב"ה רוצה שהיסורים יביאו אותם לעשות רצונו.

ההוכחה לכך היא, שאם היהודים היו עובדים עבודה זרה במצריים, המצריים לא היו משתעבדים בהם, ומה שעינו ושיעבדו אותם, זהו בכדי שיעברו על רצון ה', ויהיו פטורים מעינוי ושיעבוד, ומכיון שבני ישראל לא רצו לעבוד עבודה זרה, לכן ייסרו אותם המצריים.

ובזה מפרש רבינו הקדוש את מה שכתוב בפסוק 'דן אנכי' שרק ה' יתברך שהוא יודע מחשבות, יודע שמטרתם הפוכה מרצונו.

תירוץ ב] האומות 'מהדרין במצוות' ומוסיפים לשעבד יותר ממה שנגזר על היהודים, וזה הפשט 'וגם את הגוי' שמענישין אותם על ה'גם' שהוא לשון ריבוי, שהם מוסיפים לשעבד.

תירוץ 3] כי הם שונאים אותנו, ואין שנאה כשנאת הדת, ולכן הם מצערים אותנו, ללא שום קשר לגזירת ה' יתברך. ועוד שהם גם מצערים את השכינה, כי בכל צער שיש ליהודי גם אם מגיע לו, יש צער לשכינה הקדושה. וזה הפשט 'דן אנכי' שהוא מעניש אותם כל שמצערים את השכינה הנקראת 'אנכי'.

[אור החיים לך לך פרק טו פסוק יג]