התפילה להסרת הקורונה: ביום הילולת הצדיק שמסר נפשו ועצר את המגיפה

    עמית דניאל 1 Comment on התפילה להסרת הקורונה: ביום הילולת הצדיק שמסר נפשו ועצר את המגיפה

    "ותעל שוועתם אל האלוקים": ההיערכות לתפילת רבים מכל רחבי ארץ הקודש והעולם ביומא דהילולא של הקדוש המלוב"ן רבי דוד ומשה זיע"א שמסר עצמו למיתה להסיר את המגיפה מעל כלל ישראל במרוקו. במהלך התפילה ידליקו המתפללים נר ויתנו צדקה לע"נ הצדיק ויתפללו לביטול הגזירה | הצטרפו

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    בעקבות מגיפת הקורונה הנוראה המשתוללת בארץ ישראל ובעולם כולו ורבים חללים הפילה, אשר גורמת צער וייסורים לרבים מעמך בית ישראל בבריאות ובפרנסה, מתארגנת יוזמה ברוכה לתפילה עולמית לעצירת המגיפה: במוצאי שבת פרשת בראשית וביום ראשון א דר"ח מרחשון יומא דהילולא של רבינו דוד ומשה זיע”א, שמסר עצמו למיתה כדי לעצור את המגיפה מעל כלל ישראל שבמרוקו בשנת ד' אלפים תתקכ"ב.

    התפילה ביוזמתו של הגאון רבי שניאור זלמן רווח, רב המכון למצוות התלויות בארץ, אשר יערוך את התפילה במתחם הצדיק. הרב רווח קורא לכולם להצטרף לתפילה. להדליק נר לכבוד הצדיק ביום ההילולא, לתרום מעות לצדקה לכבודו ולזכותו של הצדיק, לבקש בתחינה מהקב”ה שיאמר לצרותינו די ולהוסיף בקשה מהצדיק שיעמוד לפני כסא הכבוד לבטל את גזירת המגיפה הנוראה.

    "בעז"ה ובישועתו נשתדל להיות על ציונו של הצדיק ביום ההילולא, ובעז"ה נברך את כלל ישראל, וכל אשר ישלחו את שמם ושם אביהם/אמם", אומר הרב רווח ומזמין את הגולשים לשלוח את שמותיהם בהודעה או במייל.

    קבלו על עצמכם להשתתף בתפילה ושלחו את שמותיכם למספר: 050-80-93-593. ניתן להשאיר הודעה בתא קולי, או בוואטסאפ וכן למייל [email protected].

    הרב רווח מספר אודות הצדיק המלוב”ן רבי דוד ומשה זיע”א, אשר חולל ניסים ופלאות רבים ועצומים.

    המגפה בד’ תתקכ”ב

    "על מעשה פטירתו קיבלנו מפי זקנינו מדור לדור", אומר הרב רווח, "הצדיק מסר את נפשו למען הכלל, כאשר בתאריך ר”ח מרחשון שנת ד’ אלפים תתקכ”ב (לפני יותר מ-850 שנה) הגיע לכפר תאמסטינת ומצא שאנשי הכפר מתים במגפה קשה וכל יום מתים ונפטרים מעמך ישראל ל”ע.

    "וכיון שלא יכל הצדיק לסבול ולראות בצערם, יצא להתפלל אל ה’, ובסופה של תפילה זו יצא מן הכפר, וגמלה בליבו ההחלטה למסור נפשו ולכפר על עוון הדור ולעצור עי”ז את המגפה, מיד צווה על משמשו שיחפור קבר והכין עצמו למסור נפשו למיתה, לאחר שסיים משמשו לכרות קבר, יצא מעיין מסלע ההר הסמוך לקבר שחפר, הצדיק פשט בגדים וטבל גופו במעיין, ולבש תכריכים ונכנס לקבר, משמשו  שנדהם מהמראה, אחזתו רעדה, ומיד ברח מהמקום בפחד גדול וחרדה ועמד מרחוק על גבעה גבוהה.

    "והוא מביט ברבו הלבוש תכריכים ונכנס לקבר, כולו אומר כבוד והוד והדר קורן ממנו, וכאשר נכנס הצדיק אל הקבר ושכב שם, נעקר סלע בצדו הימני של הקבר וסלע אחד מצדו השמאלי, נדבקו ב’ הסלעים זה לזה וכיסו את הקבר, ומיד אחר פטירת הצדיק זיע”א פסקה המגפה מעל בית ישראל והגוים אשר סביבותיהם, וכל החולאים סרו כלא היו, והחולים נתרפאו בדרך פלא.

    "מיד אחר קבורתו חזר שליחו הנאמן של הצדיק לכפר וראה שכל החולים נעשו בריאים ושלימים, תושבי המקום שזיהו את שליחו של הרב שאלוהו מיד היכן הצדיק הקדוש שבא מארץ ישראל, אמר להם השליח: שנפטר וקיבל על עצמו מיתה לכפר על חטאי הקהל, ולעצור המגפה והמשחית מכפר זה, וכדי לאמת דבריו לקחם השליח למקום פטירת הצדיק והראם את מקום הסלעים שנעקרו מן ההר וכיסו את הקבר. מאז נקשרו היהודים באזור זה למקום קבורת הצדיק. ומשם נתרחבה היריעה לכל חלקי ארץ מרוקו להתפלל אל הי”ת,  ולבקש מהצדיק שיעורר רחמים לפני הי”ת עליהם ועל זרעם.

    מקום קבורתו

    הרב מספר כי לא בכל השנים הדרך לציונו הקדוש של הצדיק, היתה קלה, "במשך השנים היתה תקופה שנשכח מקום הקבורה, מקושי הגלות וריחוק המקום, וקושי ההגעה אליו.  עד אשר התגלה האדמו”ר המלוב”ן ר’ דוד ומשה זיע”א לזקן ירא שמיים המתגורר בכפר הסמוך ואמר לו: 'אני ר’ דוד ומשה קבור במקום פלוני והסימן שתראה לזהות את מקום הציון הוא, שיש ערימת קש מפוזרת ומתחתה תמצא המצבה והציון'.

    "ומאותו יום נתחדשה העליה לקברו, ורבים הם הניסים המופלאים המתגלגלים אצל הצדיק ר’ דוד ומשה זיע”א, והרבה יהודים חשו על בשרם בניסים ונפלאות שנעשו להם בזכות תפילותיהם אל הקב”ה, שיתקבלו ויעלו לרצון בזכות הצדיק ר’ דוד ומשה זיע”א ובפרט בזמן ההילולא כפי הנהוג לעורכה בר”ח חשון.

    ניסים בעדות נאמנה

    "זכינו כבר פעמים רבות לשהות על ציונו, וכמה הזכות גדולה ועצומה לראות בכל פעם שאנו שוהים שם ניסים עד בלי סוף ובלי די, ולא נשכח המעשה שאירע עם קבוצה גדול של בני משפחתינו שבאנו להתפלל על ציון הצדיק על אשה צעירה לשנים, שהרופאים כבר הודיעו שהמחלה הארורה הנמצאת כבר בכל גופה ללא כל אפשרות לריפוי ח”ו, ונשלחו להיפרד ממנה כל בני ביתה, ובאותו יום בו שהינו שם ובבכיות ותחנונים התפללנו לקב”ה לישועה בזכות הצדיק, וסיימנו כמה מסכתות שם, ועשינו סעודה עם שמחה וריקודים עד אשר גם הגויים היו שרים לעצמם לכבוד הצדיק, וגדול היה המעמד.

    "ומאותם ימים בודדים שנתנו לה הרופאים, ב”ה שנה זו היא השניה שעושים בני ביתה הילולא לכבוד הצדיק, כשהיא עמנו ב”ה בין החיים, והרופאים כתבו על הגליון הרפואי שלה שחייה הם מעשה ניסים. ועוד משאלות ותפילות רבות שזכינו לראות עין בעין ישועות ולעיתים תוך שעות ספורות והזמן יכלה והמעשים לא יכלו. ואוסיף לכם שני מעשים ששמעתי אותם אחד מפי מו”ר הראשון לציון הגאון רבי שלמה משה עמאר שליט”א, והשני מפי מור אבי שליט”א.

    הרב שניאור זלמן רווח מספר כי שמע ממרן הראשון לציון ורבה של ירושלים הגרש"מ עמאר שליט”א סיפור מטלטל. "בקטנותו כשהיה בן שנה נחלה בחולי קשה בריאותיו, והרופאים ניסו לרפואותו בתרופות שונות, אך ללא הועיל, ואף שאימו הצדקת שתחי’ טרחה מאד להשיג רופאים טובים כדוקטור בן זקן המפורסם (שהיה רופאו האישי של מלך מרוקו) הדבר לא הועיל. מצבו הבריאותי הלך והדרדר, כשראתה שמצב בריאותו הולך ומחמיר מיום ליום, גמלה בלבה לילך ולשטוח תפילה להי”ת ע”י ציונו של הצדיק רבי דוד ומשה זיע”א, ונסעה עמו נסיעה ארוכה מאד מעיר מגורם קזבלנקה, עד לציון הצדיק, והיתה יושבת יום יום ע”י הציון ומתפללת להחלמתו. ומסורת בידינו שכל העולה  לציון הצדיק ומשאלה בפיו, אינו עוזב את המקום, עד שיראה רמז וסימן מאת ה’, שתפילתו נתקבלה.

    "אמו הצדקת שתחי’ התפללה בדמעות שליש שימלא ה’ משאלת לבה וישלח החלמה לבנה, אולם אות וסימן טוב עדיין לא הרגישה כדי לשוב לביתה, אך לא אמרה נואש, והיא עומדת בתפילתה משך ג’ שבועות. והנה בסוף השבוע השלישי פתחה בתפילה בעומק הלב, ואמרה אנא ה’ חוס ורחם עלי, זה ג’ שבועות שבאתי לציון הצדיק, עם בני התינוק שנמצא בסכנת חיים ממש, מקום המרוחק מרופאים ותרופות ושאר הדברים הנחוצים, ורק עליך הי”ת השלכתי יהבי, יהי”ר שזכות הצדיק השוכן פה יעמוד לבני ויקום מחוליו.

    "ואכן תפילתה עשתה רושם בשמיים, ובאותו לילה חלמה והנה יהודי זקן בא עם פנאר (כמין פנס העשוי מכוס שמן שהיו לוקחים להאיר הדרכים האפלות) וקורא לה בשמה, ליסוע ממקום הציון במכונית חזרה לביתה. ותיער משנתה והנה חלום, מיד הבינה, כי רמז ואות הוא, שתפילתה נתקבלה ויכולה היא לחזור לביתה בקזבלנקה. ואכן התינוק יצא בריא אולם, ממקום ציונו של הצדיק זיע”א. וזכינו בחסדי הי”ת בדורינו אנו ליהנות מתורתו ומגדולותו בתורה, ומספריו ופסקיו הרבים והמרובים. ועוד יזכה להאריך ימים על ממלכתו לאורך ימים ושנים, ונזכה ליהנו מזיו והדרו.

    "מעשה נוסף שמעתי מאבי שליט”א", ממשיך ומספר הרב, "שהוא עד נאמן לאשר נעשה בהיותו נוכח בכל המעשה, כאשר מנהגם בני משפחתם היה לילך מידי שנה אל ציון קודשו של הצדיק זיע”א, ממחוז “סוס” עד עיר “תאמסטינת” מקום הציון, בדרך לא דרך ע”ג בהמות והיה נמשך ימים רבים המסע הזה.

    "והנה בשנה אחת בהיותם בדרך הקשה והקרה מאד, אחיו הקטן מתעלף פתאום מחמת התייבשות, ומצבו התדרדר עד כדי שהפסיק לנשום, וחשבוהו למת, עד שנתעורר ויכוח בין אביו לאמו, היכן לקבור את התינוק. לבסוף נשמעו לעצת האם ונטלו איתם את התינוק “המת” אל ציונו של הצדיק זיע”א. ויהי אך דרכה רגלם במקום הציון, והילד החל להתחמם, ותפעם רוחו, והחל לגלות סימני חיים עד שנתרפא. ובחסדי הי”ת זכה ונתעלה. לגדול בתורה ויר”ש, ומרביץ תורה ברבים.

    הצלה גדולה לזמנינו

    "עוד מעשי ניסים רבים ומוכרים העוברים מדור דור במשך מאות שנים, ועל כן אמרתי בשנה זו שכל העולם זקוק לתפילה גדולה להינצל מן המגיפה, אין ראוי ומתאים להתאחד בעולם היהודי כולו ביום ההילולא של הצדיק החל ממוצאי שבת פרשת בראשית ליל ראש חודש חשון ובמהלך יום ראשון, ולהדליק נר לכבוד הצדיק [וכמבואר בספר הצוואה, ואשרי מי שיודע לכוין כמבואר שם], וליתן צדקה לעילוי נשמת הצדיק, וכמבואר בספר שדי חמד (מע’ א”י אסיפת דינים אות ז) שמנהג זה בדוק ומנוסה להינצל מצרות, וביחד נפנה ונתפלל אליו יתברך, ותעלה שוועתינו לפני היושב במרומים להסיר המגפה הזו מעלינו ומעל כל יושבי תבל  בזכות הצדיקים ובפרט של בעל ההילולא רבינו דוד ומשה זיע”א", אומר הרב רווח ומסיים שזכות גדולה לעשות ביום ההילולא סעודה לכבודו של הצדיק.

    לכבוד ההילולא ויום התפילה, כתב הרב רווח מילים לפיוט לכבודו של הצדיק, ע"פ הלחן הידוע של הפיוט יפה ותמה. השיר מבוצע ע"י הפייטנים ליאור אלמליח ומרדכי אלחרר.

    סימן: דוד משה חזק

    הוֹד וַהֲדָרוֹ, גָּדוֹל בְּדוֹרוֹ, זִיווֹ וִיקָרוֹ, רָבֵּנוּ דָּוִד וּמֹשֶׁה, לְעוֹלָם לֹא יִנַּשֶׁה

    דְרַבָּנַן הָיָה שְׁ-לוּחָם,
    מֵהָכָא לְהַתַּם. לְהַצִּיל אֶת בְּנֵי תַּם,
    בִּצְדָקָה לִפְדּוֹתָם. לְהַצִּילָם מִסִּבְלֹתָם,
    צַעֲרָם וִיגוֹנָם, כְּאֵבָם גַם צָרוֹתָם,
    תְּמוּרָתָם, כַּפָּרָתָם, הוּא נְטָלָם,
    עֲלֵיהֶם מָסַר עַצְמוֹ, וְהֵשִׂיב, נִשְׁמָתוֹ לְיוֹצְרוֹ.

    וּמִן הַסֶּלַע נִבְרָא מַעְיָן לוֹ,
    בְּסִבַּת גּוּפוֹ לְהַטְבִּילוֹ. קֹדֶם עָפָר יְקַבְּלוֹ,
    בּוֹ זִכֵּךְ טִהֵר גּוּפוֹ, לִקְרַאת עֲלִיָּתוֹ הֵכִין עַצְמוֹ,
    בִּבְגָדִים לְבָנִים, זַכִּים וּבָרִים,
    הֵם בּוֹהֲקִים, גַּם זוֹהֲרִים, הַתַּכְרִיכִין,
    בְּיִחוּד וְסִלּוּדִין, הֵכִין עַצְמוֹ, לִקְרַאת פְּטִירָתוֹ.

    דּוֹרֵשׁ טוֹב לְעַמּוֹ וּלְכָל זַרְעוֹ,
    קָדוֹשׁ הוּא קָדוֹשׁ שְׁמוֹ, עַל עַמּוֹ מָסַר עַצְמוֹ,
    מִכִּלָּיוֹן לְהַצִּילוֹ, לְבַל יִנָּגֵף וְיֹאבַד שְׁמוֹ,
    מִמַּגֵּפָה מְנָעָם, מִמַּחֲלָה רִפְּאָם,
    לְשֵׁם שָׁמַיִם הִקְרִיב עַצְמוֹ לָשׁוּב אֶל בּוֹרְאוֹ,
    לְכַפָּרַת עַמּוֹ, עַל עַצְמוֹ, קִבֵּל יִחוּד שְׁמוֹ.

    מֹשֶׁה הָאִישׁ, מַמְלָכוֹת הוּא מַרְעִישׁ,
    שְׁמוֹתָיו הֵם נִזְכָּרִים, בְּיִרְאָה נֶאֱמָרִים,
    בְּרֶתֶת, חִדּוּדִין, בְּכָל תְּקוּפוֹת וְעִתּוֹת שׁוֹנִים,
    עִם מַעֲשֵׂה נִסִּים, נִסְתָּרִים וּגְלוּיִים,
    לְכָל לְאֻמִּים, גַּם הַזָּרִים, עַמִּים שׁוֹנִים,
    בִּבְרָכָה וּבְקִדָּה, תּוֹדָה, נוֹתְנִים הֵמָּה לוֹ.

    חֲזָקִים הָאֲבָנִים גַּם סְלָעִים,
    זֶה לָזֶה מִתְחַבְּרִים, צַּדִּיק הֵם מַסְתִּירִים,
    מִפְּנֵי הָרוֹאִים, בְּנֵי כְּפָרִים, עוֹבְרִים גַּם שָׁבִים,
    כָּךְ הוּא נִטְמַן, לִבְנֵי עַם לֹא אַלְמָן,
    עַד אֲשֶׁר בָּא, בַּחֲלוֹם לַיְלָה, וּמֵאָז נִתְגַּלָּה,
    מִנִּי אָז סְמוּכִים, וְשׁוֹפְכִים, צְקוּן לַחֲשָׁם עַל צִיּוּנוֹ.



    1 תגובות

    מיין תגובות